"המנקה טטיאנה – סיפורו של סמרטוט מדבר" (הוצאה עצמית, 370 עמ') הוא הרומן הראשון של אדם רז, היסטוריון ופעיל פוליטי שמשלב תדיר בכתיבתו בין דיווחים היסטוריים לכתיבת פרוזה ומחזאות. אך הפעם, לראשונה, אינו נזקק לגרעין היסטורי בספרו שהוא הרפתקה ניסיונית, סוציאליסטית ומלאת הומור. הספר, שניתן להורדה באינטרנט, מוצע לקריאה בשני תעריפים: 49 שקלים לקוראים המשתייכים לעשירונים 10-7 וחינם לקוראים שמשתכרים עד 18,092 שקלים בחודש. זה
פסטיבל הקולנוע ה-73 של ברלין – מפסטיבלי הקולנוע הנודעים והנחשבים בעולם, הקרוי 'ברלינאלה', נערך בחודש שעבר. הפסטיבל הקרין שני סרטים ישראליים, או ליתר דיוק שני סרטים של במאים ישראלים, ושניהם עוררו סערות פוליטיות ועניין רב. "המשלחת" – קריאה אמיצה לקולנוע ביקורתי סרט אחד היה "המשלחת" מאת אסף סבן. הסרט מתאר בהומור, ברגישות וגם בביקורתיות רבה את המסע לפולין, אליו יוצאים בני הנוער הישראלים ברובם. הסרט
"חושבים גרמניה: דיאלוג ישראלי" הוא ספר חדש מאת ההיסטוריונים משה צוקרמן ומשה צימרמן (הוצאת רסלינג, 2022, 260 עמודים), המומלץ בחום לכל המתעניין בשילוש הלא-קדוש: גרמניה, ישראל ופלסטין. המחברים הם חוקרים שמאליים ותיקים של יחסי גרמניה-ישראל. אך למרות רקעם האקדמי, פרי עטם החדש אינו נקרא כמחקר יבש, אלא כשיחה. תוכן הספר מאגד תכתובות מייל בין החוקרים, וכך חושף את הקורא באופן ראשוני ובלתי אמצעי לעבודת
"אסונו הפרטי של מר סמי סעאדה" (כרמל 2022, 168 עמ') הוא ספר קצרצר אך מיוחד. רובו הגדול כתוב כמחזה אבסורד, המתאר את העוולות שחווה מר סעאדה – פלסטיני-נוצרי תושב חיפה – מיד לאחר הנכבה. חלקו השני של הספר כתוב כטקסט היסטורי קפדני, שחציו עוסק בביזת הרכוש הערבי בחיפה, וחציו – בסיפורו האמיתי של מר סעאדה. הספר מסקרן ומציג שילוב ייחודי בין כתיבה מחזאית, היסטוריוגרפית ואקטיביסטית.
פסטיבל סולידריות לקולנוע וזכויות אדם ייפתח ביום חמישי הקרוב בסינמטק תל-אביב. הפסטיבל, שיימשך עשרה ימים ומתקיים זו השנה ה-11, הוא אירוע הקולנוע היחיד בארץ שמוקדש כולו לחיבור בין קולנוע לאקטיביזם, וכולל סרטים משלל סוגים. אירועי הפסטיבל מחולקים לשמונה קטגוריות עיקריות, בהן פליטות, מאבקי עובדים ומשבר האקלים. לצד סרטים מקומיים – המתחקים אחר הכיבוש ומאבקים שמאליים שונים המתרחשים בישראל ופלסטין, הפסטיבל כולל גם תכנייה בין-לאומית עשירה,
הספר "אלטרנטיבה" (רסלינג, 2022, 340 עמודים) מאת אלדד בק, שליח "ישראל היום" באירופה, הוא חיבור מתעתע ומסוכן. מהלכו מוקדש להכשרתה של המפלגה "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), מפלגת ימין קיצוני מוקעת, המוחרמת בידי גופים וארגונים רבים בגרמניה ובעולם. הספר מסתיים בקריאה מפורשת למדינת ישראל ליצור קשרים עם המפלגה, וזאת בטענה כי חבריה המחזיקים בתפיסות אנטישמיות אינם מהווים בעיה מיוחדת, וכי שיתוף הפעולה עמה ייטיב עם ישראל. בסך
תרגומו לעברית של הספר "האסלאם הוא הפתרון" (הוצאת רסלינג, 2021) מאת שייח' עבדאללה נימר דרויש הוא בשורה של ממש. זאת, לא רק בשל תוכנו, אלא בעיקר בשל התזמון בו ראה אור אשתקד. הספר, המאגד כמה מדרשותיו החשובות של מייסד התנועה האסלאמית בישראל, מומלץ לא רק למתעניינים בעולמם של הפלסטינים אזרחי ישראל, אלא גם לאלה המבקשים להתחקות אחר קורות התנועה נוכח מדיניותה של מפלגת רע"מ בבחירות
"הפרדיגמה האבודה" מאת איאן לוסטיק (רסלינג, 2022, תרגום מאנגלית, 230 עמ'), הוא ספר נוסף בסוגת ההתפכחות מפתרון שתי המדינות. ברשימת הספרים מהשנים האחרונות המציעים מהלך דומה: "הארץ שמעבר להרים" מאת ניר ברעם (2016); "Beyond The Two-State Solution" מאת יונתן כותאב (2020). בספרו מנסה לוסטיק גם הוא לטעון כי חלוקת הארץ לשתי מדינות על בסיס גבולות 1967 אינה אפשרית. במקביל, הוא טוען כי מדינה אחת, דו-לאומית
חמש הפגנות נפרדות לציון יום הנכבה, שתוכננו על-ידי קבוצות פלסטיניות ושמאליות שונות ביום ראשון בברלין, נאסרו זמן קצר לפני תחילתן. משטרת ברלין הגדירה את כל הפגנות יום הנכבה השונות כ"אנטישמיות", וזאת כדי לתרץ את איסורן. המהלך הציני והאנטי-דמוקרטי, הוא אבסורדי, במיוחד משום שארגון השותף לאחת מהפגנות המרכזיות שתוכננו הוא ארגון יהודי רדיקלי – שבין פעיליו חברים גם ישראלים המעורבים באקטיביזם שמאלי בברלין. אלה גילו להפתעתם
במדינת ישראל חיים היום מעל עשרים אלף מבקשי מקלט אריתראים, שנמלטו מאחת הרודנויות האכזריות בעולם. נדמה שרבים בישראל מודעים למצבה הקשה של הקהילה האריתראית בארץ – בין אם הם מבקשים להחריף מצב זה כדי לעודד אריתראים לצאת מישראל, כפי שדרשו בעבר השרים סער ושקד, ובין אם הם מבקשים לחדול מהאפליה ולשלב את הפליטים בתוך החברה הישראלית, כפי שדורש השמאל. אך למעשה, המשטרה ורשות האוכלוסין הישראלית
