לאחרונה פרסמה ההסתדרות מסמך מקיף המשרטט קווי יסוד לתוכנית לאומית להקמת רשת ביטחון חברתית-כלכלית לעצמאים בישראל. את הקמת פורום העצמאים בהסתדרות יזם יו"ר ההסתדרות ארנון בר דויד באוגוסט 2020, בתקופת משבר הקורונה הכלכלי-חברתי-בריאותי. "לאחר חשיבה והתייעצות החלטנו להקים את פורום העצמאים מבית ההסתדרות ולתת להם גג, כל זה בשיתוף פעולה עם ארגוני המעסיקים. לא נגבה דמי חבר, אלא רק נפתח את הבית הזה בשבילכם, העצמאים,
נדמה כי מגפת הקורונה מאחורינו. השלכותיה הכלכליות נדחקו לשולי סדר היום הציבורי, העמוס באירועי המלחמה בעזה, באירועים האלימים בתוך ישראל ובמשבר הפוליטי הנמשך. אך פצצת זמן כלכלית-חברתית, שרבים אינם מודעים לה, מתקתקת ומאיימת להתפוצץ בפנינו: ב-30 ביוני תישלל הזכאות לדמי אבטלה מרבים, להם סיפקה חבל הצלה בזמן משבר הקורונה. טרם התפוצצות האירועים במסגד אל-אקצא, בשכונת שייח' ג'ראח ובערי ישראל, כבר הכינו אנשי משרד האוצר והפרשנים
לאחר שנה של למידה מרחוק, 320,000 הסטודנטים והסטודנטיות הלומדים במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל ניצבים בפני שוקת שבורה. תפקודו הכושל של שר החינוך יואב גלנט, שהוא גם השר להשכלה גבוהה, ותת-התקצוב הכרוני ממנו סובלות האוניברסיטאות והמכללות הציבוריות, מחמירים את מצבה הנואש של ההשכלה הגבוהה. באתר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), פורסמו כמה נתונים מעודדים לקראת פתיחת שנת הלימודים 2020 -2021: גידול משמעותי של
גיליון מיוחד של "סוציולוגיה ישראלית: כתב עת לחקר החברה בישראל", מיסודו של החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, פורסם באחרונה תחת הכותרת "חברה פוגשת מגפה". בגיליון כלולים, בין השאר, מאמרים בדבר השפעות המעבר ללמידה מקוונת במערכת החינוך ובאקדמיה: "קוביות שחורות" של החוקרת מריה גרצקי מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, ו"חדר משלהן" של טל מלר, העוסק בחוויות הלימוד מרחוק של סטודנטיות ערביות-פלסטיניות במכללות בצפון הארץ במהלך משבר
דח'יל חאמד אבו זייד, יו"ר האגף לקידום שוויון ויו"ר סיעת חד"ש בהסתדרות, התראיין השבוע ל"זו הדרך" לרגל ה-1 במאי. חאמד הוא חבר לשכת חד"ש וכיהן בעבר כיו"ר ועד עובדי עיריית נצרת. חלפה שנה מאז פרוץ מגפת הקורונה וקולה של ההסתדרות לא נשמע. ליתר דיוק, ההסתדרות נתנה יד לפגיעה בעובדים – כולל בחבריה. ההוצאה לחל"ת של מאות אלפים, כולל במגזר הציבורי, גרמה לפגיעה בשכר. בכמה סכסוכי
סרטו של רן טל "מה היה קורה אילו: שיחות על מלחמה ושלום עם אהוד ברק", המוקרן בימים אלה בסינמטק ת"א, עוסק בקריירה הפוליטית של ברק ובמיוחד בשאלה, מדוע נכשלו שיחות קמפ דיוויד בשנת 2000. אך במקום לטפל בשאלה זו מנקודת מבט היסטורית ופוליטית קונקרטית, ניגש אליה הסרט כשאלה פילוסופית: האם הכישלון הוא באשמת המנהיג ברק, או באשמת "ההיסטוריה ונסיבותיה" שהיו חזקות ממנו. בסצנת הפתיחה של
לא ניתן לטאטא מתחת לשטיח את המחלוקות בין הרשימה המשותפת לרע"מ. יו"ר המשותפת, ח"כ איימן עודה (חד"ש), בחר באופן אצילי להימנע ממתקפה על רע"מ בנסותו לשמור על אחדות הרשימה המשותפת. עד לרגע האחרון לא סתם עודה את הגולל על אפשרות לשילובה מחדש של רע"מ ברשימה, למרות כל הדם הרע בין שני הצדדים. האם הרשימה המשותפת היא אותה רשימה גם ללא רע"מ? על שאלה זו לא
לאחרונה החל תאגיד השידור הציבורי (ערוץ 1 לשעבר) לשדר סדרה תיעודית חדשה של היוצר לוי זיני. הסדרה עוסקת בשנותיו האחרונות של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון. זיני סיפר בראיון, כי בחר ליצור סדרה בנושא זה כדי להבין את הפוליטיקה העכשווית בישראל. הוא הוסיף כי במהלך יצירת הסדרה פיתח "נימה מסוימת של הערכה וחיבה כלפי דמותו של שרון". הסדרה החדשה "שרון" היא המשך ישיר לסדרת הסדרות
הזירה הפוליטית האמריקאית מבעבעת. בעוד ישראל שקועה בסבבי בחירות, הניצחון של הנשיא ג'ו ביידן החזיר את היוזמה מידי המחנה הרפובליקני-טראמפיסטי למחנה הדמוקרטי השסוע לו יחדיו: בעלי הון, אנשי מרכז-ימין וגם פרוגרסיביים עם נטיות סוציאליסטיות. משבר הקורונה הכה בחברה האמריקאית ללא רחם. יותר מחצי מיליון אמריקאים מתו מקורונה בשנה האחרונה, והעוני ואי-השוויון המשיכו לטפס בקצב מסחרר. לפי נתוני מכון "פיו", 74 מיליון אמריקאים הפכו מובטלים בזמן
אוניברסיטת ת"א, האוניברסיטה הגדולה בישראל, רקמה בסתר וללא הודעה מוקדמת הסכם שיתוף פעולה עם אוניברסיטת דובאי – ברוח "הסכמי אברהם" מבית היוצר של דונלד טראמפ. האוניברסיטה המובילה בהתנגדותה למעבר של עובדי הניקיון והתחזוקה מהעסקה קבלנית להעסקה ישירה, ואשר התבלטה לאחרונה בהתנגדותה לדרישותיהם של עובדיה המאוגדים בוועד המחקר והפרויקטים לתשלום נאות ולתנאים סוציאליים – מצטרפת כעת לשיתוף הפעולה עם המוסד האקדמי של משטר השייח'ים הדיקטטורי. תא
