נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, החריף את איומיו כלפי קובה ואמר במהלך אירוע בפלורידה ביום שישי האחרון כי מדינתו "תכבוש את קובה כמעט מייד". "כשאחזור מאיראן, אולי נגרום לנושאת המטוסים לינקולן לעגון שם ואז הם ייכנעו", אמר בהתייחסו לאי הסוציאליסטי. הצהרותיו מציבות שוב את עתיד האי על הכוונת הנשיאותית. טראמפ הדגיש כי אותה "תפיסת קובה" לכאורה לא תתרחש עד שהוא יכריז על ניצחון באיראן. "נסיים
עשרות מיליוני עובדים הפגינו אתמול (שישי) במאות ערים ברחבי העולם לציון 1 במאי, יום העובד הבינלאומי. במקומות רבים בעולם הפכו ההפגנות — בהן נגד הנשיא ארדואן באיסטנבול שבטורקיה ונגד הנשיא מיליי בארגנטינה — לעימותים עם המשטרה. איגודי העובדים, המפלגות הקומוניסטיות ותנועות השמאל קראו לסולידריות ולהגנה על זכויות עובדים, הביעו התנגדות למלחמה של ארצות הברית וישראל נגד איראן ולכיבוש השטחים הפלסטיניים, והביעו חשש מעליית מחירי האנרגיה
בבחירות לפרלמנט היפני שהתקיימו בראשית פברואר השיגה קואליציית הימין הקיצוני בראשות המפלגה הליברלית דמוקרטית ניצחון מוחץ והיסטורי, כאשר זכתה ב-316 מושבים מתוך 465. עם זאת, הרמה שבה ניתן להחשיב את תוצאות אלו כמייצגות את דעת הקהל הכללי ביפן שנויה במחלוקת בהתשב בעובדה שרוב המפלגות לא העמידו מועמדים ברוב מחוזות ההצבעה ובאחוז ההצבעה הנמוך, אשר עמד על 56.25%. אחוז ההצבעה בבחירות היה נמוך במיוחד אצל צעירים
בעיתוי מושלם, לאחר ביקורו בישראל של הנשיא הימני־קיצוני חאבייר מיליי, ייערך ביום שלישי הקרוב באוניברסיטה העברית כנס לציון 50 שנה להפיכה הצבאית העקובה מדם בארגנטינה. יצוין שמיליי מוביל קו פוליטי המסלף את קורות הדיקטטורה הצבאית (1976–1983) בארצו, שזכתה לתמיכה פעילה של ישראל. בעוד שארגנטינה נחשבה במשך עשורים דגם לזיכרון היסטורי ולהעמדה לדין של קצינים ואנשי כנופיות פשיסטיות האחראים לפשעים נגד האנושות, ממשלתו של מיליי מטילה
במהלך 40 ימי המלחמה נהרגו באיראן לפחות 3,375 בני אדם – רובם אזרחים ומיעוטם אנשי צבא – ועשרות אלפים נוספים נפצעו. בצד זאת גרמה המתקפה האמריקאית-הישראלית באיראן נזק כלכלי עצום, שעלותו מוערכת ב-300 מיליארד דולר לפחות. על רקע זה ובעקבות הפסקת האש בין ארה"ב וישראל לאיראן פרסמה מפלגת "טודה" – המפלגה הקומוניסטית האיראנית – גילוי דעת המברך על הפסקת הלחימה וקורא לכינון שלום יציב באזור.
ברזיל, ספרד ומקסיקו התחייבו בשבת להגביר את הסיוע לקובה, כדי להקל על ״המשבר ההומניטרי החמור שנגרם בשל המצור האמריקאי על האי הקריבי״. בהודעה משותפת קראו שלוש המדינות לדיאלוג כן בין ארה״ב לקובה, בהתאם למגילת האו״ם, והוסיפו כי העם הקובני צריך להיות חופשי לקבוע את עתידו. ההודעה פורסמה בתום כינוס ״המערכה הגלובלית המתקדמת״ נגד הימין הקיצוני, שנערך בברצלונה בסוף השבוע, בהשתתפות נשיאת מקסיקו קלאודיה שיינבאום, עמיתה
נשיא ארגנטינה הימני־קיצוני, חאבייר מיליי, המבקר בישראל, קיבל הבוקר (שני) תואר דוקטור לשם כבוד, בעת שבארצו מתקיימות שביתות והפגנות המוניות בערים הגדולות בגלל הקיצוץ החד בתקציבי ההשכלה הגבוהה. כלי תקשורת בארגנטינה מדווחים שהביקור בן שלושה ימים נערך על רקע התסיסה החברתית הגוברת, בייחוד בקרב סטודנטים, מרצים ועובדים באוניברסיטאות הציבוריות. בשבוע שעבר שבתו כל האוניברסיטאות, וסטודנטים יחד עם אנשי סגל יצאו לרחובות, חסמו צמתים ואף קיימו
יותר מ־350 דיפלומטים, שרים ובכירים לשעבר ממדינות אירופה קוראים לאיחוד האירופי להשעות את הסכם האסוציאציה עם ישראל. כך עולה מגילוי דעת שפורסם בסוף השבוע בעיתונות הבלגית. החותמים כתבו כי ישראל מפרה באופן שיטתי את זכויות האדם של הפלסטינים, ובכך חורגת מן העקרונות המרכזיים שעליהם מבוסס ההסכם עם האיחוד. עוד נטען כי האיחוד נוקט גישה פסיבית מדי ביחס לישראל, במיוחד בהשוואה לסנקציות שהוטלו על רוסיה בעקבות
בתחילת המתקפה האמריקאית-ישראלית על איראן הבטיח דונלד טראמפ כי מדינות המפרץ "יהיו מעורבות מעט מאוד". תוך 48 שעות, איראן פגעה בכל אחת ממדינות המפרץ. גורדי-שחקים מפורסמים בדובאי נפגעו; שדה התעופה הבינלאומי בכווית הופצץ; שריפות פרצו ליד מלונות יוקרה בדוחא; ובית זיקוק הנפט הגדול ביותר בערב הסעודית הוצא מכלל פעולה. יצוא הנפט של מדינות המפרץ משותק בשל חסימת מצרי הורמוז, וגם מגזרי התיירות והפרויקטים להקמת חוות
יותר ממיליון אזרחים בכל מדינות האיחוד האירופי דורשים את השעיית הסכם התאגדות האיחוד האירופי–ישראל המכונה "הסכם האסוציאציה". ההסכם המסדיר את יחסים בין ישראל לבין האיחוד האירופי נחתם ב-20 בנובמבר 1995 ונכנס לתוקף ב-1 ביוני 2000. הוא יוצר משטר מקיף וכוללני ביחס לרוב תחומי הסחר הבין-לאומי ואף ביחס לסוגיות מדיניות, חברתיות ותרבותיות. בעצומה המקוונת שהושקה אתמול (שני) נכתב "מול איחוד אירופי המפגין שאננות בעקבות הטרגדיה הפלסטינית,
