כתבות מאת: זוהר אלון

כ-300 אלף סטודנטים פתחו השבוע את שנת הלימודים תשפ”ב במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. בשנים האחרונות סובלים סטודנטים וחוקרים רבים מצמצום המרחב הדמוקרטי בקמפוסים, וחוששים להביע עמדות שנויות במחלוקת שעלולות לגרור תגובות שליליות. מרצים “סוררים” שמעזים להביע עמדה עצמאית החורגת מהקונצנזוס הפוליטי סופגים לא אחת משובי לימוד שליליים, המאיימים על עתידם המקצועי. בספרם החדש “היענות והתנגדות בתוך האקדמיה הניאו ליברלית: סיפורים ביוגרפיים, קולות משותפים”, מנסים החוקרים

חברות מסוגן של “וולט” ו”אובר” משווקות לעובדיהן מצג שווא של חופש ועצמאות, כמו אלה מהם נהנים כביכול “עובדים חופשיים” המכונים פרילנסרים. הרצון להשתחרר מדרג מנהלי הביניים, שהוא חלק בלתי נפרד מהעבודה במפעלים או במשרדים, קורץ לרבים המעוניינים להגדיל את שליטתם במשך העבודה. רצון זה מנצלות חברות מבוססות אלגוריתם (קוד סגור), המתרגמות אותו לעבודה קצרת מועד באופן העסקה קבלני. צורת העסקה זו אמנם מאפשרת לעובד לבחור

בחודשים האחרונים מסתמן שסע חדש בחברה הישראלית: בין תומכי החיסונים למתנגדיהם. שיח מתנגדי החיסונים, המתנהל ברובו בקבוצות פייסבוק ווטסאפ, ניזון מתיאוריות קשר, מפיסות מידע שהוצאו מהקשרן וממידע כוזב שמקורו לעתים קרובות באתרי אינטרנט מפוקפקים. למותר לציין, מידע זה איננו מהימן ולא נבדק בכלים מדעיים. האוניברסיטה האמריקאית, המכון הטכנולוגי של מסצ‘וסטס (או בראשי התיבות באנגלית MIT), פרסמה באחרונה מדריך לשיח עם מתנגדי חיסונים, או עם אנשים

נדמה כי מגפת הקורונה מאחורינו. השלכותיה הכלכליות נדחקו לשולי סדר היום הציבורי, העמוס באירועי המלחמה בעזה, באירועים האלימים בתוך ישראל ובמשבר הפוליטי הנמשך. אך פצצת זמן כלכלית-חברתית, שרבים אינם מודעים לה, מתקתקת ומאיימת להתפוצץ בפנינו: ב-30 ביוני תישלל הזכאות לדמי אבטלה מרבים, להם סיפקה חבל הצלה בזמן משבר הקורונה. טרם התפוצצות האירועים במסגד אל-אקצא, בשכונת שייח’ ג’ראח ובערי ישראל, כבר הכינו אנשי משרד האוצר והפרשנים