גוסטאב לנדאואר: אנרכיסט ממוצא יהודי ומראשי הרפובליקה הסובייטית של בוואריה

ב-7 באפריל 1870 נולד המהפכן הגרמני גוסטב לנדאואר, אנרכיסט ממוצא יהודי שהיה מראשי הרפובליקה הסובייטית של בוואריה באפריל 1919. בגיל 22 הצטרף לנדאואר ל”איגוד הסוציאליסטים העצמאיים” הברלינאי, שם פעל בין השאר בהוצאה לאור של רעיונותיהם.

באוקטובר 1893 נאסר לנדאואר בעוון “הסתה למרי אזרחי” וישב חודשים ארוכים במאסר. לאחר שחרורו הוא ניסה תקופת מה לחיות בשוויץ, אולם בשל קשיי פרנסה הוא שב לברלין. ב-1908 הקים לנדאואר את “הפדרציה הסוציאליסטית” בברלין, בה היה חבר בין השאר הפילוסוף מרטין בובר. בין השנים 1915-1909 הוא ערך את עיתון הפדרציה “הסוציאליסט”, ואף פרסם בו כ-115 מאמרים בדבר אמנות, ספרות ופילוסופיה, וכן פוליטיקה. העיתון נסגר בידי הצנזורה בתחילת מלחמת הראשונה. לנדאואר סירב להצטרף להירתמות הכללית למאמץ המלחמתי והתנגד למלחמה האימפריאליסטית בדומה לבולשביקים של לנין ולמיעוט במפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית – שמאוחר יותר ינהיג את המפלגה הקומוניסטית.

בתום המלחמה ועם פרוץ המהפכה בגרמניה בנובמבר 1918 הוזמן לנדאואר על ידי מנהיג השמאל הסוציאליסטי קורט איינזר, אף הוא ממוצא יהודי, להשתתף בהקמת הרפובליקה הסובייטית של בוואריה. אייזנר נרצח בידי איש ימין ב-1919 במינכן אך לדנאואר הוסיף לתמוך במועצות העובדים שהכריזו באפריל 1919 על רפובליקת הסובייטים ומונה בממשלה החדשה לשר התרבות והחינוך.

מרבית חברי הממשלה הראשונה של הרפובליקה הסובייטית של בוואריה היו פציפיסטים, קומוניסטים, אנרכיסטים ותומכי השמאל הסוציאליסטי. לאחר שכוחות מהמפלגה הקומוניסטית הגרמנית (KPD) בהנהגת מהפכן הגרמני שהשתתף במהפכת אוקטובר, אאוגן לוין, נעשה הגמוניים. בין לוין ללנדאואר התגלעו חילוקי דעות, והוא פרש מן העשייה הפוליטית ב-16 באפריל 1919. לאחר כיבוש מינכן על ידי הצבא הריאקציוני הגרמני, נעצר לנדאואר ב-1 במאי ונסקל למוות באבנים על ידי חיילים גרמנים, יום לאחר מכן בכלא שטאדלהיים. ימים ספורים לאחר מכן נרצח גם לוין, בן 36 היה במותו.

עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 הרסו את קברו של לנדאואר שהוקם ב-1925 ושלחו את שרידיו לקהילה היהודית במינכן בדרישה כי יישאו בהוצאות הקבורה. מאוחר יותר הובאו שרידיו לקבורה בבית הקברות של מינכן. יצוין שארכיונו האישי של גוסטב לנדאואר שמור במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים. כמו כן, שלושה מספריו פורסמו בעברית: “הקריאה לסוציאליזם: המהפכה” (תרגם: ישראל כהן), תל אביב: עם עובד, תשי”א; “כתבים ומכתבים” (הוסיף מבוא, הערות ואחרית-דבר: אברהם יסעור), תל אביב, ספרית פועלים, 1982; חיים זליגמן ויעקב גורן, “גוסטב לנדאואר – עליו ומשלו”, הוצאת מוסד ביאליק ויד טבנקין, 2009