עדות מבית המשפט: חיי האסירים הפלסטינים שווים כקליפת השום

השופט רואה פלסטיני אזוק בידיים וברגליים, מובל בגסות בידי לוחם מכוסה פנים מיחידת "נחשון". אלה הם הלוחמים האלימים והסאדיסטים ביותר בקרב סוהרי שב"ס. הם מובילים את האסירים הביטחוניים מבית הסוהר ל"פוסטה" (רכב משוריין המכיל כתריסר אסירים או יותר) ומשם לבית סוהר אחר או לדיון בבית המשפט. לכל אורך הדרך האסירים מכוסי עיניים, אזוקים בידיים וברגליים, ואסור להם לזוז או להוציא מילה. אך גם אם הם נשמעים להוראות זה לא עוזר: והם חוטפים מכות קשות מאותם סוהרי נחשון.

כדי לחסוך לעצמם את האלימות, כל האסירים מבקשים, מתחננים, שלא יביאו אותם לדיונים ושיקיימו את הדיון בהיוועדות חזותית. מרבית השופטים מסכימים לכך, שכן הם מודעים היטב לאלימות הפושעת של שב"ס נגד האסירים הפוליטיים הפלסטיניים. אולי אפילו עוד נותר להם שמץ של רחמים כלפי האנשים המוחלשים ביותר בחברה אשר נמצאים תחת חסותם בדיון המשפטי. אך לא כך השופט רון סולקין.

רון סולקין הוא אחד המועמדים המועדפים על הימין הקיצוני לקידום, ואין ספק שבעתיד ירצו לראות אותו גם על כס בית המשפט העליון. את ההחלטה המחרידה קיבל סולקין: בפעם הראשונה בקריירה שלי ראיתי ושמעתי שופט המסרב לבקשתו הפשוטה של אסיר להישאר בבית הסוהר ולקיים דיון בהיוועדות חזותית — בקשה שנועדה לחסוך ממנו עינויים, ואולי אף עינוי עד למוות. משמעות ההחלטה היא שהוא דורש מהאסיר לחוות עינויים אם ברצונו לגשת לערכאות.

כצפוי, החלטה זו גרמה לי למשוך את העתירה לחלוטין, שכן אינני מעוניין במותו של מרשי או בפגיעה בו בידי האלימים שבסוהרי שב"ס, העתירה לא שווה זאת ומכל מקום עלי לכבד את רצון הלקוח שלי. הודעתי לשופט הנכבד שאני מושך את העתירה למען שמירה על חייו וגופו של העותר. בשלב זה יכול היה השופט סולקין, כמו כל שופט אחר, להודיע בלאקוניות כי העתירה נמחקת ובזאת יסתיים הסיפור. אך הוא לא הסתפק בכך. מתוך מטרה לרצות את שולחיו, הוא נתן החלטה נוספת, וביקש ממני, עורך דין תמים המתריע על אלימות פיסית כנגד אסירים, שאתן הסבר מדוע לא ייפסקו נגדי הוצאות אישיות נוכח האמירות המכפישות החוזרות והנשנות שלי נגד שב"ס "שעושים לילות וימים למען הציבור."

הגבתי שפסיקת הוצאות נגד עורך דין היא חלק מאותו מנגנון הכחשה המאפשר את העינויים השיטתיים באסירים הפוליטיים הפלסטיניים. סולקין העביר את תשובתי לתגובת שב"ס שכמובן חיזקה את דבריו של השופט. אני גם משוכנע שהסאגה תהפוך תלונה נוספת נגדי בלשכת עורכי הדין, בכל זאת אנשים בשב"ס וברשות השופטת רוצים להתקדם בחיים והם יודעים היכן מרוחה החמאה. וכך קיבל השופט רון סולקין עוד החלטה חריגה ופסק  הוצאות אישיות נגדי בסך 5,000 ש"ח אותם עלי לשלם בתוך 30 ימים. ברור בעליל שמקרה חריג כזה, בו אומר עורך הדין את האמת לבית המשפט במדינת אפרטהייד, מצדיק בהחלט פסיקת הוצאות אישיות גבוהות כל כך.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/142691