ניצחון לפועלי המתכת ; 2 ביוני 1952 בתי המשפט האמריקאים הכריעו כי הלאמת מפעלי המתכת אינה חוקית

בשנות ה-50 של המאה 20, בזמן מה שידוע "כמלחמת קוראה" בה ארה"ב פלשה לחצי האי הקוראני, הקונגרס האמריקאי העביר שורה של חוקי שכר הבאים לידי ביטוי "בשליטה בשכר" והחלשת העובדים. הסנטור ג'וזף מקרתי הורה לרדוף אחר כל מי שנחשד בקומוניזם ודרש לפטרו מעבודה בממשל הפדרלי, רדיפתו של מקרתי את העובדים הייתה הפטיש והסדן הייתה המדיניות האימפריאליסטית של ממשל טרומן. תקציב הביטחון האמריקאי הוכפל פי ארבע

אינסה ארמנד: מנהיגת נשים ומהדמויות הבולטות בבריה"מ נולדה ב-8 במאי 1874

ב-8 במאי 1874 נולדה בפריז אינסה ארמנד שעתידה להיות דמות מרכזית בבריה"מ ב-1919 לאחר מהפכת אוקטובר ועליית הבולשביקים לשלטון. ארמנד שאביה מת כשהייתה בת 5 בלבד, גדלה בבית דודיה במוסקבה, התחתנה עם בן זוגה אלכסנדר ארמנד בגיל 19 איתו היו לה 4 ילדים ומערכת יחסים פתוחה. ב-1907 נעצרה והוגלתה לצפון רוסיה בשל חלוקה אסורה של תעמולה משם היא נמלטה לאחר שנה, בשובה לפריז פגשה בולדימיר

תאונה קטלנית, קטל המוני ואלפי מתים: פיצוץ במכרה פחם בחבל מאנצ'וריה בסין

ב-26 באפריל 1942 קרתה התאונה החמורה ביותר במכרה פחם, 1,327 (כנראה 1,549) כורי פחם סינים בחבל מאנצ'וריה מתו מחנק ופיצוץ במכרה פחם שהחל לפעול ב-1905 בשותפות סינית – יפנית ולאחר מכן נוהל על ידי יפנים באופן אקסלוסיבי, לאחר הפיצוץ האחרונים החליטו לסגור את פתחי האיוורור במכרה פחם מה שגרם למוות של רבים נוספים שהיה יכול להימנע כפי שעלה מתוצאות חקירה עצמאית של בריה"מ את האסון.

מהפכת הציפורנים של ה-25 באפריל 1974 והפלת משטרו של הגנרל הפאשיסט קיינטו

פורטוגל הפאשיסטית בראשות הגנרל הדיקטטור אנטוניו דה אוליביירה סלזאר שהחזיק בשלטון מ-1932 עד 1968 ולאחר שלקה בשבץ מוחי ומת, הוחלף על ידי מרסלו קייטנו הייתה מצויה במאבק קולוניאלי עם אנגולה האפריקאית שהייתה מושבה פורטוגזית מ-1483 עד 1975 ומאז שחרורה הדרדרה ל-30 שנים עקובות מדם של מלחמת אזרחים וסכסוך מזויין. "מהפכת 25 באפריל" על שם המהפכה שהתרחשה באותו תאריך ב-1974 ונקרא גם "מהפכת הציפורנים" על שם

דר' לכלכלה, חבר לשכות חד"ש וח"כ לשעבר: אחמד סעד מת ב-20 באפריל 2010

ב-20 באפריל 2010 מת בטרם עת חבר הכנסת לשעבר, חבר לשכות חד"ש, דוקטור לכלכלה, חבר וועדת המעקב העליונה לערביי ישראל, חוקר במכון אמיל תומא ועורך העיתון אל-איתיאחד אחמד סעד (יליד 1945). סעד שנבחר לראשונה לכנסת בשנת 1996 מטעם רשימת חד"ש – בל"ד ממחוז עכו, כיהן כחבר קבוע במזכירות הארגונית הלא ממשלתית למען שלום צודק והגשמת זכותיהם הלאומיות של הפלסטינים. בכתבה ב-1999 על ייצוג ערבים בתקשורת

