אינסה ארמנד: מנהיגת נשים ומהדמויות הבולטות בבריה”מ נולדה ב-8 במאי 1874

ב-8 במאי 1874 נולדה בפריז אינסה ארמנד שעתידה להיות דמות מרכזית בבריה”מ ב-1919 לאחר מהפכת אוקטובר ועליית הבולשביקים לשלטון. ארמנד שאביה מת כשהייתה בת 5 בלבד, גדלה בבית דודיה במוסקבה, התחתנה עם בן זוגה אלכסנדר ארמנד בגיל 19 איתו היו לה 4 ילדים ומערכת יחסים פתוחה.

ב-1907 נעצרה והוגלתה לצפון רוסיה בשל חלוקה אסורה של תעמולה משם היא נמלטה לאחר שנה, בשובה לפריז פגשה בולדימיר לנין ובושלביקים נוספים, עמם היא עתידה להוביל את המפלגה הקומוניסטית. ב-1912 לבקשת לנין, ארמנד הסתננה לרוסיה הצארית שם נדרשה לנהל קמפיין לבחירת צירים בולשביקים לדומא הרוסי, בשל פעילותה נאסרה שוב ולאחר חודשיים נמלטה, ממקום המילוט הצטרפה אמרנד ללנין ונדז’ה קרופסקיה בגליציה בפולין.

ב-1914 מונתה על ידי לנין ללשכה הבינ”ל של האינטרנאציונל הסוציאליסטי, שם נאלצה להאבק בדמויות כבירות כמו: טרוצקי, לוקסמבורג, קרל קאטוסקי, הויסמנס ואחרים. ארמנד הביע תרעומת נגד המפלגות הסוציאל דמוקרטיות שאינן התנגדו למלחמת העולם הראשונה ההרסנית ובחרה להפיץ תעמולה נגד המלחמה ובעד מהפכה סוציאליסטית.

בשל מצבו הרופאי של בנה אנדריי, ארמנד אינה השתתפה באירועים המהפכנים של מהפכת אוקטובר 1917, התנגדה להסכם ברסט – ליטובק בין בריה”מ לכוחות המרכז ולחמה לשיווין לנשים באיגודי עובדים ובמפלגה הקומוניסטית. ב-1919 נחשבה לאישה החזקה ביותר בבריה”מ וב-1920 הייתה יו”ר וועדת הנשים הקומוניסטיות. ארמנד מתה באותה שנה ממחלת הכולרה, מותה של ארמנד, קיצר את חייו של לנין, כפי שהעיד בעצמו. במשך השנים, ארמנד חייתה חלק מזמנה עם לנין