רוח התקופה בישראל היא ימנית, פופוליסטית ולאומנית-משיחית. הן הממשלה והן רבים ממתנגדיה פועלים בתוך ספקטרום פוליטי ימני. מעטים בלבד מציעים דרך רעיונית ופוליטית אחרת, שבכוחה לשנות את המציאות באופן מהותי וארוך טווח. ההיגיון הפוליטי הימני הכה שורשים וחלחל עמוק אל מתחת לפני השטח, עד שסירס את הדמיון הפוליטי של הכוחות המתנגדים לממשלה — בדומה לאופן שבו הקפיטליזם עושה קואופטציה למתנגדיו. על רקע זה ראה אור
ספרו החדש של טא-נהסי קואטס – מההוגים השחורים החשובים בעולם – בכלל מתחזה לספר על כתיבה. אולם "המסר", שראה לאחרונה אור בעברית, הוא למעשה ספר פוליטי חד ומרתק. בתירוץ של איסוף טיפים עבור כותבים מתחילים, קואטס מטייל בין חופי סנגל לקולג'ים בארצות-הברית, ובסופו של דבר גם מגיע אלינו – אל ההתנחלויות בחברון, ואל ההפגנות בקפלן. נקודת המוצא הרעיונית של קואטס היא התמודדות עם "הכוח השחור".
ההסכם המתגבש בין ארצות-הברית לאיראן לסיום המלחמה האזורית מבטא כישלון אסטרטגי אמריקאי-ישראלי. לפי הפרסומים האחרונים, לא יכלול ההסכם את פירוק תוכנית הגרעין של איראן, לא יגביל את מערך הטילים הבליסטיים האיראני ולא ינתק את איראן מבנות בריתה בלבנון, בעיראק ובתימן. מה כן יהיה בהסכם? סיום המלחמה בכל החזיתות (כולל לבנון), הפשרת נכסים איראניים מוקפאים בשווי 25 מיליארד דולר, הבטחה עמומה לדון בסוגיית הגרעין בהמשך, פתיחת
בכל שנה, כאשר מתקרב יום הזיכרון לנכבה, אני מרגישה שהארץ כולה נכנסת לשתיקה כבדה, כאילו האדמה עצמה זוכרת. בימים הקשים האלה שחווה העם הפלסטיני בכל מקום בו הוא נמצא, מראש הנקרה ועד אום א־רשראש, חוזרים הסיפורים שמעולם לא הסתיימו על האנשים שיצאו מבתיהם עם אמונה שישובו כעבור ימים אחדים — אך הימים הפכו עשורים ארוכים של פליטות והמתנה. ואולי מה שהופך את הזיכרון הזה לחי
מתנופת יום האדמה המזהירה נולדה גם חד"ש. האומץ והנחישות שהראו מנהיגי המפלגה הקומוניסטית, הביאו רבים מהציבור הערבי ומנהיגיו, ולא מעטים מקרב הציבור היהודי, להתאגד בחזית רחבה בהובלת המפלגה הקומוניסטית. הישג זה של המפלגה נבע משילוב של נחישות מול השלטונות וההנהגה המוח'תארית וצניעות מול הציבור הרחב, מול העם. מאז הגיעה חד"ש להישגים רבים, אך כיום יש להודות: היא הצליחה כתנועה אך נכשלה כחזית. חזית בבסיסה היא
הדמוקרטים אוהבים דמוקרטיה? אז איפה המצע? ניסיתי למצוא את המצע של "הדמוקרטים בראשות יאיר גולן". בכל זאת, מדובר במפלגה חדשה, שאפשר היה לצפות ממנה להציג מסר שונה, אולי אפילו מאתגר, לעומת המפלגות הציוניות הקיימות — שחלקן כלל אינן טורחות לפרסם מצע לקראת הבחירות. בין אלה אפשר למנות גם מפלגות המרכיבות את "הגוש" — לא גוש אמונים, אלא הגוש התומך בנתניהו ובממשלתו הימנית-קיצונית — כמו הליכוד
