fbpx

מס שני האחוזים: כיצד מנצלת ממשלת אריתריאה את הפליטים בדרום תל אביב

הרודנות האכזרית באריתריאה מרוויחה מאות מיליוני דולרים בשנה ממיסוי הגולה האריתראית בעולם

במדינת ישראל חיים היום מעל עשרים אלף מבקשי מקלט אריתראים, שנמלטו מאחת הרודנויות האכזריות בעולם. נדמה שרבים בישראל מודעים למצבה הקשה של הקהילה האריתראית בארץ – בין אם הם מבקשים להחריף מצב זה כדי לעודד אריתראים לצאת מישראל, כפי שדרשו בעבר השרים סער ושקד, ובין אם הם מבקשים לחדול מהאפליה ולשלב את הפליטים בתוך החברה הישראלית, כפי שדורש השמאל. אך למעשה, המשטרה ורשות האוכלוסין הישראלית הם רק חלק ממערך הדיכוי והרדיפה לו כפופים האריתראים בישראל. במאמר "אריתריאה: ארץ אוכלת גוליה" שפרסמתי לאחרונה בגיליון ה-11 של כתב העת "הגירה", ביקשתי לשפוך אור על רדיפת הגולה האריתראית בידי ממשלת אריתריאה. בכתבה זו אעמוד על כמה ממצאיי במחקר.

כמו קהילות פליטים אחרות, גם אריתריאים שולחים כספים לבני המשפחה שהשאירו מאחור. התשלומים שמעבירים האריתראים בתפוצות הם מרכיב משמעותי ביותר בכלכלת אריתריאה, ולכן, באופן פרדוקסלי, ממשלת אריתריאה לא מנסה לחסום כליל את זרם הפליטים היוצא מהמדינה. דרך מעורבות בסחר בבני אדם וביצוע פשעים נוספים, הממשלה מאפשרת לחלק מהאזרחים להמלט, כדי למקסם את הכנסותיה בטווח הקצר. אך גם מי שהצליח לברוח מהמדינה, לא נמלטת מזרועות הממשלה: אריתריאה דואגת להרוויח באופן ישיר מהכספים ששולחים הפליטים, באמצעות שני מנגנונים. הראשון הוא הטלת מיסים על מקבלי הכספים באריתריאה. השני, על אודותיו ארחיב, הוא מיסוי הגולה האריתראית – שיטה הנסמכת על איום והפחדה.

אריתריאה מטילה מס בגובה שני אחוזים על נמלטים המעוניינים לשלוח כספים למולדתם. מס ההכנסה הקבוע, אותו נדרשים האריתראים לשלם מתוך משכורותיהם, לא מהווה מס חובה, פשוט כי אין שום דרך לאכוף אותו. עם זאת, ההשלכות של הימנעות מתשלומו הן נרחבות: לא רק שמי שאינו משלם את המס אינו רשאי להעביר כספים לאריתריאה, גם לא מחדשים את דרכונו בשגרירות, הוא אינו יכול לקנות רכוש במולדתו, ואסור לו לבקר בה. בנוסף, במקרים מסוימים נרדפו משפחותיהם של מהגרים אריתראים שלא שילמו את המס, והרכוש שהותירו מאחור הוחרם. על פי ההערכות, אריתריאה, מדינה דכאנית בה הגברים נשלחים לעבודות כפייה בשכר זעום וללא הגבלת זמן, מכניסה ממס זה מאות מיליוני דולרים בשנה.

לאי-חידוש הדרכון יש השלכות נרחבות בישראל. משום שהמדינה לא בוחנת את בקשות המקלט האריתראיות ואינה קובעת מי זכאי למעמד פליט, האריתראים חיים כאן מתוקף ויזה זמנית, אותה הם מחדשים כל כמה חודשים. קשה יותר למצוא עבודה, לקחת הלוואה או לחתום על חוזה ללא מסמך מזהה קבוע כמו דרכון, והוצאת רישיון נהיגה או טיסה לחו"ל הם כמעט בלתי-אפשריים. עם זאת, ממחקרי עולה כי רק מעטים ממבקשי המקלט בישראל משלמים את המס ומחדשים את דרכונם בשגרירות. בראיונות שקיימתי, מנהיגים אריתראים העידו שהקהילה האריתראית בישראל ידועה בהיותה מתנגדת משטר, ולכן אין זה מפתיע שרק מעטים בה משלמים את המס.

כדי להגדיל את כמות משלמי המס, וכדי לדכא איומים פוליטיים, אריתריאה מהלכת אימים על הפליטים האריתראים ורודפת מתנגדי משטר בכל מקום בעולם. דו"ח אמנסטי מ-2019 מתאר רשת סוכנים בין-לאומית הפועלת במדינות שבהן חיות קהילות אריתריאיות, ומדגים זאת על קניה. מחקרים מראים שסוכני השגרירות האריתראית היו מעורבים בסיכול תנועת סטודנטים אריתראית בדרום אפריקה, באיסוף מידע על פליטים בכמה מדינות, ובהסתננות לשירותי התרגום של ארגוני זכויות אדם וגופים ממשלתיים בשוויץ.

גם בישראל מעידים מבקשי המקלט וארגוני הסיוע לפליטים על פעולות של השגרירות שמטרתן לזרות פחד ולעודד אלימות בתוך הקהילה האריתראית. במחקרי ראיינתי מבקש מקלט שנרדף בישראל בידי סוכני המשטר, ואף הותקף על ידם כמה פעמים, משום שהוא מבוקש באריתריאה. ב-2020 אף פורסם ב"ישראל היום" שהשגרירות האריתריאית בישראל שילמה ערבות כדי לשחרר מבקש מקלט אריתריאי, שנעצר בקטטה על-רקע פוליטי בין מבקשי מקלט. לכאורה, אין סיבה שממשלת אריתריאה תערוב לאף מבקש מקלט – מתוקף היותו מבקש מקלט, הוא טוען למעשה שהוא נרדף בידי ממשלתו, ולכן הוא מבקש לקבל הגנה במקום אחר. לכן, לדעתי, יש מקום לשער שהעצור לא היה סתם מבקש מקלט, אלא סוכן שהופעל בידי השגרירות, או לפחות נתמך על ידה. ככזה, תפקידו הינו ללבות מתיחויות פוליטיות, ולעודד עימותים בתוך הקהילה.

מנגנוני הרדיפה חוצי-הגבולות שמפעילה אריתריאה הם סמויים ברובם, אך נראה שהם ברורים מאוד לגולים האריתריאים. מבלי להניח מודעות גבוהה של האריתראים בישראל לרדיפה זו, קשה להבין את החיים הפוליטיים התוססים של הקהילה, המקיימת שלל מסגרות ארגוניות ומפלגתיות ההולכות ומתרחקות מהאתוס הפוליטי האריתראי. כמו כן, החשש והרדיפה מסבירים גם את הפער העצום בין התמיכה הכלכלית במשטר, שמספקים פליטים אריתראים דרך מס שני האחוזים, לבין המסגרות הפוליטיות של אותם הפליטים, שחותרות באופן ישיר להפלת אותו המשטר. הפער נשען על פחד גדול ממשטר דכאני, שנשמר דרך רדיפה חוצת גבולות, הנמשכת גם שנים לאחר הבריחה מאריתריאה ופועלת במלוא העוצמה גם בדרום תל-אביב.

הרודן האריתראי איסיאס אפוורקי (צילום: ויקימדיה)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן