פמיניזם

מליאת הכנסת אישרה אמש (שני) סופית – תוארך תקופת ההתיישנות בעבירות מין שבוצעו בקטינים ובמקרים של עבירות מין בתוך המשפחה, עבירות גילוי עריות, תוארך תקופת ההתיישנות בשנה נוספת עד גיל 49. בעד החוק הצביעו 13 חברי כנסת, ללא נמנעים וללא מתנגדים. מאחורי הצעת החוק עומדים חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה, בהם עאידה תומא-סלימאן, אליהן רביבו, אפרת רייטן, לימור סון הר מלך ועוד. החוק קובע כי מניין

נמשכת המערכה נגד הניסיונות לפנות את המרכז הפמיניסטי הוותיק "אשה לאשה" בחיפה, בעקבות טענות של העירייה שלפיהן העמותה מבצעת שימוש פוליטי אסור בנכס העירוני שהוקצה לה, בניגוד לתנאי ההקצאה. זאת, בעקבות לחצים של ארגון הימין הקיצוני "בצלמו", שהגיש תלונות לעירייה שבהן נטען כי במרכז מתקיימים "אירועים פוליטיים מובהקים של השמאל הקיצוני, וביניהם אירועי מחאה והסתה". העירייה טרם סגרה את המרכז לחלוטין, אך מועצת העיר וועדת

משמרות אבל ומחאה נערכו אמש (ראשון) בתל-אביב ובירושלים בעת הלווייתה בבית העלמין העתיק בחברון בשטחים הכבושים, של שושנה סטרוק. משמרת נוספת תתקיים הערב, בשעה 18:00, במרכז הכרמל בחיפה. שושנה, בתה של שרת ההתיישבות אורית סטרוק (הציונות הדתית) אותרה בשבת ללא רוח חיים במושב אמירים שבו היא גרה. צוותי הרפואה שהוזעקו לזירה פתחו בניסיונות החייאה מאומצים, שבסופם נאלצו לקבוע את מותה. הסופרת שהם סמיט, שהשתתפה במשמרת

"כל מה שאתה יכול לעשות, אני יכולה לעשות טוב יותר", הצהירה אנני אוקלי בשיר המפורסם מהמחזמר אנני אוקלי אשת לפידות, ששמו האמיתי הוא: אנני, קחי את האקדח שלך (Annie Get Your Gun). עבור רבים, השורה הזו מבטאת את הפמיניזם במיטבו: קריאת תיגר נשית על העליונות הגברית, דרישה לשוויון הזדמנויות באמצעות ההוכחה שנשים יכולות לאחוז ברובה, לירות במטרה ולהצטיין בקרב בדיוק כמו עמיתיהן הגברים, אם לא

לרגל יום האישה הבינלאומי, 8 במרס, פרסמה המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) ברכה מיוחדת לחברותיה "ולכלל הנשים הערביות והיהודיות, הישראליות והפלסטיניות". בברכה נכתב: "מיד עם היוודע דבר המתקפה של ישראל וארצות-הברית, יצאה מק"י, בהודעה משותפת עם חד"ש, בהודעת גינוי חריפה למלחמה באיראן ובהתרעה מפני מלחמה אזורית כוללת. כל יום של מלחמה באיראן עולה שני מיליארד שקלים – יותר מכל התקציב הממשלתי השנתי לילדי הורים עובדים במעונות

יום האישה חל השנה, כמו בשנתיים האחרונות, בצל מלחמה הגוררת את האזור למעגל רחב של הרס, שאת מחירו משלמים האזרחים – והנשים משלמות מחיר כפול. צירוף מקרים קשה זה מוכיח כי יום האישה איננו רק הזדמנות סמלית לחגיגה ולהצגת הישגים, אלא יום של חשבון נפש ובחינה עמוקה של החברה כולה, ולא של נשים בלבד. אחת ממטרות יום האישה היא להבליט את דרישותינו כנשים; לא רק

השנה מולאות 120 שנה להולדתה של רות לוביץ' – המנהיגה הקומוניסטית, מנהיגת הנשים, העיתונאית והסופרת. כחברה במפלגה הקומוניסטית הפלשתינאית, שפעלה במחתרת בשנים 1942-1924, נעצרה לוביץ' פעמיים – ב-1932 וב-1936. בשני המעצרים פעל שלטון המנדט הבריטי מתוקף "תקנות ההגנה לשעת חירום". מעצר לפי תקנות אלה בוצע לא בהליך משפטי אלא בהחלטת הבולשת הבריטית. עילת המעצר ב-1936 הייתה תמיכה בשביתה הכללית בדרישה לעצמאות הארץ, עליה הכריזה מפלגת

מרכז אדוה פרסם באחרונה מחקר חדש, ראשון מסוגו בישראל, על הקשר בין מיסוי ומגדר. המסמך סוקר את מערכת המס בישראל מנקודת המבט של שוויון מגדרי ובאופן שזו משפיעה על הכוח הכלכלי של נשים וגברים, לרבות גביית מיסים ישירים ועקיפים ותוך התייחסות, במידת האפשר, למיסוי על הון ומס חברות. במקרה של מס הכנסה על יחידים, המחקר מציג ניתוח המתייחס להשלכות של הרפורמות במס, שנערכו בשני העשורים

מחקר חדש של מרכז אדוה ביוזמת נעמת עוקב אחר מסלול החיים של נשים בישראל, מהכניסה לשוק העבודה ועד גיל הזקנה, ומציג את מנגנוני השעתוק, ההדרה וההתשה המובילים לעוני מתמשך, במיוחד בקרב קבוצות מוחלשות. בשנות ה-90 פרסם נעמת, ארגון הנשים של ההסתדרות, מחקר מקיף על מצבן הכלכלי של נשים בישראל שהתמקד בעיקר בנשים החיות בעוני. המחקר הצביע על אי-שוויון מגדרי עמוק: פערי שכר; הבדלים בין משקי

מחקר חדש ומקיף שפרסם באחרונה מרכז אדוה בשיתוף קרן פרידריך אברט על פערי שכר מגדריים בישראל, מצביע על חסמים מבניים, תרבותיים וכלכליים המעמיקים את הפערים לאורך מחזור החיים ומשפיעים על התעסוקה, ההכנסה והפנסיה של נשים. את המחקר ערכה חוקרת המרכז, ד"ר אלינה רוזנפלד, סוציולוגית המתמחה בחקר ריבוד ואי-שוויון בשוק העבודה. בבחינה רב־שנתית, נתוני הארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי של המדינות הקפיטליסטיות הגדולות (OECD), מצביעים על