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע (18.5) כי החליט לדחות בכמה ימים מתקפה צבאית על איראן שהייתה אמורה לצאת לפועל השבוע. לדבריו, ההחלטה על הדחייה התקבלה בעקבות לחץ שהפעילו ערב הסעודית, איחוד האמירויות וקטאר על ארה"ב, בבקשה למצות את המשא ומתן עם איראן. דבריו של טראמפ – שכבר איים בעבר לחדש את המלחמה, אבל שב ודחה את מועד התקיפה – חושפים את המבוי הסתום אליו נקלעה
תיאטרון "גשר" היפואי מעניק לקהל חוויה מרגשת ומסעירה במשך שעה וארבעים דקות, בעת הצגת יצירתו האחרונה של פדריקו גרסיה לורקה "בית ברנרדה אלבה". ב-16 באוגוסט 1936, חודשים לאחר שסיים לכתוב את המחזה, עצרו אותו שליחיו של הרודן פרנסיסקו פרנקו. יומיים לאחר מכן וללא משפט הוצא להורג גדול המשוררים והמחזאים של ספרד והוא רק בן 38. ישבתי בשורה הראשונה בכיסא האמצעי, בלעתי כל מילה, כל הבעת
בחודש מאי אנו חוגגים את היידיש: מציינים את יום הולדתו של יצחק לייבוש פרץ ואת יום פטירתו של שלום עליכם, שניים מעמודי התווך אשר היו – יחד עם מנדלי מוכר ספרים – הסופרים המכוננים של ספרות היידיש המודרנית. אם מנדלי היה ה"סבא", הרי שפרץ היה ה"אב" ושלום עליכם ה"בן", ויחד הם ייסדו שושלת ענפה שנתנה כנפיים לשפה מודרת זו. מאי הוא גם חודש הולדתו של
משרד החוץ של ארה"ב הודיע אמש (שישי) כי הפסקת האש בלבנון תוארך ב־45 ימים. זאת, בתום סבב השיחות השלישי בין ישראל ללבנון שהתקיים ביומיים האחרונים בוושינגטון. נציגי המדינות צפויים להתכנס שוב לשיחות ב־2 וב־3 ביוני. בנוסף, משלחות צבאיות מלבנון ומישראל צפויות להיפגש בפנטגון ב־29 במאי. חרף חידוש הפסקת האש, נמשכות תקיפותיו של הצבא בלבנון וירי החיזבאללה בצפון. ממשרד הבריאות בביירות נמסר אמש כי 55 בני
חברות וחברים יקרים, חג פועלים שמח! אנחנו עומדים כאן היום בנצרת – עיר של היסטוריה, של תרבות, של מאבק. באחד במאי, יום העובדים הבינלאומי, אנחנו מציינים לא רק את העבר – אנחנו נאבקים על העתיד. האחד במאי נולד מתוך מאבק של עובדים למען דבר פשוט: לחיות בכבוד. לא להתעשר, אלא לחיות. לא לשרוד – אלא לבנות חיים. בשנת 2026, אנשים רבים כאן, ערבים ויהודים, לא
ישראל שרטטה בעזה קו צהוב כדי להשיג מה שתמיד רצתה: אדמה פלסטינית. הקו הצהוב אינו גבול; גבולות בינלאומיים נקבעים בהסכמים בילטרליים או בהכרה הדדית בהתאם לדין הבינלאומי. הקו הצהוב, לעומת זאת, הוא קו תיחום צבאי שנאכף בכוח של ישראל. במקומות מסוימים הוא מסומן במחסומי בטון צהובים. הקו הצהוב הוא חלק מהיגיון קולוניאלי-התיישבותי רחב יותר: ישראל מעולם לא השלימה את סימון גבולותיה. כמה מהם עדיין מתבססים
החודש יצאה המרפאה הניידת של רופאים לזכויות אדם ליום רפואי בכפר קוסרה בנפת שכם. הכפר עלה לאחרונה לכותרות, כאשר פעילים הגיעו אליו כדי לעזור לפלסטיני שמתנחלים נכנסו לביתו ופגעו ברכושו. מספר רעולי פנים יהודים הגיעו ממאחז סמוך רכובים על ריינג'ר ותקפו באלות ובמוטות ברזל את הפלסטינים ואת הפעילים שאיתם. במהלך היום הרפואי הקצר למדתי שאירוע כזה הוא השגרה של תושבי הכפר הקטן קוסרה (כ-7,000 תושבים).
המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן לא מתקדם, כל צד עושה שרירים ואיום המלחמה האזורית חוזר, ובגדול. ישראל מעולם לא כיבדה את הפסקת האש בלבנון ובשבועיים האחרונים אנו עדים למספר גדל של אזעקות ביישובי הצפון. האיראנים חוסמים את מיצרי הורמוז, טראמפ חוסם את החסימה האיראנית. השבוע המצב החריף עד כדי ירי טילים איראניים לעבר איחוד האמירויות. בחדשות מדווחים מפי גורם ישראלי בכיר על אודות "הערכות ישראלית-אמריקאית
"מעיין פלאים", ספרו החדש של אורי יואלי (הוצאת "דפוס בית"), הוא החלק השני של "פרויקט המשפחה". במסגרתו מתחקה יואלי אחר גורלות משפחתיים תוך שילוב בין כתיבה מסאית להיסטוריה פופולרית. הפעם יצא יואלי למסע בעקבות סבתא יודית. המסע מתחיל ברמת השרון של שנות השבעים, קופץ למילאנו ומגיע עד לעיירה גרמנית נידחת במאה ה-19. על רקע כל ההסתעפויות המשפחתיות הללו, אך טבעי שהספר ראה אור בהוצאה המשפחתית
כל מי שנכנס בשערי אוניברסיטת תל-אביב מאז ה-7 באוקטובר 2023 שם לב למספרם הרב של חיילים-סטודנטים. לא מדובר באנשי קבע שהיו תמיד מגיעים לקמפוס ללימודים, אלא בתוכנית "ארז" לקצינים קרביים, שמיושמת באוניברסיטה מאז ספטמבר 2023, בה כ-80 חיילים במחזור. מראה החיילים הרבים המסתובבים עם נשק ארוך בקמפוס עורר תרעומת בקרב מרצים וסטודנטים רבים. לאחר פניות חוזרות ונשנות להנהלת האוניברסיטה, החיילים מגיעים כיום עם אקדחים מוסתרים.
חקירתם ומעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ואיש העסקים עזרא גבאי ובנו אסף גבאי, שהחלה באוקטובר אשתקד, פתחה תיבת פנדורה בה מעורבים אינטרסים עסקיים, מהלכים במפלגת השלטון, ארגוני עובדים ומעשי שחיתות. החשוד המרכזי בפרשה, סוכן הביטוח עזרא גבאי, הוא איש מרכז הליכוד המקורב לשר התרבות והספורט מיקי זוהר ושאף הוגדר במפלגה "קבלן קולות". בשבועיים האחרונים, נוסף השר מיקי זוהר לשורת הנחקרים הארוכה בחשד לשוחד, מרמה
בראשית המנדט הבריטי קרא דוד בן-גוריון לראות בנהר הליטני את גבולה הצפוני של א"י ולספח את השטח דרומית לליטני ואת מימיו. התנועה למען התנחלות בלבנון הרימה ראש בישראל בעקבות המלחמה בעזה ב-2024. שמה "אורי-צפון" ותומכים בה לימור הר-מלך, דניאלה וייס, כהניסטים ומתנחלים אחרים. לבנון היא, כרגע, זירת הלחימה הפעילה של ישראל. בשם "ביטחון הצפון" מגרש שר הביטחון ישראל כץ את האוכלוסייה השיעית מדרום לבנון (למעלה
לכבוד ראשי מפלגת "ביחד" החדשה, מר נפתלי בנט ומר יאיר לפיד. ביום ראשון האחרון הכרזתם במסיבת עיתונאים ששודרה בכל הערוצים על הקמה מפלגה שקוראת לעצמה "ביחד", אבל בדברים ששודרו עולה כי "ביחד" זה לא. המפלגה מדירה חמישית מאזרחי המדינה. הרשימה מגדירה את עצמה כרשימת מרכז-ליברלית. אך כאשר מנהיגים מדברים על מחנה ליברלי אך משאירים מחוץ למשוואה ציבור שלם, השאלה האמיתית אינה פוליטית, אלא מוסרית. בימים האחרונים
במהלך המלחמה האמריקאית-ישראלית באיראן, ובכל שבת, הפגינו בכיכר הבימה נגד מדיניות המלחמה של הממשלה. המפגינים טענו, ובצדק, שמלחמה אימפריאליסטית באיראן לא תקדם את הביטחון של הישראלים, ובטח לא תעזור לעם האיראני להשתחרר מכבלי הדיכוי שלו. כלום ישנו אזרח ישראלי שמרגיש היום בטוח יותר מאשר לפני המלחמה עם איראן? אני בספק רב. בפועל המלחמה עזרה רק למעגל של מקורבים בשלטון בישראל, בארה"ב ובאיראן להמשיך ולבצר את
