דוד סשה חנין ממנהיגי מק”י המיתולוגים נולד ב-18 באפריל 1923 בבריה”מ

דוד (סשה) חנין, ממנהיגיה ההיסטוריים של המפלגה הקומוניסטית, נולד ב-18 באפריל 1923 בעיר הומל שבברית המועצות, בנם של מוסיה והרב אלתר חינין, חסידי חב”ד. כילד השתתף חנין באחת מהקבוצות הילדים הקומוניסטיות “הפיונרים”, שמדריכה התנדב לבריגדות הבינלאומיות שנלחמו נגד הפשיזם בספרד. ב-1936 היגרה המשפחה לארץ והתיישבה בתל-אביב. כאן הצטרף חנין יחד עם אחיו לנוער הקומוניסטי שפעל במחתרת וקיבל את כינויו “סשה”.

בשנת 1939 באחת מפעולות המחתרת הליליות של כתיבת סיסמאות והדבקת כרוזים, יצא חנין ביחד עם אחד מחברי הקבוצה. בסיום הפעולה, נתפס יחד עם חבר על ידי סיור של המשטרה הקולוניאלית הבריטית. אף על שהוזהר על ידי חנין שלא יישא עליו חומר תעמולה, במהלך חיפוש שנערך בכליו של החבר נמצא כרוז שנועד לתלייה באותו לילה. הנער נלקח לתחנת המשטרה ועונה עד שהחל למסור את שמות החברים בקבוצה. הנער לא ידע את שמו האמיתי של חנין, אלא רק שהוא עולה מברית המועצות חנין נעצר על ידי חוקרי הבולשת והוכה קשות במשך זמן רב.

בבית הכלא ביפו (כעת פועל במקום מלון יוקרה) למד אנגלית בעזרת ספר שקיבל מחבר מפלגה כלוא במקום ומילון שקיבלו מאביו. ב-1942 שוחררו חנין ואסירים קומוניסטים נוספים. כששוחררו, למרות שהיו תנועה אסורה לפי חוק, החלו לפעול בגלוי והפיצו כרוזים הקוראים להקמת חזית שנייה נגד גרמניה הנאצית בזמן זה חנין ניסה להתגייס לצבא הבריטי, אך מזכירות הנוער הקומוניסטי, שביססה עליו את בניית התנועה, לא התירה לו להתגייס. בסיום המלחמה נודע לחנין שאחיו הבכור, בוריס, נהרג במלחמה, ככל הנראה בקרבות לשחרור בודפשט. בשנת 1947 נבחר למזכ”ל הנוער הקומוניסטי ובתקופת כהונתו כמזכ”ל מנה סניף בנק”י בתל אביב מאות חברים. הוא נלחם בשורות ההגנה ב-1948 ואף נפצע קשה לאחר שפינה פצועים תחת אש כבדה.

בשנת 1950 נבחר דוד חנין לתפקיד מזכיר מחוז תל אביב של מק”י, הגדול ביותר של המפלגה באותה העת. לאחר בחירתו פרש מתפקידו כמזכ”ל בנק”י. בתחילת שנות ה-50 נבחר ללשכה הפוליטית של מק”י ובמסגרתה היה אחראי על הפעילות האיגוד מקצועית של המפלגה. אחרי הפילוג ב-1965 היה חנין מרכז בפועל של מזכירות המפלגה והיה אחראי על ארגון המפלגה, על קשרי החוץ של המפלגה ועל פעילותה בתחום האיגוד המקצועי. הוא היה נציג המפלגה בפגישות הבינלאומיות של המפלגות הקומוניסטיות, ובשם המפלגה נפגש בין היתר עם ראש ממשלת סין צ’ו אן לאי ועם מנהיג קובה פידל קסטרו.

בוועידה ה-22 של המפלגה הקומוניסטית הישראלית, הראשונה שאחרי התפוררות ברית המועצות השתתף חנין בוויכוח בנושא ותיאר את ההתמוטטות כנובעת מכשלים בסיסיים במבנה המשטר ובעיקר מהתפיסה שהפרידה בין סוציאליזם ולדמוקרטיה. עמדתו נותרה במיעוט באותה וועידה מול עמדתו של מאיר וילנר, שגרסה שבברית המועצות אמנם היו שגיאות אבל לא כשלים מבניים. בסוף הוועידה, לראשונה מאז נבחר לוועד המרכזי של המפלגה, לא נבחר דוד חנין למוסד זה. הוא נותר חבר פעיל במפלגה והמשיך להשתתף בוויכוחים שהובילו לשינוי בעמדת המפלגה בוועידה ה-23 וה-24 שלה, בכיוון של עמדותיו הבסיסיות. הוא נפטר ב-9 במאי 2000. רעייתו של חנין, שולה, הייתה שותפה קרובה לדרכו, נפטרה ב-28 ביוני 2007. היא עבדה כגננת שכנות התקווה במשך שנים והייתה חברה בסניף המפלגה בתל-אביב. בנו הוא ח”כ לשעבר ד”ר דב חנין ממנהיגי מק”י דהיום.