fbpx

שביתת השידורים פרצה ב-7 באוקטובר 1987; ממשלת פרס – שמיר המשיכה עם הפרטת התקשורת

ב-7 באוקטובר 1987 פרצה "שביתת השידורים" בקרב עובדי הערוץ הראשון (שהיה הערוץ היחיד דאז) על רקע תוכנית לפטר 200 מעובדי הערוץ שהיו 17% ממצבת כוח האדם של הערוץ. הדרישה הגיעה ממסדרונות הממשלה שהעבירו שנתיים קודם לכן את תוכנית "ייצוב המשק" של ממשלת פרס – שמיר, שמות המפוטרים פורסמו באמצעי התקשורת והיו גלויים לעיני כול. שביתת השידורים שאורגנה ונוהלה על ידי אגודת העיתונאים הייתה הארוכה שידעה

שאנדור קלנר מראשי הרפובליקה הסובייטית ההונגרית נהרג ב-6 באוקטובר 1919 בעת שנמלט ליגוסלביה

שאנדור קלנר, עובד דפוס, חבר באיגוד עובדי הדפוס וחבר המפלגה הקומוניסטית ההונגרית נהרג ב-6 באוקטובר 1919 בזמן שנמלט מהונגריה לאחרת נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית קצרת הימים לכיוון יגוסלביה שם נעצר, עונה והוצא להורג. אביו היה שמואל קלנר, מורה מאוסלאר, ואמו הייתה קרולינה וייס. שאנדור הגיע לבודפשט בגיל ארבע עשרה. כחניך דפוס הצטרף לתנועת הפועלים הצעירים בבודפשט, ובשנת 1904, לאחר סיום חניכתו, הצטרף לאיגוד עובדי הדפוס

ההפגנה בכיכר ציון שנערכה ב-5 באוקטובר 1995 בהובלת ראשי הימין הניחה את התשתית לרצח רבין

5 באוקטובר 1995 נערכה בכיכר ציון בירושלים בהשתפות ראשי מפלגות הימין ושקראה להמשיך בכיבוש השטחים הפלסטינים, לבטל את הסכמי אוסלו שנחתמו עם הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) ולהפיל את שלטונו של ראש הממשלה יצחק רבין. במיוחד נודעה הפגנה זאת בתמונה של רבין במדי אס.אס הנישאות מול עיני הנהגת הליכוד הניצבת על המרפסת הנאומים בבית המלון שכיכר עמדו: הנואם המרכזי ויו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו, אריאל שרון ומשה

ברנאבש פאשטי (יוז'ף גצלר) נולד ב-20 באוקטובר 1920 ; היה מהנדס כימי ולוחם אנטי פאשיסטי הונגרי

ברנאבש פאשטי (נולד בשם יוז'ף גצלר) מהנדס כימי וחבר המפלגה הקומוניסטית ההונגרית הבלתי לגלית נולד ב-4 באוקטובר 1920 בשאטוראָלְיָאוּיהֶיי בצפון מזרח הונגריה על הגבול הסלובקי. לאביו הייתה חנות בדים בעיר הולדתו, אך הוא נפטר עוד בילדותו של פשטי ולכן אמו עברה לעיר מישקולץ לבית הוריה. אביה היה אדם דתי וניהל מזקקה. אחרי שגם אמה והורי אמה נפטרו בעודו גלצר עדיין ילד, מגיל שמונה גידלו אותו

הקרב ברח' קייבל ; היום לפני 85 הכוחות הדמוקרטים האנטי פאשיסטים בלמו את התקדמות הפאשיסטים האנגלים

היום לפני 85 שנה ארעה ברובע היהודי שבמזרח לונדון מאבק ענק נגד הפשיזם והאנטישמיות, המפגינים חסמו את דרכו של אוסוואלד מוסלי ומפלגתו 'איגוד הפשיסטים הבריטים' שתכננו לצעוד דרך הרובע היהודי, לימים נודעה כקרב ברחוב קייבל. מפלגתו של מוסלי ובריוניו, אשר כונו 'החולצות השחורות', חרטו על דגלם את האנטישמיות כחלק אינהרנטי בדוקטרינה הפשיסטית ושאבו השראה מהיטלר ומוסוליני ,אותם העריצו ועמם נפגשו. לכן החלטתו של מוסלי והפאשיסטים

ב-2 באוקטובר 1912 נולד המנהיג הקומוניסט מאריסיו גרבויס בברזיל ; ממובילי המאבק האנטי פאשיסטי בברזיל

