fbpx

אירוע השקה לתרגום העברי של אגרות מחמוד דרוויש וסמיח אלקאסם

פרויקט "מכתוב" של מכון ון ליר יקיים ביום חמישי הקרוב, 11 במארס, בשעה 18:00 אירוע השקה מקוון של הספר "אלרסאא'ל" מאת מחמוד דרוויש וסמיח אלקאסם. את הספר תרגמה מערבית חנה עמית-כוכבי, ובצוות התרגום והעריכה השתתפו איאד ברגותי, ראיף זריק, תמי ישראלי ורותם רז. הספר הוא אוסף האיגרות של שני המשוררים הפלסטינים דרוויש ואלקאסם, שהפכו נכס צאן ברזל של הספרות והפואטיקה הערביות המודרניות. בדיון ישתתפו ברגותי, פרופ' יהודה שנהב-שהרבני, ד"ר ראיף

הסופר,הפרופסור לספרות ערבית, איש האחווה והשיווין שמעון בלס נולד ב-6 מרץ 1930

ב-6 במרץ 1930 נולד בבגדד הסופר והפרופסור שמעון בלס, הגיע לישראל ב-1951 למעברת אשקלון שקמה על חורבות הכפר הפלסטיני מג'דל ועבד בעיתון אל איתיאחד ועיתון קול העם של המפלגה הקומוניסטית הישראלית בין השנים 1961 ל-1965. על היחס הקולוניאליסטי של הממסד כלפי יוצאי מדינות ערב והפלסטינים אזרחי ישראל כתב בלס בכתב העת "מידות" ב1965: ""הגורמים האחראים במדינה רואים משום מה חובה לעצמם להנחיל ערכי תרבות להמוני

מכון עקבות החל להפיץ את הספר 'הממשל הצבאי 1966-1948 – אסופת מסמכים'

מכון עקבות החל להפיץ בשבוע שעבר את הספר "הממשל הצבאי 1966-1948, אסופת מסמכים". זהו ספר גדול ממדים (30 על 24 ס"מ) המכיל כמעט 300 עמודים גדושי מידע ופרשנות. מכון עקבות לחקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוקם ב-2014. לדברי מייסדיו, המכון הוקם "מתוך הכרה בתפקיד הייחודי של ארכיונים ובפוטנציאל הגלום בהם לניפוץ נרטיבים שמזינים את הסכסוך, לקידומו של שיח ציבורי המבוסס על עובדות ולתמיכה בעבודתם של מגני זכויות

אמנות ההתנגדות: נפתחה תערוכה בגרמניה של צאצאי הקולוניאליזם האירופי

תערוכה חדשה שמועלת בקלן שבגרמניה מציגה אמנים בינלאומיים תחת הכותרת "להתנגד! אמנות ההתנגדות". על כך פורסם בסוף השבוע בעלון המקוון "השבוע באפריקה", חדשות מהיבשת ממרכז אפריקה ע״ש תמר גולן באוניברסיטת בן גוריון. מטרת התערוכה: לחקור את הקולוניאליזם מנקודת מבט אחרת, אשר כוללת בתוכה את ההשפעות עד לימינו אנו על צאצאי הנכבשים. סיפורים על גזענות בת ימינו, והסטריאוטיפים שהונצחו מתקופת הכיבוש ועדיין קיימים ומשפיעים על חייהם של

פורסם ביוזמת מרכז אדוה: לכסיקון סוציולוגי לתקופת מגפת הקורונה    

לאורך משבר הקורונה, פרסם מרכז אדוה למחקר כלכלי-חברתי מדי פעם ערכים אנציקלופדיים שכתבו סוציולוגים נבחרים על מושגים ורעיונות המשתנים על רקע המשבר. זה ביטוי לעמדת הסוציולוג הציבורי – על משקל האינטלקטואל הציבורי – המבקש להשפיע על ציבורים מחוץ לאקדמיה ולשפוך אור על שאלות עתים דוחקות.   לכך התייחס הסוציולוג הבריטי מייקל בורווי במאמרו מ-2004, "למען סוציולוגיה ציבורית": "העברנו מאה שנים בבניית ידע מקצועי ובתרגום הידיעות

