דב חנין: על המאבק האזרחי נגד שלטון הימין לגייס את הערבים

על רקע העמקת תהליכי הפשיזציה בהובלת ממשלת הימין בראשות בנימין נתניהו, גוברת גם תנועת מחאה אזרחית המתנגדת לה. “זו הדרך” ראיין את חבר הוועד המרכזי של מק”י והח”כ לשעבר ד”ר דב חנין (חד”ש) בנושא הצעדים המסוכנים שנוקטת הממשלה ודרכי ההתמודדות עמם.

יצוין שחנין, העומד בראש “פורום האקלים” הישראלי, השתתף השבוע בוועידת האקלים שערך עיתון “הארץ” באוניברסיטת בן גוריון והיה אחד מדובריה המרכזיים. בתחילת הוועידה גורשה מהבמה בבושת פנים שרת הסביבה, עדית סילמן, בקריאה “בושה – בושה”. חנין התייחס בוועידה על הקשר בין המאבק האקלימי למאבק על הדמוקרטיה בישראל. לדבריו, “המאבק האקלימי דורש שופטים עצמאיים ובלתי תלויים, הוא צריך שידור ציבורי שאינו בבעלות טייקונים, הוא נשען על הזכות של אנשים וקהילות להילחם למען הסביבה והבריאות שלהם. המאבק האקלימי זקוק לדמוקרטיה”.

חנין הוסיף כי “ביוון העתיקה הניגוד לדמוקרטיה לא היה דיקטטורה אלא אוליגרכיה. גם אצלנו, מנוע האינטרסים האדיר של תאגידי נפט והגז הוא הכוח הפוליטי, החברתי והכלכלי הגדול ביותר והחזק ביותר שעומד מולנו. בשנות ה-80 הם הכחישו את הבעיה, אחר כך בשנות ה-90 הם הכחישו את האחריות שלהם לבעיה ועכשיו הם מנסים לשכנע אותנו שמאוחר מדי להתמודד, לכן צריך פשוט לאפשר להם להמשיך ולעשות עסקים כרגיל”. חנין הדגיש עוד כי “ברמה הערכית, ייאוש הוא לא אופציה – כי הוא הגשר שמוביל אנשים לכניעה וכשאנשים טובים נכנעים דברים איומים יתרחשו”.

מה מאפיין את ההפיכה המשפטית?

התוכניות שממשלת נתניהו-בן-גביר מקדמת רדיקליות מאוד. בנושא בתי המשפט לדוגמא, מדובר בשורה ארוכה של צעדים, אך לא כולם הכרחיים כדי לייצר שינוי דרמטי. גם אם הממשלה תגשים 20% מהמטרות שסימנה, היא תשנה באופן מהותי את התפיסה של המערכת. מטרת הממשלה העיקרית – להסיר את כל המכשולים או המעצורים שישנם כרגע, המפריעים לה לשלוט באופן מוחלט ללא הגבלות. זאת כדי לגבש שלטון טוטלי או טוטליטרי.

מדוע האופוזיציה בכנסת כה חלשה ומפולגת?

מעולם לא עמדה מול הממשלה אופוזיציה כה חלשה, חסרת רוח קרב, חסרת לכידות פנימית ומפולגת. האופוזיציה רופסת, והתחושה בכנסת היא שהקואליציה עושה כל העולה על רוחה. לא זכור לי מצב כזה. עם זאת, ברחובות בהחלט מנשבת רוח קרב. ההתנגדות הציבורית למהלכי הממשלה משמעותית מאוד, והיא מגיעה מכיוונים שונים. התנגדות זו חסרת תקדים בהיסטוריה של ישראל.

מה על המארגנים לעשות כדי להרחיב את שורות המחאה?