דוד סשה חנין ממנהיגי מק"י המיתולוגים נולד ב-18 באפריל 1923 בבריה"מ

דוד (סשה) חנין, ממנהיגיה ההיסטוריים של המפלגה הקומוניסטית, נולד ב-18 באפריל 1923 בעיר הומל שבברית המועצות, בנם של מוסיה והרב אלתר חינין, חסידי חב"ד. כילד השתתף חנין באחת מהקבוצות הילדים הקומוניסטיות "הפיונרים", שמדריכה התנדב לבריגדות הבינלאומיות שנלחמו נגד הפשיזם בספרד. ב-1936 היגרה המשפחה לארץ והתיישבה בתל-אביב. כאן הצטרף חנין יחד עם אחיו לנוער הקומוניסטי שפעל במחתרת וקיבל את כינויו "סשה". בשנת 1939 באחת מפעולות המחתרת

סולידריות בינ"ל: המפלגה הקומוניסטית הבריטית והצרפתית גינו את האלימות המשטרתית כלפי ח"כ עופר כסיף

מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הבריטית רוברט גריפית' הוולשי וחבר המפלגה הקומוניסטית הצרפתית מישל מילר (הפעיל גם בקולקטיב סולידריות עם העם הפלסטיני) הביעו את תמיכתם וגינו בשאט נפש את האלימות הברוטלית שהופנתה כלפי ח"כ עופר כסיף בהפגנה בשייח' ג'ראח. האלימות והמהלומות שחטף חבר הכנסת כסיף מידי שוטרי היס"מ הגיעה לכל מהדורות החדשות וראשי המערכת הפוליטית מימין ומשמאל גינו את התקיפה, זכור גם החיקוי של כסיף מהשבוע האחרון

ב-16 באפריל 1935 מת משחפת הסופר, העיתונאי והמהפכן הרומני פניאט איסטרטי

ב-16 באפריל 1935 נפטר משחפת הסופר, העיתונאי והפעיל המהפכני הרומני פניאט איסטרטי. הסופר שנולד ב-1884 כונה "מקסים גורקי של הבלקנים", שעל אף נדודיו ברחבי אירופה שמר על זיקה משמעותית למולדתו. איסטרטי עסק בעשרות משלחי יד כעובד שכיר, חי במספר ארצות וכתב בשפה הצרפתית ובשפה הרומנית. יצירתו הייחודית, שניפצה מוסכמות, זכתה לחשיפה רבה ולתרגומים רבים ואף לעיבודים קולנועיים. איסטרטי היה מתומכי מהפכת אוקטובר עוד ב-1917 וביקר

גוסטאב לנדאואר: אנרכיסט ממוצא יהודי ומראשי הרפובליקה הסובייטית של בוואריה

ב-7 באפריל 1870 נולד המהפכן הגרמני גוסטב לנדאואר, אנרכיסט ממוצא יהודי שהיה מראשי הרפובליקה הסובייטית של בוואריה באפריל 1919. בגיל 22 הצטרף לנדאואר ל"איגוד הסוציאליסטים העצמאיים" הברלינאי, שם פעל בין השאר בהוצאה לאור של רעיונותיהם. באוקטובר 1893 נאסר לנדאואר בעוון "הסתה למרי אזרחי" וישב חודשים ארוכים במאסר. לאחר שחרורו הוא ניסה תקופת מה לחיות בשוויץ, אולם בשל קשיי פרנסה הוא שב לברלין. ב-1908 הקים לנדאואר

138 שנים למותו של קרל מרקס שהניח את התשתית הרעיונית לחברה צודקת

קרל מרקס נפטר בלונדון ב-14 במארס 1883. מרקס, מייסד הסוציאליזם המהפכני והקומוניזם, היה פעיל ומהפכן, פילוסוף, כלכלן, סוציולוג, היסטוריון ועיתונאי. עבודתו התאורטית הניחה יסודות לניתוחו של החברה הבורגנית והיוותה תשתית לכל ביקורת הקפיטליזם שנוצרה אחריו. מרקס פרסם מספר רב של מאמרים וספרים בחייו. עם המפורסמים שבהם ניתן למנות, יחד עם פרידריך אנגלס: "מניפסט המפלגה הקומוניסטית" (1848) ואת "הקפיטל" (1867). מרקס נולד ב-1818 למשפחת מעמד בינוני

דילוג לתוכן