קולות המחאה: רופא מספר על היום בו פגש את הטרור היהודי בכפר קוסרה

החודש יצאה המרפאה הניידת של רופאים לזכויות אדם ליום רפואי בכפר קוסרה בנפת שכם. הכפר עלה לאחרונה לכותרות, כאשר פעילים הגיעו אליו כדי לעזור לפלסטיני שמתנחלים נכנסו לביתו ופגעו ברכושו. מספר רעולי פנים יהודים הגיעו ממאחז סמוך רכובים על ריינג'ר ותקפו באלות ובמוטות ברזל את הפלסטינים ואת הפעילים שאיתם.

במהלך היום הרפואי הקצר למדתי שאירוע כזה הוא השגרה של תושבי הכפר הקטן קוסרה (כ-7,000 תושבים). היום נפתח כמו תמיד בקבלת פנים: התכנסנו עם האני עודה, ראש המועצה המקומית, באחת הכיתות. עודה סיפר על רועי צאן יהודים מחוות סמוכות, הרועים את צאנם בשדות התושבים, על פגיעה יום יומית, התעללות של צעירים יהודים רכובים על ריינג'רים מתחת לבתי התושבים. שלוש מתוך ארבע הכניסות לכפר סגורות (הכניסה שפתוחה ודרכה נכנסנו היא דרך עפר), ומחסומי עפר שנערמו לא מאפשרים גם הפעלת שירותי פינוי פסולת מזה חודשים.

התושבים זקוקים לשירותי רפואה בסיסיים

לאחר קבלת הפנים התמקמנו בבית הספר של הכפר. הצוות הרפואי התפזר בכיתות השונות: כל רופא פתח לפי מקצועו מעין מרפאה לקבלת עשרות המטופלים שהמתינו לו. תושבי המקום זקוקים בדחיפות לשירותי רפואה בסיסיים: חלקם באים רק כדי לקבל תרופות שאנחנו, בישראל, קונים בלי מרשם בתחנות דלק או בחנויות פארם. כן, גם אקמול. כשאין יוצא ואין בא, הראשונים להיפגע הם שירותי הרפואה. בית המרקחת הנייד שלנו מספק את התרופות חינם.

למרפאה המקומית מגיע רופא מטעם הרשות הפלסטינית פעם בשבוע ולשעות ספורות. ניתן לראות לא מעט מקרים שממחישים את השלכות הפגיעה במערכת הבריאות: ש' בת 6 סובלת משיתוק מוחין בדרגה קשה מלווה באפילפסיה. בשל הפגיעה המוחית היא לא מסוגלת לעמוד או לשבת בכוחות עצמה, צריכה גם תמיכה לראש ואינה יכולה לדבר. למרות זאת היא מצליחה להבין את הוריה.

את חייה הקצרים היא מעבירה בבית. הוריה מטפלים בה במסירות אך ללא שום הדרכה: מעולם לא שהתה במסגרת חינוכית/שיקומית ולא קיבלה טיפולים פרה-רפואיים כמו פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק שהם הבסיס לשימור התפקוד ולמניעת סבל. אין לה כיסא מתאים. מעולם לא הותאמו לה סדים לשמירה על אורך הגידים בגפים התחתונות. ההורים נושאים אותה על כפיהם. מהבדיקה הגופנית שלה עלה שהיא זקוקה לניתוח רחב היקף לשחזור מפרקי הירכיים. קישרתי בינם לבין אורתופד ילדים פלסטיני שהתמחה איתי לפני שנים. אולם גם אם תנותח, לפניה דרך ארוכה בתהליך שיקומי. נוכח מגבלת הנגישות בנסיעה, ספק אם תוכל להגיע למסגרת שיקומית לאחר הניתוח (יש בודדות כאלה ברשות).

קורבן אלימות המתנחלים

 בסוף היום הייתי עד להמחשה נוספת של הסבל היומיומי הנגרם לתושבי קוסרה משכניהם: כשסיימתי לבדוק את הילדים ויצאתי מהחדר, תפס אותי במסדרון גבר שנראה פחות או יותר בן גילי. הוא התנייד עם קביים ולרגלו סד. היה זה אביו של א' שנורה למוות לנגד עיניו בידי מתנחלים לפני כחודש. האב הוכה גם הוא ונדקר בידי אותם מתנחלים, אחת הדקירות פגעה בעצב הסכיאטי של רגלו הימנית. הוא נותח אך בינתיים אינו יכול להרים את כף רגלו הימנית. הדרכתי אותו לתרגול עצמי לשמירה על אורך הגידים כדי שלא יתקצרו – זה יכול להקל על השיקום שלו במידה ויתאושש העצב. אם לא יתאושש – יישאר עם נכות משמעותית.  הביקור בקוסרה היה מפגש ראשון שלי פנים אל פנים עם תוצאות הפשיעה הלאומנית היהודית.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/145250