כתבות מאת: אפרים דוידי

גילויים מחרידים על הרס מערכת החינוך הפלסטינית ברצועת עזה ובגדה המערבית, בצד עדויות על רדיפת מרצים, רובם ערבים, באקדמיה הישראלית, עמדו במרכז האסיפה השנתית של אקדמיה לשוויון שנערכה ביום רביעי האחרון (5.8) באוניברסיטת בן-גוריון. אקדמיה לשוויון נוסד לפני 11 שנה ומאגד כאלף חברות וחברים. הארגון "חותר לקידום שוויון, דמוקרטיזציה וייצוג באקדמיה, ולהנגשת ההשכלה הגבוהה לכל הציבורים החיים בישראל/פלסטין מתוך תקווה לקדם צדק ושוויון במרחב כולו".

לקראת הבחירות לכנסת, כדאי להיזכר שבנימין נתניהו, המכהן כראש ממשלה יותר מ-15 שנה ברציפות (להוציא כשנה וחצי של ממשלת בנט-לפיד), נאלץ להתמודד עם גלי מחאה המוניים על רקע מעמדי-חברתי, כלכלי או פוליטי. הגל ההמוני ביניהם פרץ לפני 15 שנה, ביולי 2011, ובתחילתו זכה בכינוי "מחאת הקוטג'" או "מחאת האוהלים". הגל השני – "מחאת בלפור", התרחש בעיצומה של מגפת הקורונה בין מאי 2020 ליוני 2021. הגל

במלחמת הנצח שמנהלים טראמפ ונתניהו ישנם המרוויחים וישנם המפסידים. ברור לכל מי הם המפסידים: כל עמי האזור ואנחנו ביניהם, אבל בראש ובראשונה העם הפלסטיני. אבל לרוב לא ממש ברור מי מרוויח ממלחמת שלוש השנים. כוונתי איננה לעסוק באסטרטגיה, הרי האולפנים מפוצצים ב"מומחים" מהסוג הזה – רובם ככולם מטעם. לא אעסוק כאן בגיאופוליטיקה. הכוונה ב"מרוויחים" היא – עשיית הון, צבירת רווחים מהמלחמה הממושכת. ידועה האמירה של

"תפסיק לפוצץ בניינים", "משוגע מזוין" (באנגלית זה נשמע טוב יותר: "פאקינג קרייזי"), "הוא צריך להיות יותר אחראי בכל הנוגע ללבנון", "הצלתי את התחת שלו", "בגללי לא נכנס לכלא", "בלעדיי לא הייתה ישראל,- זו רשימה חלקית בלבד של אמירותיו הפומביות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו. אין ספק, טראמפ מתהפך על ביבי וטובי המוחות בישראל מנסים להסביר את המפנה ביחסים ביניהם. יש

הדמוקרטים אוהבים דמוקרטיה? אז איפה המצע? ניסיתי למצוא את המצע של "הדמוקרטים בראשות יאיר גולן". בכל זאת, מדובר במפלגה חדשה, שאפשר היה לצפות ממנה להציג מסר שונה, אולי אפילו מאתגר, לעומת המפלגות הציוניות הקיימות — שחלקן כלל אינן טורחות לפרסם מצע לקראת הבחירות. בין אלה אפשר למנות גם מפלגות המרכיבות את "הגוש" — לא גוש אמונים, אלא הגוש התומך בנתניהו ובממשלתו הימנית-קיצונית — כמו הליכוד