חברת הכנסת עאידה תומא-סלימאן החליטה לפרוש אחרי כמעט 12 שנים שבהן כיהנה כחברת כנסת מטעם חד"ש. "זו הדרך" שוחח עמה בתחילת השבוע האחרון של מליאת הכנסת ובצל בליץ חקיקה עמוס ומסוכן. בשיחה היא מתייחסת לדרך שעברה, להישגים והאכזבות, על האתגרים הפוליטיים ועל התוכניות שלה לעתיד. בחלוף 12 שנים, מגיעה כהונתך בכנסת לסיומה. מהי הערכתך לקראת סופה? בתחילת השבוע הודיעו לנו שהמליאה תתחיל מוקדם מהרגיל ותימשך
המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן לא מתקדם, כל צד עושה שרירים ואיום המלחמה האזורית חוזר, ובגדול. ישראל מעולם לא כיבדה את הפסקת האש בלבנון ובשבועיים האחרונים אנו עדים למספר גדל של אזעקות ביישובי הצפון. האיראנים חוסמים את מיצרי הורמוז, טראמפ חוסם את החסימה האיראנית. השבוע המצב החריף עד כדי ירי טילים איראניים לעבר איחוד האמירויות. בחדשות מדווחים מפי גורם ישראלי בכיר על אודות "הערכות ישראלית-אמריקאית
כל מי שנכנס בשערי אוניברסיטת תל-אביב מאז ה-7 באוקטובר 2023 שם לב למספרם הרב של חיילים-סטודנטים. לא מדובר באנשי קבע שהיו תמיד מגיעים לקמפוס ללימודים, אלא בתוכנית "ארז" לקצינים קרביים, שמיושמת באוניברסיטה מאז ספטמבר 2023, בה כ-80 חיילים במחזור. מראה החיילים הרבים המסתובבים עם נשק ארוך בקמפוס עורר תרעומת בקרב מרצים וסטודנטים רבים. לאחר פניות חוזרות ונשנות להנהלת האוניברסיטה, החיילים מגיעים כיום עם אקדחים מוסתרים.
במהלך המלחמה האמריקאית-ישראלית באיראן, ובכל שבת, הפגינו בכיכר הבימה נגד מדיניות המלחמה של הממשלה. המפגינים טענו, ובצדק, שמלחמה אימפריאליסטית באיראן לא תקדם את הביטחון של הישראלים, ובטח לא תעזור לעם האיראני להשתחרר מכבלי הדיכוי שלו. כלום ישנו אזרח ישראלי שמרגיש היום בטוח יותר מאשר לפני המלחמה עם איראן? אני בספק רב. בפועל המלחמה עזרה רק למעגל של מקורבים בשלטון בישראל, בארה"ב ובאיראן להמשיך ולבצר את
בחדר קטן בגדה השמאלית בתל-אביב, שבועות אחדים לאחר שהוכרזה "הפסקת האש" של טראמפ, ישבתי עם קבוצה של סרבני גיוס מרשת "מסרבות" לשיחה, חלקם עדיין לא בני 20. כולם נכלאו במהלך השנתיים של רצח העם בעזה, וכמה מהם שוחררו רק לאחרונה מהכלא הצבאי אחרי חודשים ארוכים מאחורי סורג ובריח. הם יודעים שהבחירה שלהם עלולה לסכנם וממקמת אותם בשוליים של החברה הישראלית. אבל דווקא משם, בשוליים, הם
שמונה משפחות בשכונת הארגזים בת"א קיבלו לפני שבוע הודעה על פינוי באמצע מרס. הפינויים אינם נובעים מהכרח הנדסי או בטיחותי, אלא כיוון שהעירייה מתנה את מתן היתרי הבנייה בפינוי המשפחות מהשכונה. כך יצרה העירייה מצב שבו הפינויים הכפויים הם תנאי של היזמים לקבלת היתר. מדובר בתחילתו של מהלך רחב היקף, שבמסגרתו צפויים לפנות כ־300 משפחות – רובן ללא דירה חלופית וללא פיצוי שיאפשר קיום בסיסי.
הציבור הישראלי מאמין שיש הפסקת אש. כל החטופים, החיים והחללים, חזרו, ואנו ממתינים כברווזים שמחים במטווח לקראת המלחמה של טראמפ עם איראן. אך המציאות לא יכולה להיות רחוקה יותר. למרות שחלה ירידה במספר ההפצצות וכמות סיוע משמעותית יותר נכנסת, בעזה אין באמת הפסקת אש. לפי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני, מאז זו הוכרזה, בעזה נהרגו מהפצצות הכיבוש 526 איש, כ-60% מהם נשים וילדים, 1,447 נפצעו ויותר
תקציב עיריית תל־אביב–יפו לשנת 2026, הרגיל והבלתי-רגיל, עבר במועצת העיר בסוף דצמבר 2025. אגף הכספים בעירייה מנסה להציגו לציבור כתקציב אחראי, יציב ומכוון-עתיד. אולם קריאה מדוקדקת של הסעיפים מגלה קיצוץ בהוצאה העירונית, העמקת גבייה מתושבים, פגיעה בשירותי רווחה וחינוך, והמשך העדפת השקעות נדל״ן על פני צרכים חברתיים דחופים – בעיקר בדרום ובמזרח העיר. פחות הוצאה, יותר נטל על הציבור התקציב הרגיל לשנת 2026 עומד על
האגודה לזכויות האזרח בישראל פנתה השבוע לנשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ’ אריאל פורת, בדרישה לבטל שורת הוראות חדשות המסדירות פעילות ציבורית בקמפוס – הוראות שלדבריה פוגעות פגיעה חמורה בחופש הביטוי, המחאה וההתאגדות של סטודנטים וסגל. לטענת האגודה, תקנות הפעילות הציבורית שפורסמו בתחילת הסמסטר האחרון פורסמו בחוסר סמכות, חורגות מהנוהל הקיים ומהנורמות האקדמיות המקובלות, ומהוות שלב נוסף במגמה מתמשכת של צמצום השיח הפוליטי והביקורתי בקמפוס מאז
התקיפה הגזענית של האישה ההרה חנאן אבו שחאדה זעזע את תושבי יפו הערבים. ידוע זה מכבר כי הגרעינים התורניים ביפו הם מוקד לחיכוך ואלימות. אך תקיפה של אישה וילדיה על רקע גזעני לא נראתה אפשרית עד לפני כמה שבועות. כדי להוסיף חטא על פשע, המשטרה התעכבה ימים ארוכים עד שעצרה את התוקפים. לעומת זאת עצרה 14 מפגינים שהשתתפו בהפגנה נגד אלימות בערב האירוע, ביניהם מנהיגים
