fbpx

שביתת השידורים פרצה ב-7 באוקטובר 1987; ממשלת פרס – שמיר המשיכה עם הפרטת התקשורת

יום בהיסטוריה סוציאליסטית

ב-7 באוקטובר 1987 פרצה "שביתת השידורים" בקרב עובדי הערוץ הראשון (שהיה הערוץ היחיד דאז) על רקע תוכנית לפטר 200 מעובדי הערוץ שהיו 17% ממצבת כוח האדם של הערוץ. הדרישה הגיעה ממסדרונות הממשלה שהעבירו שנתיים קודם לכן את תוכנית "ייצוב המשק" של ממשלת פרס – שמיר, שמות המפוטרים פורסמו באמצעי התקשורת והיו גלויים לעיני כול.

שביתת השידורים שאורגנה ונוהלה על ידי אגודת העיתונאים הייתה הארוכה שידעה הארץ עד אז בתחום התקשורת, השביתה ארכה 52 ימים בין ה-7 באוקטובר ל-27 בנובמבר 1987, במהלכה הופסקו השידורים כליל, תחנות רדיו וטלוויזיה הפסיקו לפעול, בטלוויזיה הוצגה בשעות אחר הצהריים והערב רק שקופית "עיצומים. עמכם הסליחה" ולא שודרו תוכניות עיתונאיות.

השביתה פרצה עקב סכסוך על תביעות כספיות וארגוניות של העובדים ברשות השידור (שכלל את ערוץ הטלוויזיה הישראלית היחיד באותה תקופה ואת תחנות הרדיו של קול ישראל), בהנהגת סניף ירושלים של אגודת העיתונאים, שמרבית חבריו היו עובדי הרשות. סניף תל אביב, שהתבקש לצרף לשביתה את עובדי העיתונות הכתובה, סירב להענות לדרישה

במשך ימי השביתה, הציבור בישראל מילא את החסך בעיקר בשידורי חדשות ברדיו על ידי האזנה לתחנות רדיו זרות, לתחנת "קול השלום" ובפרט לגלי צה"ל. בטלוויזיה מילאו את החלל תחנות הטלוויזיה של ירדן ולבנון ושידורי ערוץ 2 הניסיוני. משהתארכה השביתה קיבל הערוץ הניסיוני אישור לשדר בתדרים של רשות השידור, דבר שנתפס בעיני השובתים כניסיון מצד הממשלה לשבור את השביתה. הערוץ הניסיוני מיהר להשיג חומרי שידור ולגייס עובדים ובכך תרמה השביתה להתפתחותו.

בערוץ 2 הניסיוני עטו על ההזדמנות, קיבלו אישור ממשרד ראש הממשלה ויזמו את השידור החי הראשון בערוץ. בשיא השביתה ניסו עיתונאי ישראל לרתום גם עיתונות זרה בעולם לבל תסקר ביקורים של ראש הממשלה יצחק שמיר ושל שר החוץ שמעון פרס, אך נענו בשלילה. תום השביתה התמזג עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה. פרק הזמן שנדרש למערכת העיתונאית על מנת להתעשת ולשדר ממוקדי העימות היה ארוך וגרם לסיקור עדיף של הנעשה על ידי עיתונות זרה. בשל השביתה הציבור בישראל לא קיבל מידע על הנעשה בשטחים ועל התסיסה המתרחשת בהם והופתע מעוצמת ההפגנות בראשית האינתיפאדה.

בעיתון הארץ דווח בזמן אמת: "המזכ"ל הישראלי הדגיש בפני עמיתתו "כי תחנת שידור צבאית, ובעיקר חיילים בשירות חובה, הם המביאים את המידע היומי ברדיו לציבור בישראל, תוך שבירת שביתה". ה צורך יש לרשות השידור להעמיק במשא ומתן על שכרם של אנשי רדיו וטלוויזיה, אם גדודי חיילים מוכרחים לעשות את העבודה בפקודה? גוטרמן הסביר לעמיתיו האירופיים שאותו פרס שמבקר במדינותיהם "לא הפעיל בכל תקופת השביתה את כובד משקלו כדי להביא לפתרון הסכסוך". ובעצם, רק באותו יום ממש מצאו לנכון בכירי הפרופסורים בישראל להביע תמיכה פומבית ראשונה בשביתה, כאשר הפיצו עצומה הקוראת "להפסיק לאלתר את השביתה הפוגעת בערך יסודי בדמוקרטיה".

צילום : wikiwand

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן