ב-15 באוקטובר 1945 הוצא להורג על ידי כיתת יורים מי שהיה ראש ממשלת צרפת בזמן הכיבוש הנאצי פייר לאוואל שהואשם בבגידה ובשיתוף פעולה עם הנאצים. דה גול כותב בזכרונותיו, כי לאוואל צעד זקוף אל מותו ומת באומץ לב. לאוואל, אף יותר מהמרשל פטן, משמש סמל לחרפת שיתוף הפעולה הצרפתי עם הנאצים ועם השמדת היהודים במלחמת העולם השנייה. לאוואל ופטן היו מתומכי הרעיון כי הסכנה האמיתית
ב-14 באוקטובר 1943 פרץ המרד במחנה ההשמדה סוביבור תחת פיקודו של קצין הצבא האדום, אלכסנדר פצ'רסקי. מחנה סוביבור שבמזרח פולין פעל בין אפריל 1942 לסוף 1943. כרבע מיליון יהודים מכל רחבי אירופה נרצחו בו. במחנה עבדו מאות אסירים יהודים במיון חפצי הנרצחים וכן בבתי מלאכה שנועדו להכין את החפצים שנשדדו מהנרצחים למשלוח לגרמניה. כל תקופת קיומו של המחנה ניסו אסירים לברוח ממנו. המעטים שברחו נתפסו
ב-13 באוקטובר 1970 נעצרה הפעילה הקומוניסטית השחורה אנג'לה דיוויס בידי סוכני הבולשת הפדרלית של ארה"ב בתום חודשים של חיפושים. השלטונות קשרו אותה לרצח של השופט הארולד האלי, לאחר שזה נחטף בידי אסירים חברי תנועת הפנתרים השחורים שניסו להימלט מהכלא. שמה פורסם ברשימת "עשרה המבוקשים ביותר" של הסוכנות. לאחר שנה וחצי של מנוסה נעצרה ונשפטה. לאחר 16 חודשי מעצר, וקמפיין מקומי ובינלאומי למען שחרורה זוכתה מכל
ב-12 באוקטובר 1898 נולד יוז'ף (לֶדֶרֶר) רוואי בבודפשט בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית היה סופר ופוליטיקאי מראשי המפלגה הקומוניסטית ההונגרית, אחראי על קביעת הקו התרבותי – אידיאולוגי של המפלגה בזמן שלטונו של ראש הממשלה מתיאש ראקושי. היה חבר הרביעייה המוסקבאית ששלטה וניהלה למעשה את הונגריה בין השנים 1945–1956. רוואי בא ממשפחה יהודית זעיר בורגנית, אביו היה יצחק לדרר, סוחר זכוכית וחרסינה יליד העיר צרבנקה (היום צפון סרביה
בשנת 2001 הסתיים תוקפו של ההסכם הקיבוצי שנחתם בין הממשלה לבין שני ארגוני המורים בישראל – ארגון המורים והסתדרות המורים. מאז ובמשך 5 שנים ניהלו הצדדים, ובאמצעות שרת החינוך דאז לימור לבנת משא ומתן בדבר הסכם קיבוצי חדש, אך ללא כל תוצאות. במהלך תקופה זו הוקמה ועדת דברת שנועדה להמליץ על שינוי כולל במערכת החינוך. ב-2005 פרסמה הוועדה את המלצותיה, והממשלה החליטה על רפורמה בחינוך
ב-7 באוקטובר 1987 פרצה "שביתת השידורים" בקרב עובדי הערוץ הראשון (שהיה הערוץ היחיד דאז) על רקע תוכנית לפטר 200 מעובדי הערוץ שהיו 17% ממצבת כוח האדם של הערוץ. הדרישה הגיעה ממסדרונות הממשלה שהעבירו שנתיים קודם לכן את תוכנית "ייצוב המשק" של ממשלת פרס – שמיר, שמות המפוטרים פורסמו באמצעי התקשורת והיו גלויים לעיני כול. שביתת השידורים שאורגנה ונוהלה על ידי אגודת העיתונאים הייתה הארוכה שידעה
שאנדור קלנר, עובד דפוס, חבר באיגוד עובדי הדפוס וחבר המפלגה הקומוניסטית ההונגרית נהרג ב-6 באוקטובר 1919 בזמן שנמלט מהונגריה לאחרת נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית קצרת הימים לכיוון יגוסלביה שם נעצר, עונה והוצא להורג. אביו היה שמואל קלנר, מורה מאוסלאר, ואמו הייתה קרולינה וייס. שאנדור הגיע לבודפשט בגיל ארבע עשרה. כחניך דפוס הצטרף לתנועת הפועלים הצעירים בבודפשט, ובשנת 1904, לאחר סיום חניכתו, הצטרף לאיגוד עובדי הדפוס
5 באוקטובר 1995 נערכה בכיכר ציון בירושלים בהשתפות ראשי מפלגות הימין ושקראה להמשיך בכיבוש השטחים הפלסטינים, לבטל את הסכמי אוסלו שנחתמו עם הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) ולהפיל את שלטונו של ראש הממשלה יצחק רבין. במיוחד נודעה הפגנה זאת בתמונה של רבין במדי אס.אס הנישאות מול עיני הנהגת הליכוד הניצבת על המרפסת הנאומים בבית המלון שכיכר עמדו: הנואם המרכזי ויו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו, אריאל שרון ומשה
ברנאבש פאשטי (נולד בשם יוז'ף גצלר) מהנדס כימי וחבר המפלגה הקומוניסטית ההונגרית הבלתי לגלית נולד ב-4 באוקטובר 1920 בשאטוראָלְיָאוּיהֶיי בצפון מזרח הונגריה על הגבול הסלובקי. לאביו הייתה חנות בדים בעיר הולדתו, אך הוא נפטר עוד בילדותו של פשטי ולכן אמו עברה לעיר מישקולץ לבית הוריה. אביה היה אדם דתי וניהל מזקקה. אחרי שגם אמה והורי אמה נפטרו בעודו גלצר עדיין ילד, מגיל שמונה גידלו אותו
היום לפני 85 שנה ארעה ברובע היהודי שבמזרח לונדון מאבק ענק נגד הפשיזם והאנטישמיות, המפגינים חסמו את דרכו של אוסוואלד מוסלי ומפלגתו 'איגוד הפשיסטים הבריטים' שתכננו לצעוד דרך הרובע היהודי, לימים נודעה כקרב ברחוב קייבל. מפלגתו של מוסלי ובריוניו, אשר כונו 'החולצות השחורות', חרטו על דגלם את האנטישמיות כחלק אינהרנטי בדוקטרינה הפשיסטית ושאבו השראה מהיטלר ומוסוליני ,אותם העריצו ועמם נפגשו. לכן החלטתו של מוסלי והפאשיסטים
