ערב ההתרמה והגיוס למאבק של מסאפר יטא, שהתקיים במועדון הגדה השמאלית בתל-אביב ב-11 באפריל ובמקביל ב-65 ערים ברחבי העולם, היה עבורי הרבה מעבר לאירוע תרבות; הוא היה רגע של תרפיה מוסיקלית-שירית. נכחתי במופע של אמנות מזוקקת וחדשנית, המחוברת בנשמתה למקורות המחאה הפוליטית והאמנותית של דורות קודמים, אמנות שנאבקת ברוע, אז והיום. זו הייתה מוסיקה כואבת, מתוחה עד קצה: בין צרחות מוסיקליות הקורעות את עצמן לדעת,
'הטרלול הפרוגרסיבי', צמד מילים שהפך שגור בשיח האינטרנטי בשנים האחרונות, מנסה לתאר דוגמטיות או קיצוניות רעיונית. אך בפועל מגדיר כמעט כל דבר שמזכיר שמאל, סוציאליזם או שוויון וזכויות אדם, כטרלול פרוגרסיבי שיש להתנער ממנו. כדי להיאבק בו, הוקמה בישראל הוצאת הספרים הימנית שיבולת שפרסמה ספרים כמו "המוות המוזר של אירופה", ו-"הקרב על המערב" שכתב המשפיען הימני דאגלס מארי, וכמו ספרו של גדי טאוב "ניידים ונייחים:
בחסות האפלה של המלחמה המתמדת והדממה של התקשורת המגויסת — הטיהור האתני בגדה המערבית נמשך ומתגבר. בסוף השבוע הקרוב, שישי ושבת, בין השעות 12:00 ל־18:00, תפתח הגדה השמאלית בתל אביב תערוכת צילומים של קולקטיב הצלמים הישראלי־פלסטיני הוותיק אקטיבסטילס, ובמרכזה: מאבקם של תושבי מסאפר יטא בשטחים הפלסטיניים הכבושים. מהמועדון שברחוב אחד העם 70 בתל אביב נמסר כי האירוע הוא חלק משורה של אירועים הנערכים ברחבי העולם
קשה, ואפילו אי אפשר, לחגוג ששים שנה לשבועון שמאל רדיקלי שעה שישראל ממשיכה במלחמת הנקם וההשמדה שלה בעזה. בעת שאני כותבת את מאמרי הזה, סוף אוגוסט 2025, נמנים בעזה רבבות הרוגים מאש הצבא, רובם אזרחים, ובכללם לפחות 20 אלף ילדים וילדות, ומידי יום נוספים אליהם עשרות בני אדם, חלקם מבקשי סיוע שנהרגים בדרכם לתחנות החלוקה. רעב המוני שורר בעזה ותת-תזונה חריפה, הרס, ועוד הרס, ומחיקת
סַלָאהֶטִין דֶמִירטָש (יליד 1973) הוא פעיל שמאל תורכי-כורדי. בשנים 2018-2014 עמד בראש "מפלגת העמים הדמוקרטית" השמאלית והתמודד בבחירות לנשיאות מול ארדואן. ב-2016 נכלא בידי השלטונות באשמת תמיכה במאבק הכורדי המזוין ונשפט ל-42 שנות מאסר. ב-2018 התמודד דמירטש שוב בבחירות לנשיאות – הפעם מהכלא – וזכה ב-8% מהקולות. בהיות בכלא החל לכתוב סיפורים קצרים, ואלה פורסמו עד כה בשלושה קבצים. הסיפור להלן לקוח מספרו השני Devran"",
מדי חצי שנה, בגיליונות "זו הדרך" המורחבים המתפרסמים לרגל ראש השנה ופסח, ממליצה המערכת על שורה של ספרים מובחרים. זו אינה רשימה ממצה, כמובן, ישנם עוד רבים וטובים שפורסמו בשפה העברית – אבל בהחלט רשימה ראשונית. על חלקם כבר נכתב בחודשים האחרונים במדור התרבות של השבועון. חטא המלחמה ועונשו מלחמת הנצח שהחלה באוקטובר 2023 הולידה שורה ארוכה של ספרי עיון, פרוזה ושירה. נדמה כי לעומת
נוכח אי-הפעלת בתי בקולנוע וכדי להימנע מצפייה חסרת גבולות בחדשות הטלוויזיה הישראלית, בה כל הערוצים נעשים דומים עד מאוד לערוץ 14, מציע מכון ון ליר שלושה סרטים תיעודיים לצפייה בבית וללא תשלום. החממה ליוצרי קולנוע תיעודי של ון ליר מתקיימת כבר שמונה שנים ומקבלת בכל שנה כעשרה פרויקטים קולנועיים או טלוויזיוניים לתקופה מרוכזת של לימוד, מחשבה ופיתוח אינטלקטואלי. כמה מהסרטים שהשתתפו בחממה לאורך השנים זמינים
גל הקרנות בכורה באירופה של סרטים שבמרכזם הזיכרון הלאומי הפלסטיני לא פסק. בשבוע שעבר עלה לאקרנים "כל מה שנשאר ממך" של הבימאית האמריקאית-פלסטינית שריאן דביס. סרטה מצטרף ל"פלסטין 36" של הבימאית אן-מארי ג'אסר, ול"סרט לוחם" ("פידאא'י פילם", במקור) שביים כמאל אלג'עפרי. לפני מספר חודשים הוקרן ״קולה של הינד רג׳ב״, שביימה קאותר בן הניה. סרט מטלטל זה מבוסס על סיפור הריגתה של הינד רג'ב, ילדה פלסטינית
הזיכרון הלאומי הפלסטיני עומד במרכזם של שני סרטים המוקרנים בימים אלה בפריס: "פלסטין 36" והקרנת הבכורה ל"סרט לוחם" ("פידאא'י פילם", במקור). "פלסטין 36", סרטה של הבימאית אן-מארי ג'אסר, הגיע לרשימה הקצרה לאוסקר אחרי שהוקרן בפסטיבלים ברחבי העולם וזכה בתשבחות, בפרסים ובעיטורים. זה הסרט הפלסטיני השלישי שנכנס אי פעם לרשימה. קדמו לו "גן עדן עכשיו" (2005) ו"עומאר" (2013) של הבימאי הני אבו אסעד. ג'אסר היא האישה
"העתיד, כך נדמה, הוא לא מה שהוא היה פעם. עליית הפופוליזם, הכרסום ביסודות הדמוקרטיה, העמקת הגזענות, משברים כלכליים מגפות חדשות ושינויים אקלימיים אינם מותירים מקום רב לאופטימיות". כך כתבה התיאורטיקנית ד"ר מיכל גבעוני (אוניברסיטת בן גוריון) במבוא לספרה "עתיד לשעבר: מדריך תיאורטי לחיים במבוי סתום" פורסם בהוצאת פרדס. הספר עוסק בבעיית העתיד ורגשות הדכדוך, המלנכוליה והייאוש המכים במיליוני עובדים ברחבי העולם הסובלים מיוקר מחייה ואי-שוויון
