fbpx

ב-12 באוקטובר 1898 נולד יוז'ף רוואי בבודפשט היה סופר ופוליטיקאי מראשי המפלגה הקומוניסטית ההונגרית

יום בהיסטוריה סוציאליסטית

ב-12 באוקטובר 1898 נולד יוז'ף (לֶדֶרֶר) רוואי בבודפשט בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית היה סופר ופוליטיקאי מראשי המפלגה הקומוניסטית ההונגרית, אחראי על קביעת הקו התרבותי – אידיאולוגי של המפלגה בזמן שלטונו של ראש הממשלה מתיאש ראקושי. היה חבר הרביעייה המוסקבאית ששלטה וניהלה למעשה את הונגריה בין השנים 1945–1956. רוואי בא ממשפחה יהודית זעיר בורגנית, אביו היה יצחק לדרר, סוחר זכוכית וחרסינה יליד העיר צרבנקה (היום צפון סרביה אז האימפריה האוסטרו-הונגרית), אמו לַאוּרָה סידוורס הייתה מורה ילידת וינה, ואחיו דז'ה רוואי היה צלם. למד באקדמיה למסחר בבודפשט ועבד כפקיד ב- PMKB ("הבנק המסחרי ההונגרי של פשט"). הבנק הזה היה למעשה הבנק המודרני הראשון בהונגריה במונחים של הבנקאות המודרנית. אחרי תקופה קצרה המשיך את לימודיו בווינה ובברלין. כסטודנט הצטרף לתנועה האנטי-מלחמתית והשתתף בעבודתם של "חוג גלילאו", ול"סוציאליסטים המהפכניים", הוא הפך לחבר המייסד של המפלגה הקומוניסטית ההונגרית בסתיו 1918. בהשפעת בלה קון, מנהיג הרפובליקה, פרסם רוואי עבודות תאורטיות בחודשי שלטונה של הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, תוך ניתוח הבעיות של שלטון הפועלים והדיקטטורה. הוא היה בתקופה זו חבר ב"וועד הפועלים והצבא המרכזי בבודפשט".

לאחר דיכוי הרפובליקה הסובייטית ההונגרית עזב רוואי את הונגריה. בגלות בווינה הצטרף ביחד עם ג'ורג' לוקאץ' לקבוצה ברשות ינה לנדלר, יהודי אף הוא שכיהן כשר בממשלת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית בשנת 1919. רוואי נשאר פעיל בעיתונות של המפלגה: בשנת 1920 בשבועון "פרולטר", בשנת 1921 ב"חדשות האדומות של וינה", ובשנת 1925 ב"מרץ החדש". בזכות פעילותו זו הוא השתתף בקונגרס הראשון של המפלגה הקומוניסטית ההונגרית כחבר מזכירות הקונגרס. בשנת 1926 הפך לחבר חליף בוועד המרכזי של המפלגה יחד עם לוקאץ'. מתקופה זו חזר להונגריה מספר פעמים באופן בלתי חוקי. בשנת 1928 ארגן את עיתון המפלגה הבלתי חוקי בבודפשט. בסוף אותה השנה הפך לחבר מלא בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית ההונגרית. כתביו הופיעו תחת שם עט בדוי. בתחילת 1930 השתתף בקונגרס השני של המפלגה הקומוניסטית ההונגרית. בקונגרס זה מסר דיווח על מדיניות המפלגה כלפי האיכרים, אך הואשם בסיעתיות ואיבד כתוצאה מכך את מושבו בוועד המרכזי.

