מעטים הגיעו אמש למפגש של “ארץ לכולם”, יוזמה המקדמת קונפדרציה ישראלית-פלסטינית, שנערך בתל-אביב. במפגש השתתפו מייסדי התנועה, העיתונאים מירון רפופורט ועאוני אלמשני. אלמשני לא הצליח לחצות את המחסום ולכן נאלץ להשתתף בשיחה באמצעות זום מביתו בבית לחם. רפופורט ציין כי הוא איש שמאל עקבי המצביע לחד”ש מזה שלושה עשורים. עוד סיפר כי גדל בת”א והשתתף בהפגנות שמאל החל משנות ה-70. על אף השתתפותו ארוכת השנים
באוגוסט 2020 הגיש גולן חזנוביץ’, שליח וולט לשעבר, תביעה ייצוגית בסך 24 מיליון שקלים נגד החברה. סכום התביעה חושב בהתאם לפיצויים המגיעים לכ-10,000 שליחי החברה עקב קיפוח זכויותיהם הסוציאליות. בתביעה נכתב: “הקבוצה המיוצגת בתביעה היא ‘כל הגברים והנשים תושבי ישראל בעבר ובהווה ששימשו שליחים מטעם וולט למשך פרק זמן מסוים וסווגו על ידיה כעצמאים’”. באופן חריג, הצטרפו לדיון בבית המשפט נציגי “פורום קהלת” – קבוצת
באחרונה פורסם בעברית “הפרקריאט: המעמד המסוכן החדש”, מאת גיא סטנדינג, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת לונדון (הוצאת הקיבוץ המאוחד בשיתוף קרן ברל כצנלסון, פיגומים ובארי). הספר ראה אור במקור בשנת 2011. בהקדמה למהדורה בשפה העברית כתב פרופ’ גיא מונדלק מאוניברסיטת ת”א: “בליבה של קריאה זו נמצא הפרקריאט עצמו. קשר העבודה הטיפוסי שפותח במהלך המאה ה-20 – הקשר בין עובד למעביד ולמקום העבודה – נפרם בהתמדה מזה כמה
יומיים לאחר נאומו של נשיא אוקראינה וולודומיר זלנסקי בזום בפני חברי הכנסת (22.3), התקיים בתל-אביב הכנס “בין קייב לרמאללה” שארגנה יוזמת ז’נבה. הכנס נועד למצוא נקודות דמיון ושוני בין הסכסוך בישראל-פלסטין לבין המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, תוך ניסיון לחבר את המלחמה שם לסכסוך כאן. מנחה הדיון, העיתונאי הוותיק רזי ברקאי שהתפטר לאחרונה מגל”צ, תהה על פשר הכותרת: “ישראל היא אוקראינה או רוסיה? הפלסטינים הם אוקראינים?”
כמאה סטודנטים ומרצים הפגינו הבוקר (ראשון) מחוץ לבניין גילמן באוניברסיטת תל-אביב במחאה נגד תוכנית קיצוצים ופיטורים בפקולטה למדעי הרוח. בהפגנה השתתפו סטודנטים רבים, בהם פעילים בתאי הסטודנטים של חד”ש ועומדים ביחד. מרצה ותיק בתכנית הרב תחומית במדעי הרוח, ד”ר רונן צדקה, אמר במחאה: “אנחנו עובדים פה שנים, אנחנו בשר מבשרה של הפקולטה הזו. אבל מתעקשים לקצץ במדעי הרוח. השאלה הנשאלת היא: אלו סטודנטים ילמדו בפקולטה
בבית הקפה “אדמונד” בתל-אביב התקיים לפני שבועיים כנס פעילים של קמפיין “מינימום 40”, שמטרתו העלאת שכר המינימום ל-40 שקלים לשעה. בהזמנה לכנס, אותו ארגנה התנועה “עומדים ביחד”, נכתב: “כדי להשיג את הדרישה שלנו, אנחנו צריכים להעלות את הלחץ הציבורי סביב הדרישה שלנו ושמעל 60 ח״כים יחתמו על הצעת החוק. בשבועות הקרובים נצא לשטח, נדבר עם אנשים, נחתים אותם על העצומה, נפעל ברשתות החברתיות ומול התקשורת
לאחר 23 ימים הסתיימה “השבתת המגן” של איגוד המפיקים ששיתקה את תעשיית הטלוויזיה והקולנוע. אך הסכסוך בין איגוד המפיקים לבין ארגון אקט, המאגד את עובדי מקצועות הסט בטלוויזיה, נמשך. הרקע לסכסוך – מחלוקת על שעות העבודה של עובדי ההפקה. בעמוד הפייסבוק של ארגון אקט נכתב: “התקיים מפגש שני עם איגוד המפיקים. התקדמנו בחלק מהנושאים, אך לצערנו המפיקים פוצצו את המשא ומתן כאשר חזרו בהם מההבנות
“כשהתחילו ההתקפות על שוברים שתיקה בסוף 2015, ואיתן הטענות שהוטחו בנו מכל עבר – על הבגידה במדינה, הבגידה בצה”ל, על אנטי-ציונות ואנטי-פטריוטיות – עמדתי מולן בעקשנות: ‘אני לא כל הדברים האלו’”. ב”מי את בכלל”, ספרה של מנכ”לית שוברים שתיקה לשעבר יולי נובק, מאוגד צרור מחשבות, שאלות וחוויות שגיבשה המחברת בזמן מסע חובק עולם שכלל את איסלנד, פורטוגל, אירלנד ודרום אפריקה. הספר, המדלג בין תקופתה כמנכ”לית
“החיילים מקריבים את החיים שלהם בשבילך, נפצעים. אתה מה? כואב לך על מחבלים?”, אומרת ליאן זרחי בת ה-17 למורה האזרחות אמיר. “כואב לי שממילים כמו שיוצאות לך מהפה מתחילות מלחמות עולם, ליאן. מדיבור כזה מתחילה שואה. מרעיונות כאלו מתחיל רצח עם”. הוויכוח המתלהט בין התלמידה (בגילומה של מיה לנדסמן) למורה לאזרחות (דורון בן דוד), העומד במרכזה של הסדרה החדשה “שעת אפס” של תאגיד השידור כאן.
באוגוסט ובספטמבר 2021 נאלצה קובה להתמודד עם התפרצות קורונה חמורה שדחקה את מערכת הבריאות לסף שבירה. מאז ירד מספר מקרי הידבקות באופן משמעותי. כעת מדווחים כ-150 מקרים בכל יום ברחבי המדינה. שיפור זה הוא בין השאר תוצאה של קמפיין ההתחסנות המתמשך. כ-90% מאוכלוסיית האי מחוסנים. קובה היא לא רק המדינה הלטינו-אמריקאית היחידה שיש לה חיסוני קורונה משלה; זו גם אחת המדינות עם שיעורי ההתחסנות הגבוהים
