עם פרסום ממדי הטבח שביצע החמאס בתושבי היישובים שליד הרצועה ב-7 באוקטובר, הודיע נשיא ארה"ב ג'ו ביידן על תמיכת ארצו ללא סייג בישראל ושיגר מיד סיוע צבאי רב. ביידן הזדרז להגיע לישראל, וכמוהו בכירים נוספים בממשל האמריקאי, בכירים בשירותי הביטחון ויועצים צבאיים – גנרלים היושבים ב"בור" בקריה בתל-אביב. באופן חריג, ביידן ומזכיר המדינה אנתוני בלינקן אף השתתפו בישיבות קבינט המלחמה המצומצם. השתתפות זו מעידה על
גל הרדיפה המקרתיסטי, אשר שוטף את המדינה מפרוץ מלחמת עזה, לא פסח גם על מערכת החינוך. באווירת הסתה נגד הציבור הערבי והשתקה הברוטלית של כל קול המבקש לצאת נגד תופי המלחמה בדרום – החל משרד החינוך, בשיתוף פעולה מצד הרשויות המקומיות, במסע טיהורים כלפי מורים שהשמיעו קול מחאה נגד הרג האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה והמשך המלחמה. לרדיפות אלה הצטרפו כצפוי גם שופרות ההסתה והתעמולה הרגילים.
ממשלת הימין הקיצוני המורחבת יצאה לדרך ביום חמישי שעבר בתמיכתם של 66 חברי כנסת מול ארבעה מתנגדים – חברי סיעת חד"ש-תע"ל. השרים החדשים בממשלת החירום, שהושבעו במליאת הכנסת, הם חברי סיעת המחנה הממלכתי: בני גנץ, גדי איזנקוט, גדעון סער, חילי טרופר ויפעת שאשא-ביטון. השר ללא תיק גנץ הצהיר לפני השבעתו, כי מפלגתו הצטרפה לממשלת נתניהו "רק בזמן מלחמה" ובתנאי ש"לא תקודם הרפורמה המשפטית". קרי: "תרומתו"
לצד הימים הכואבים והקשים בישראל וברצועת עזה, כולל פגיעה בשל פעילי שלום ונגד הכיבוש ובני משפחותיהם בגדה המערבית נמשכת העמקת הכיבוש. בחסות המלחמה והזוועות בדרום – ורחוק מהעין הציבורית – חיילים ומתנחלים ישראלים פועלים באלימות קטלנית כנגד פלסטינים בגדה המערבית. בארבעת הימים האחרונים ועד אתמול (שלישי) נהרגו מאש חיה לפחות 19 פלסטינים בגדה המערבית. הצבא חסם כניסות ויציאות של ערים וכפרים פלסטיניים רבים, ובמרבית הצירים
בבחירות הקרובות, שיתקיימו ב-31 באוקטובר, מציגה החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש) מועמדים לראשות העיר ב-12 רשויות מקומיות בחברה הערבית. בת"א-יפו, מציגה הרשימה "כולנו העיר" את פעיל חד"ש וחבר המועצה היוצא, עו"ד אמיר בדראן, כמועמדה לראשות העיר. מועמדי החזית מתמודדים כמו-כן בבחירות למועצות הערים בכ-40 רשויות ברחבי הארץ. ברשימות המועמדים השונות ישנו ייצוג חסר תקדים לצעירים ונשים: יותר מ-25 נשים מתמודדות מטעם חד"ש למקומות ריאליים במועצות
תקציב המדינה לשנים 2024-2023, שאושר ב-24 במאי, ממשיך מגמה ארוכת שנים של הוצאה גבוהה עבור הצבא והכיבוש וצמצום השירותים הציבוריים. כך עולה ממחקר שפרסם השבוע מרכז אדוה שכותרתו: "תקציב המדינה בימים של הפיכה משטרית". לדברי מחברי המסמך, ד"ר שלמה סבירסקי ואתי קונור אטיאס, "הזעזוע שגורמת ההפיכה המשטרית לכלכלת ישראל מאיים להקטין עוד יותר את צד ההכנסות בתקציב המדינה. המשמעות עלולה להיות צמצום נוסף של השירותים
הסגל הבכיר במכון ויצמן יתכנס מחר (חמישי) והסגל הבכיר באוניברסיטת בן-גוריון יתאסף ביום שלישי הקרוב כדי להחליט על הכרזת סכסוך עבודה נגד ההפיכה המשטרית של שלטון הימין. ביטול "עילת הסבירות" בידי ממשלת הימין היה זרז למרד המרצים, כמו למרד הרופאים שהוכרז קודם. בהזמנה שנשלחה למרצים פורט סדר היום של האסיפה בבן-גוריון: "צעדיה של ממשלת ישראל בשבועות האחרונים המעלים חשש ממשי לפגיעה משמעותית בזכויותינו כעובדים, כמו
מאז פרצה בדצמבר 2022 המחאה ההמונית נגד ההפיכה המשטרית, חזרה המשטרה לדפוס ההתנכלות השיטתית והנמשכת נגד הדגל הפלסטיני ומניפיו. האגודה לזכויות האזרח פנתה השבוע (17.7) בשנית לבג"ץ נגד מפכ"ל המשטרה בדרישה שיורה לשוטרים להימנע מלקיחה ומהחרמה של דגלי פלסטין. בעתירה הובאו עדויות ותיעוד רבים המלמדים, כי למרות התחייבותה של המשטרה לרענן את הנהלים, נמשכת כבדרך שגרה ההתנכלות לדגל ולפעילים המניפים אותם. זה קורה בעיקר בחיפה,
ועדת השרים לחקיקה דנה בשבוע שעבר בתזכיר חוק שיתיר העסקת בני נוער בחופשות לימודים עד השעה 1:00 בלילה, בתנאי שתסופק להם הסעה לביתם. ב-2016 נקבע במסגרת הוראת שעה שבחופשות ניתן יהיה להעסיק בני נוער, בני 16 עד 18, עד חצות. כמה בני נוער עובדים בישראל, וכמה מהם מזנקים על המסעדות והחנויות בחופשת הקיץ כדי לחסוך מעט כסף? 258 אלף בני נוער עבדו ב-2022 – 34% מכלל
ועדת השרים לחקיקה אישרה באחרונה הצעת חוק לפיה אנשים עם מוגבלות פיסית, נפשית או שכלית קשה יוכלו לעבוד בתנאים מיוחדים ובשכר מופחת. עד כמה מופחת? 3 (שלושה!) שקלים לשעה. לפי הצעת החוק, ובניגוד לדרישתם של ארגוני הנכים, בין המשתקם למקום העבודה לא יתקיימו יחסי עובד-מעביד, והוא יהיה זכאי לתשלום נמוך משמעותית משכר המינימום, שישולם בידי משרד הכלכלה. עוד נקבע שלמשתקם יישמרו כמה מהזכויות המגיעות לעובדים