ב-2 באוקטובר 1912 נולד המנהיג הקומוניסטי הברזילאי מאוריסיו גרבויס בעיר סלבדור למשפחת מהגרים יהודים ממזרח אירופה. בגיל 19 הצטרף גרבויס לאקדמיה הצבאית שבריו דה ז'ניירו ושם הכיר פעילים קומוניסטים ובמהרה הצטרף לתא הנוער הקומוניסטי שפעל במוסד. בגיל 22 היה למזכ"ל הנוער הקומוניסטי וממנהיגי ההתקוממות הקומוניסטית בערים ריו, נאטל ורסיפה ב-1935, יחד עם קציני צבא אנטי-פשיסטיים. לאחר מכן התמנה לתפקיד העורך של העיתון הקומוניסטי המחתרתי "מעמד

עשרים ואחת שנים לאירועי אוקטובר 2000 ; ועדת אור שחקרה את האירועים קבעה כי המשטרה הפעילה כוח קטלני

ב-1 באוקטובר 2000 פרצו "אירועי אוקטובר" בתגובה לעלייתו של אריאל שרון להר הבית ולאינתיפאדה השנייה בשטחים הכבושים. התקיימו הפגנות ביישובים הערבים בגליל ובמשולש, וועדת המעקב העליונה הכריזה על שביתה כללית המשטרה ומשמר הגבול מיהרו להגיב באלימות באמצעות ירי של קליעי גומי וירי אש חיה שהביאו למותם של 13 מהמפגינים. לאחר האירועים נפלה ממשלת ברק, כמו כן נערכו בפעם הראשונה דוחות של מחלקת המדינה של ארה"ב,

פואד נאסר מזכ"ל מפלגת העם הפלסטינית וממייסדי העיתון אל איתיחאד מת ב-30 בספטמבר 1976 בעמאן

ב-30 בספטמבר 1976 מת בגדה המערבית פואד נאסר, ממקימי הליגה לשחרור לאומי של פלשתינה, ממייסדי העיתון הקומוניסט אל – איתיחאד , ממקימי המפלגה הקומוניסטית הירדנית וחבר המועצה הלאומית הפלסטינית הראשון מטעם מפלגת העם הפלסטינית. נסאר נולד ב-1914 בנצרת והיה בנו של מורה. בנעוריו הצטרף למפלגה הקומוניסטית של פלשתינה והיה פעיל בה, בין השנים 1936-1939 נאסר על ידי הבריטים בתגובה לפעילותו נגדם, נאסר הצליח להימלט לעיראק

יוז'ף רבינוביץ ממייסדי המפלגה הקומוניסטית ההונגרית, פובליציסט, מדפיס וגזבר נרצח ב-30 בספטמבר 1940

יוז'ף רבינוביץ ממייסדי המפלגה הקומוניסטית ההונגרית, צורף בהכשרתו, פובליציסט, מדפיס וגזבר נרצח ב-30 בספטמבר 1940 בגל הטיהורים הסטאלניסטי. רבינוביץ' עבר בילדותו עם הוריו להונגריה מהקהילה היהודית באודסה. בשנת 1901 הצטרף לאיגוד המקצועי של השענים והצורפים, והפך לחבר המפלגה הסוציאל – דמוקרטית ההונגרית. משנת 1906 שימש כמזכיר האיגוד המקצועי של השענים והצורפים ומשנת 1911 כסגן נשיא האיגוד. במלחמת העולם הראשונה, באוקטובר 1914, נפל בשבי ברוסיה והשתתף

80 שנים לטבח בבאבי יאר ; אין אנדרטה במקום המנציחה את האלימות הרצחנית שהתרחשה בפאתי קייב

היום לפני 80 שנה הנאצים ועוזריהם החלו בטבח ההמוני בבאבי יאר, גיא הנמצא צפונית מערבית למרכז קייב, בירת אוקראינה. על פי האומדנים החיילים הנאצים ומשתפי הפעולה האוקראינים רצחו בין 100 ל-150 אלף אזרחים סובייטים ובהם כ-50 אלף יהודים. בין הנרצחים: רבבות צוענים, שבויי הצבא האדום, פעילים במפלגה הקומוניסטית של ברה"מ, צוענים, מתנגדים לכיבוש הגרמני וחולי נפש. ב-19 בספטמבר 1941 הקדמו הכוחות הנאצים בשטחה של ברית

דילוג לתוכן