בקיבוץ הזורע תפתח התערוכה "שדות זרים" על מהגרי העבודה מתאילנד בישראל

התערוכה “שדות זרים” על מהגרי העבודה מתאילנד בישראל תיפתח בשבת הקרובה (6 ביוני) בשעה 17:00 במוזיאון וילפריד ישראל בקיבוץ הזורע. התערוכה בוחנת את חייהם של מהגרי העבודה התאילנדים, הממלאים תפקיד מרכזי בחקלאות הישראלית זה 35 שנים. “התערוכה מישירה לראשונה מבט אל חייהם של האנשים המגדלים את המזון שאנו צורכים, דרך עיניהם של שבע אמניות ואמנים ישראלים”, מסרה האוצרת שלי ליבוביץ קלאורה.

אף שהחקלאות המקומית נסמכת עליהם לחלוטין, העובדים התאילנדים הם נוכחים־נפקדים החיים בפריפריה החקלאית ונתפסים כציבור שקוף ונטול זהות אישית, המזוהה דרך בגדי העבודה והפנים המכוסות תמיד. התערוכה מציפה את השינוי העמוק שעבר על אתוס העבודה הישראלי ובוחנת את גבולות הסולידריות החברתית. בטבח 7 באוקטובר ובעקבותיו נהרגו 48 עובדים תאילנדים, חלקם לאחר שנחטפו. כך צורפה הקהילה בעל כורחה לנרטיב השכול והטראומה הלאומי, והציבור הישראלי החל לראשונה להכיר בקשייהם ובמצוקותיהם, לאחר שנקלעו למלחמה לא להם.

האמנים המציגים בתערוכה “שדות זרים” יצרו קשרים, חלקם ארוכי שנים, עם קהילת העובדים התאילנדית. העבודה המוקדמת שבהן, סרטה הדוקומנטרי של נורית אביב “מקום. עבודה.” (1991), מסמנת את הגעתם של ראשוני העובדים התאילנדים בעקבות מניעת כניסתם של העובדים הפלסטינים מהשטחים הכבושים לישראל במהלך האינתיפאדה הראשונה.

גם תצלומו של מיכה קירשנר מ־2005 הוא מהמבטים הראשונים של אמן ישראלי על הקהילה ומהווה מעין ייצוג מקדים לטרגדיה שעוד עתידה לבוא. הצלם החברתי אלי אטיאס מתעד את קהילת העובדים התאילנדית זה כ־15 שנים, בעוד שעבודת הווידיאו של שרון גלזברג מציגה מופע סוריאליסטי ישראלי־תאילנדי על גלגולו של “חזון העבודה העברית”. אסף אלקלעי שוזר זיכרון ילדות מ”העובד התאילנדי של אבא”. ליאורה קוריס מצלמת דיוקנאות של עובדים תאילנדים שהיו חלק ממארג המשק של משפחתה. ולבסוף, הניירות הרקומים של שרון רמר ביאל מספרים את חטיפתו של נת’פורן אונקאוו לשבי חמאס.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/125269