במהלך שנת הקורונה פרסמה הוצאת "ספרי נובמבר" תרגום עברי לספרו של ההיסטוריון אילן פפה "הטיהור האתני של פלסטין". הספר ראה אור לראשונה באנגלית בשנת 2006, ותורגם מאז ל-15 שפות. לראשונה הוא מתפרסם בעברית. טענתו המרכזית של פפה היא שהנכבה – הגירוש ההמוני של כ-800 אלף פלסטינים מהארץ ב-1948/49, תוך מחיקת מאות כפרים – לא הייתה תוצאה בלתי-מכוונת של המלחמה כפי שטוענת ההיסטוריוגרפיה הישראלית. זה היה
גיליון מיוחד של "סוציולוגיה ישראלית: כתב עת לחקר החברה בישראל", מיסודו של החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, פורסם באחרונה תחת הכותרת "חברה פוגשת מגפה". בגיליון כלולים, בין השאר, מאמרים בדבר השפעות המעבר ללמידה מקוונת במערכת החינוך ובאקדמיה: "קוביות שחורות" של החוקרת מריה גרצקי מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, ו"חדר משלהן" של טל מלר, העוסק בחוויות הלימוד מרחוק של סטודנטיות ערביות-פלסטיניות במכללות בצפון הארץ במהלך משבר
האסון הידוע מראש שאירע בהר מירון ביום שישי האחרון, ואשר גבה את חייהם של 45 בני אדם, איננו יתום. אבות רבים לו: מראש הממשלה, בנימין נתניהו, שביקר במקום לפני הטרגדיה ולאחריה (ר' צילום של דובר המשטרה), ועד אחרון מפקדי המשטרה בשטח. אך בולט מכל הוא היעדר לקיחת האחריות והזלזול בחיי אדם שמגלים שוב ושוב קברניטי מדינת ישראל, ובייחוד ממשלת הימין של נתניהו. באיזו קלות חורצים
ב-21 באפריל 1856 הכריזו פועלי בניין במדינת ויקטוריה שבדרום אוסטרליה על שביתה כללית, כחלק מהמאבק ליום עבודה בן שמונה שעות. בהדרגה הפך יום זה מועד קבוע בלוח השנה והפיח השראה בפועלים אמריקאים שערכו אף הם שביתה בתאריך זה. האחד במאי צוין לראשונה כיום סולידריות מעמדית בינלאומית לזכר נרצחי טבח היימרקט. במאי 1886 הכריזו ארגוני העובדים בשיקגו על שביתה כללית (שהייתה אז אסורה לפי החוק בארצות
אתמול, ב-28 באפריל ציינו את יום הזיכרון הבינלאומי לנפגעי תאונות עבודה – תופעה ממאירה הממשיכה להכות במעמד העובד בישראל, כתוצאה מהזנחה והתעלמות פושעת מתנאי הבטיחות בעבודה. בשבוע שעבר ביקרנו, פעילי מק"י וחד"ש בירושלים, את משפחת זינו. לביקור בבית המשפחה, שלמרבה הכאב חוותה על בשרה את השלכות הזלזול של הרשויות בתאונות העבודה, הצטרף גם ח"כ עופר כסיף. דוד זינו ז"ל, אב המשפחה, היה עובד תברואה בעירית
השבוע יחול האחד במאי – יום המאבק הבינלאומי למען זכויות העובדים ולמען סולידריות מעמדית וחברה צודקת, שוויונית ושוחרת שלום. השנה נציין את האחד במאי בעת ששלושה תהליכים חשובים מתרחשים בחברה בישראל ונמצאים על סדר היום הפוליטי. התהליך האחד הוא העמקת הפערים החברתיים והכלכליים בחברה הישראלית, והעלייה ברמות אי-השוויון בשוק העבודה בפרט, ובחברה בכלל. נגיף הקורונה החריף את הפערים הקיימים, והאבטלה של מאות אלפים שאיבדו את
דח'יל חאמד אבו זייד, יו"ר האגף לקידום שוויון ויו"ר סיעת חד"ש בהסתדרות, התראיין השבוע ל"זו הדרך" לרגל ה-1 במאי. חאמד הוא חבר לשכת חד"ש וכיהן בעבר כיו"ר ועד עובדי עיריית נצרת. חלפה שנה מאז פרוץ מגפת הקורונה וקולה של ההסתדרות לא נשמע. ליתר דיוק, ההסתדרות נתנה יד לפגיעה בעובדים – כולל בחבריה. ההוצאה לחל"ת של מאות אלפים, כולל במגזר הציבורי, גרמה לפגיעה בשכר. בכמה סכסוכי
א. כמו גנבים בשעת לילה מאוחרת, הודיעו בשבוע שעבר ראשי 12 מועדוני העילית של הכדורגל העולמי על הקמת ה"סופרליג", ליגה פרטית משלהם. הבעלים הניחו כי השחקנים, האוהדים והמאמנים ישתפו פעולה, יתמכו, או לפחות ישתקו, ויאפשרו למהלך לקרום עור וגידים. אלא שהם טעו, והמיזם "סופרליג" נגנז בתוך פחות מ-48 שעות. את היוזמה הוביל פלורנטינו פרס, נשיא ריאל מדריד, שהונו נאמד ב-2.2 מיליארד דולר. דמויות בולטות נוספות
בבחירות האחרונות, כמו במערכות בחירות קודמות, קיימה הרשימה המשותפת קמפיין בחירות בשפה הרוסית. קמפיין זה שם דגש בייחוד האידיאולוגי של הרשימה המשותפת ושל מרכיביה (בייחוד חד"ש ומק"י) נוכח משבר הקורונה וביחס למפלגות הציוניות. החידוש בקמפיין האחרון היה שבניגוד לקודמיו הצלחנו הפעם לפרוץ לראשונה לתקשורת הזרם המרכזי בשפה הרוסית. השתתפנו בכמה ראיונות ופאנלים מרכזיים – בהם הוצגה הרשימה המשותפת כשחקן מרכזי במפה הפוליטית בישראל, תוך הדגשת
ניתוח של מערכת הבחירות חייב להתחיל בכך שמק"י היא מפלגה מהפכנית – תנועה השואפת לשנות את המציאות החברתית מן היסוד. הבחירות לכנסת הן אחד האמצעים ליישום מטרה זו. אמצעי זה חשוב מאוד, הן משום שהכנסת היא מוקד כוח שמשפיע על עיצוב החברה, והן משום שזו הזדמנות לפנות אל הציבור הרחב, לשכנעו בקו פוליטי שמאלי ולקרוא לו להצטרף אלינו. בסבבים הקודמים של הבחירות, למרות פשרות כואבות