סדרת תרגומים חדשה מהספרות ומההגות הלטינו-אמריקאית בהוצאה של אונ' ת"א

הוצאת הספרים של אוניברסיטת תל-אביב החלה בפרסום סדרת תרגומים ממיטב הספרות וההגות הלטינו-אמריקאית. הסדרה קרויה "נואסטרה אמריקה" ("אמריקה שלנו") על שם מאמרו המכונן של המהפכן ואיש הרוח הקובני חוֹסֶה מרטי . לדברי העורך, ד"ר אורי פרויס, "הסדרה פותחת בפני קוראי העברית את מחוזותיה התיעודיים והעיוניים של ספרות אמריקה הלטינית, ישנים כחדשים, כדי שיוכלו להכירה היכרות שלמה יותר, במילותיה שלה וברוח חזונו של מרטי המדגיש את אחדותה הרב–גונית, מקוריותה ונועזותה".

התאגיד 'כאן' בא לספר ויוצא מקלל: המודיעין מציג את אויביו בטלוויזיה בסלון  

תאגיד השידור "כאן" העלה באחרונה סדרה דוקומנטרית חדשה בשם "אויבים". הסדרה בת חמשת הפרקים כוללת ראיונות עם אנשי המודיעין הישראלי לשעבר לגבי "אויבים" ערבים ומוסלמים – חאפז אל-אסד, גמאל עבד אל-נאצר, אנואר סאדאת, אייתוללה חומייני, סדאם חוסיין ויאסר ערפאת. הסדרה "אויבים" (ששמה אינו משתמע לשתי פנים) מגישה מחדש את הסיפורים המוכרים והאהובים על הממסד הביטחוני. במקום להציע נקודת מבט מרעננת על המזרח התיכון, מה שדורש

פייק ניוז ופוסט מודרניזם: ניצחון הרעיון הליברלי על החברה הליברלית

השמאלנות הליברלית הביאה אותנו לעידן של פייק ניוז וניהיליזם; מי שמרוויחים מכך הם פשיסטים כמו נתניהו, טראמפ ובולסנרו. את המאבק נגד ההגמוניה אי-אפשר לנהל מתוך תפיסה יחסית של הצדק והאמת

הסרט התיעודי 'הפנקס האדום': ההסתדרות כפי שהכרתם אותה 

הסרט התיעודי החדש "הפנקס האדום" המשודר בערוץ 8 מנסה לפרק את הידוע ולשווק מחדש את ההסתדרות. ההסתדרות נדמית בסרט לעוף החול העולה מן האפר, ולפרקים לחולה גוסס המסרב למות. בסרט מככבים מיטב המומחים ממכון לבון לחקר תנועת העבודה ומיד בן צבי, המנסים להציל את ההסתדרות מעצמה. החוקרים חוזרים אל ימיה הראשונים של ההסתדרות, אל חזון "תנועת העבודה". בשנים האחרונות, כולל במחאה נגד ראש הממשלה בבלפור,

ספר חדש מאת אמיר לוקר-בילצקי: איך נוצרה הזהות הקומוניסטית בישראל

ספרו של ד"ר אמיר לוקר-בילצקי, "חגים של מהפכה – הזהות הקומוניסטית בישראל, 1965-1919", יצא לאור באחרונה בהוצאת האוניברסיטה הממלכתית של ניו-יורק. לוקר-בילצקי, עמית מחקר באוניברסיטת קונקורדיה בקנדה, עוסק בספר בטקסים ובסמלים שאפיינו את הזהות הקומוניסטית הישראלית הייחודית. זו בלטה מול ונגד הזהות היהודית-ציונית וזהויות אחרות מאז הקמת המפלגה ב-1919. הזהות הקומוניסטית בארץ מיזגה סממנים פועליים, תרבויות מזרח-אירופאיות ומוטיבים מזרח-תיכוניים. לכן היא גדושה סמלים פועליים-מעמדיים וסמלי

דילוג לתוכן