הוא חזר שוב להונגריה בסוף 1930, שם נעצר ב־31 בדצמבר ונידון לשלוש שנות מאסר. הוא כתב שני מאמרים מרכזיים בכלא: מקומו של ארווין סבו בתנועת הפועלים ההונגרית (1931) ומרקס והמהפכה ההונגרית (1932). לאחר שחרורו, במאי 1934, נסע לפראג ולאחר מכן לברית המועצות. עד תחילת 1937 עבד בקומינטרן כחבר הוועד המנהל. הוא היה מעורב בפיתוח סוגיות תאורטיות ומעשיות של מדיניות "חזית העם" שנתמכה על ידי הקומינטרן באותה תקופה. הוא נשא לאישה במוסקבה את ליוויה גרינוולד, שהתפרסמה בתנועה הבלתי חוקית בשנת 1934. בין השנים 1937 – 1939 התגורר שוב בצ'כוסלובקיה, שם היה חבר בכתב העת קומוניסטי. לאחר הכיבוש הגרמני של צ'כוסלובקיה נמלט לברית המועצות דרך פולין ושוודיה. במהלך מלחמת העולם השנייה היה מנהל רדיו קושוט מוסקבה. הוא השתתף בקמפיין האנטי-פשיסטי בקרב שבויי המלחמה ההונגרים, בין היתר, כעורך העיתון האנטי-פשיסטי בשפה ההונגרית "המילה האמיתית". בסתיו 1944 סיימו הוא וארנה גרה (היהודי אף הוא) את התוכנית החדשה של המפלגה.

מאפריל 1945 עד 1956 היה חבר הוועד המרכזי של המפלגה ששינתה את שמה משנת 1948 למפלגת העובדים ההונגרית (MDP). בשנת 1953 צורף לוועדה הפוליטית (PB). בינתיים, משנת 1945 עד 1950, היה העורך הראשי של עיתון המפלגה "העם החופשי" (Szabad Nép). העם החופשי היה העיתון היומי של המפלגה הקומוניסטית ההונגרית בין 1942 ל -1956, קודמו של עיתון "חירות העם" (Népszabadság). בשנת 1947 ייצג עם מיהאי פרקש את הונגריה בהקמת הקומינפורם, שם אולץ לבקר את עצמו בשל עמדתו שצידדה בהשארת המערכת רב מפלגתית בהונגריה, כנגד העמדה הסובייטית המקובלת של השיטה החד מפלגתית, וכן רוואי לא הזדהה עם הדיקטטורה של הפרולטריון. בשנים 1950 עד 1951 הוא מונה לסגן מזכ"ל ה- MDP. בשנים 1948 – 1953 רוואי היה הסמכות העליונה בחיי התרבות ההונגריים. לשמו נקשר פיתוח הריאליזם סוציאליסטי. ואכיפתו ללא פשרות. לשמו נקשרת גם הלאמת כל מערכת בתי הספר בהונגריה והארגון מחדש של האקדמיה הונגרית למדעים.

זמן קצר לפני נפילת ממשלת ראקושי, ביוני 1953, הוא גונה על ידי מפלגה בשל השלטון היחיד שהפעיל בתחום התרבותי ולכן הורחק מהוועדה הפוליטית ומההנהגה המרכזית ואיבד גם את תיק השר בממשלה. הוא זכה לפיצוי כסגן חסר השפעה במועצה הנשיאות של הרפובליקה העממית, ומונה לעורך הראשי של כתב עת מפלגתי תאורטי. ביולי 1956, אחרי גינוי הסטליניזם על ידי חרושצ'וב הוא ביקר בחריפות את ראקושי והפך שוב לחבר בוועדה הפוליטית, יחד עם יאנוש קאדאר. במהלך מהפכת 1956 הורחק שוב מתפקידיו. ב-25 באוקטובר נמלט לברית המועצות בעזרת שגרירות ברית המועצות בבודפשט וחזר להונגריה רק באפריל 1957. לאחר המרד ודיכויו, צידד רוואי בנקמה אכזרית ביותר כלפי המורדים. לאחר שעמדתו נדחתה על ידי הרוב שעמד מאחורי יאנש קאדאר, הוא קיבל את עמדת הרוב. הוא נפטר ממחלת לב בשנת 1959 ממנה סבל במשך שנים.

צילום: ויקיפדיה

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן