בשבועות האחרונים פתח איגוד הדייגים במאבק נגד מדיניות משרד החקלאות בתחום הדייג. על רקע זה, שוחח השבוע "זו הדרך" עם סעדו זינב, יו"ר ועד דייגי יפו. על מה נאבקים הדייגים? משרד החקלאות לא מתייחס לדייגים, פוגע בתחום הדייג באמצעות תקנות ומזניח אותו בתקציבים. המשרד לא מתקשר עם הדייגים ולא קשוב לצרכיהם, אלא רואה אותם כעבריינים. בעבר היה המשרד מקצה תקציבים, בין השאר להחלפת מנועים ולתחזוקת
האירועים לציון יום האדמה נערכו בימים האחרונים בגליל, במשולש ובנגב. השבוע ראיין "זו הדרך" את יו"ר ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל, מוחמד ברכה, לרגל מלאות 46 שנה לציון יום האדמה. אלו לקחים מיום האדמה ב-1976 יסייעו למאבקים בימינו? יום האדמה נחקק בספר המאבקים של האזרחים הערבים בישראל כיום שבו התאחדה האוכלוסייה בשביתה כללית כדי להגן מהפקעה על האדמות באזור אלבטוף – סכנין, עראבה
כנס ההקמה של ארגון "סיירת בראל" נערך השבוע (20.3) בבאר שבע ביוזמת "הוועד להצלת הנגב". מדובר בסיירת אזרחית חמושה, שמאחורי הקמתה עומד אלמוג כהן, רכז מפלגת "עוצמה יהודית" הכהניסטית בדרום הארץ. מטרתה – "לחלץ את הנגב מבעיית חוסר הביטחון האישי". באתר האינטרנט של הארגון מכונים מתנדבי הסיירת "לוחמים", ונכתב כי הם יקבלו סמכויות כגון "חיפוש, מעצר ועיכוב. סמכויות כמעט כמו שוטר למעט סמכויות הוצל"פ או
בשנת 2019 השלים החוקר התורכי מהמט דניז את עבודת הדוקטורט בסוציולוגיה שכתב באוניברסיטת ניו יורק (SUNY). שם העבודה: "מי שולט בתורכיה: כוחו של המגזר העסקי ועליית הפופוליזם הסמכותני בתורכיה, 2009-1980". לאחר שקיבל את התואר, לפני חודשים ספורים שב ד"ר דניז לתורכיה במטרה לחפש עבודה באחת האוניברסיטאות במדינה. בהתאם לחוק, דניז הגיש את עבודת הדוקטורט שלו למועצה הבין-אוניברסיטאית של תורכיה, הנדרשת לאשר תארים אקדמיים ממוסדות בחו"ל.
כ-5,000 עובדי החברה קלובר, ענקית החלב והמשקאות הדרום־אפריקאית, שובתים מאז 22 בנובמבר על רקע כוונת ההנהלה לפטר מאות עובדים ולפגוע בתנאיי העבודה של העובדים הנותרים. השובתים, החברים באיגוד עובדי המזון ובאיגוד עובדי התעשייה של דרום אפריקה, קוראים לממשלה להלאים את החברה לאלתר. קלובר, שהוקמה ב-1898, היא חברת מוצרי החלב הגדולה ביותר בדרום אפריקה ומעסיקה כ-8,800 עובדים ב-14 מפעלים. בשנת 2019 רכשה את קלובר "מילקו", חברה
מאז הקמתה של ממשלת השינוי מסתמנת אופנה חדשה בקרב מצביעי השמאל הציוני: התלהבות ממנסור עבאס. האנשים אשר הביעו שאט נפש מהרשימה המשותפת בבחירות לכנסת ה-22 וה-23 בגלל ההומופוביה והשמרנות של התנועה האסלאמית, מעניקים עכשיו חיבוק חם לעבאס. לדברי אוהדיו החדשים בציבור היהודי, עבאס מבטא מסר חדש ומרענן של השתתפות החברה הערבית בציבוריות הישראלית ובמוסדות המדינה, של שותפות יהודית-ערבית, ואף של "מתינות". מאמרו של מיכאל מילשטיין
באחרונה פורסם ספרו של עמי הולנדר "דרכים נפרדות" (ספרי נובמבר, 2021) הוא מותחן המתרחש על רקע הסכסוך הישראלי-פלסטיני. גיבורת הספר, מאיה, היא עורכת דין העוסקת בדיני חוזים ומתגוררת במושב באזור השרון. הגרוש שלה, יואב, הוא בכיר במוסד. מאיה אינה טיפוס פוליטי. בהשקפותיה ובסביבתה החברתית היא משתייכת למחנה המרכז-שמאל, אך היא אינה משתתפת בהפגנות או חותמת על עצומות. אולם עיסוקה המקצועי של מאיה מוביל אותה, כמעט
במארס 1917 נודע לוולדימיר איליץ' לנין, מנהיג המפלגה הבולשביקית ששהה בגלות בעיר ציריך בשוויץ, כי שלטונו של הצאר ברוסיה קרס. מששמע את החדשות, היה לנין נחוש לשוב למולדתו בהקדם האפשרי, כדי לנצל את התנאים המהפכניים ולא לאפשר למשטר בורגני להתבסס. עם זאת, בפני המנהיג הגולה ניצבה בעיה – בדרכו ממקום מושבו בשוויץ הנייטרלית אל רוסיה היה עליו לחצות את אירופה, השרויה עדיין בעיצומה של מלחמת
בחודש יולי הלך לעולמו המנהיג הקומוניסטי והסופר מוחמד נפאע, שכיהן בעבר כמזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הישראלית וכח"כ מטעם חד"ש. השבוע ראיין "זו הדרך" את מופיד צידאוי, מייסד ועורך הירחון הספרותי הערבי "אל-אצלאח" ("התיקון") היוצא לאור בערערה, בנושא פועלו הספרותי של נפאע. במה תרומתו העיקרית של נפאע לספרות הערבית? מוחמד נפאע ידוע בתחום הספרות הערבית בעיקר בזכות הסיפורים הקצרים והנובלות שלו. הוא תאר את הכפר הערבי ואת
עשרות תושבי אשקלון ופעילים סביבתיים הפגינו בשבוע שעבר (17.6) מול בניין העירייה נגד העסקה שנחתמה בין ישראל לבין איחוד האמירויות להובלת נפט אמיראתי מאילת לאשקלון בצינור קצא"א. לדברי המפגינים, שהניפו שלטים בהם נכתב "עסקת הנפט הורגת את אשקלון" ו"קצא"א נפשנו", ההסכם עלול לגרום נזקים סביבתיים, בריאותיים וכלכליים קשים בישראל, והרווחים ממנו יתגלגלו לכיסיהם של בעלי הון ולא לקופה הציבורית. עסקת הנפט, שנחתמה באוקטובר 2020 בעקבות