הבעיה הגדולה היא שנתניהו ובן גביר מחזיקים בסיס תמיכה בחלק מסוים מהציבור. החולשה של ההתנגדות הקיימת היא בדיוק בכישלונה לפרוץ לאותם ציבורים שעל תמיכתם מתבססת הממשלה הנוכחית. המחאה הציבורית הנוכחית לא מצליחה לעצב נרטיב שיפנה גם לחלקים משמעותיים בבסיס התמיכה של נתניהו ובן גביר. במובן מסוים, המחאה לא מאיימת עליהם, כיוון שהיא מגייסת את מי שממילא עומד נגדם.

האם כישלון האופוזיציה תלוי בהדרתה את האזרחים הערבים ואת נציגיהם בכנסת?

בהחלט, וזו אכן חולשה נוספת של המחאה: היא לא מצליחה לפנות לחברה הערבית ולגייס אותה למאבק באופן משמעותי. כל עוד יעלה בידי נתניהו להשאיר את האזרחים הערבים מחוץ למשחק, הוא ישמור על יתרון משמעותי. צריך להבין, כי ברגע שבית המשפט העליון יחוסל, יוסרו כל המכשולים שזה הציב בדרכם של הממשלה והימין הקיצוני בישראל. המהלך הראשון יהיה כנראה הפקעת האדמות הפרטיות הפלסטיניות לטובת בנייה בהתנחלויות – מה שנקרא ‘מהלכי חוק ההסדרה’. כרגע התוכניות נתונות להתערבות בית המשפט העליון. כאשר מוסד זה יחדל מלהתקיים, אפשר יהיה להרחיב את ההפקעה והמתנחלים לא ייאלצו להסתפק בבנייה בשטחים הציבוריים בגדה המערבית.

צעד משמעותי נוסף בו תנקוט הממשלה יהיה – סילוק האזרחים הערבים מהמגרש הפוליטי. נציגות הציבור הערבי בכנסת קיימת בפועל בזכות ההתערבות החוזרת של בית המשפט העליון. זה ביטל את ההחלטות של הרוב בוועדת הבחירות המרכזית בדבר פסולה של רשימות שמבטאות את האזרחים ערבים. בלא בית המשפט העליון, יוכל הימין למנוע את בחירת נציגי האזרחים הערבים לכנסת ובכך לגרום לניתוק האזרחים הערבים מהמגרש הפוליטי. מהלך כזה יבטיח את שלטון הימין לשנים רבות קדימה.

המהלך השלישי יהיה – הקמה מחדש של מחנות הכליאה של מבקשי המקלט בנגב. מהלך זה פסל בזמנו בית המשפט העליון. בהיעדרו תנקוט הממשלה גם צעדים נוספים כמובן. אך אלה הדברים הברורים והמיידים ביותר שתבצע.

האם נותר לתלות את יהבנו בקהילה הבינלאומית?

לא הייתי תולה יותר מדי תקוות בלחץ הקהילה הבינלאומית. הקהילה הבינלאומית לא הצליחה להשפיע על נשיא הונגריה ויקטור אורבן או על נשיא טורקיה ארדואן כאשר אלה הובילו מהלכים דומים. לנתניהו בעלי ברית בקרב הקהילה הבינלאומית. בארה”ב נמצאים הדמוקרטים בשלטון, אך חבריו הרפובליקאים של נתניהו מחזיקים ברוב בבית הנבחרים.

האם אתה אופטימי או פסימי לגבי תוצאות המהפכה המשפטית?

אני לא אוהב את השימוש בביטוי מהפכה בקשר למהלכים של הממשלה בראשות נתניהו. אני סבור שמתחוללים בישראל מהלכים של פשיזציה, וכך צריך לכנותם. גם אם 20% מהפשיזציה המתוכננת תצא לפועל, זה יהיה דרמטי מאוד. המציאות בהחלט מדאיגה ביותר. לכן חיוני לטפח את ההתנגדות ואת הכוחות המתעוררים בתוך החברה הישראלית. נותר לקוות כי התנגדות זו תמשיך להתרחב, וכי המאבק אף יעמיק ויעלה מדרגה.