כתבות מאת: "יום בהיסטוריה הסוציאליסטית"

ב-26 בספטמבר 1940 ולטר בנימין שם קץ לחייו. בנימין, שנולד בגרמניה ב-1892, היה פילוסוף, מסאי, עיתונאי, מבקר ספרות, מתרגם, שדרן רדיו ואנטי-פשיסט שהושפע רבות מההגות המרקסיסטית. הוא נחשב לאחד מחשובי ההוגים במאה העשרים והגותו עסקה בפילוסופיה, ביקורת התרבות, היסטוריה וסוציולוגיה. עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 עזב בנימין את ברלין ולבסוף הגיע לפריז. עם כיבוש צרפת על ידי גרמניה הנאצית בספטמבר 1940 הוא ניסה להבריח את

היום לפני 40 שנה, ב-25 בספטמבר 1982 נערכה הפגנה ההמונית של "שלום עכשיו" בכיכר רבין (אז, כיכר מלכי ישראל) במחאה על הטבח בסברה ושתילה. הפגנה זו, "הפגנת ה-400 אלף", נחרתה בזיכרון הציבורי כאחת המחאות הגדולות בתולדות מדינת ישראל. גם הטבח במחנות הפליטים הפלסטינים בביירות מהווה את אחד מפצעיה המדממים של ההיסטוריה הישראלית. בשיאו של חודש ספטמבר 1982, שלושה חודשים אחרי תחילת הפלישה ללבנון ("מבצע שלום

ב-20 בספטמבר 1935 נפטר ארקדי קרמר (בייידיש: ארקאדי קרעמער, הידוע גם כאלכנסדר קרמר או סלומון קרמר), שהיה סוציאליסט רוסי ומייסד הבונד ("האיחוד"), איגוד העובדים היהודי הכללי בליטה, פולין ורוסיה. בתנועתו קראו לו "דער טאטע" (האב). קרמר נמנה עם מייסדי המפלגה היהודית הסוציאליסטית דוברת יידיש והאנטי-ציונית שהייתה שותפה במשך שנים למפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרוסית שבמחתרת. קרמר נולד בליטה ב-1865 למשפחה דתית. בגיל 12 עבר לווילנה, שם למד

ב-5 הספטמבר 1915 הסתיימה "ועידת צימרוולד" התכנסות חשאית של פעילים במפלגות הסוציאליסטיות ברחבי אירופה שהתנגדו למלחמה האימפריאליסטית, שמאוחר יותר כונתה מלחמת העולם הראשונה. ההתכנסות נערכה בעיירה צימרוולד שבשוויץ, ביוזמת רוברט גרים, הוגדרה כמפגש של אורניטולוגים (חוקרי ציפורים) מחשש לפיזורה בידי המשטרה השוויצרית. נציגי מפלגות סוציאליסטיות מתריסר מדינות אירופה הגיעו למפגש ובהן מפלגות שפעלו במחתרת, כגון המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרוסית והבונד היהודי-סוציאליסטי. רוב הצירים פעלו באגפים השמאליים

ביום בו נערך משאל עם לאישור החוקה החדשה, שנולדה בעקבות ההפגנות ההמוניות בשנים האחרונות, בצ'ילה מציינים את ה-4 בספטמבר 1970, היום בו ניצח סלבדור איינדה בבחירות לנשיאות. במשך כמעט ארבעים שנות פעילות פוליטית, שימש איינדה כאחד ממנהיגי המפלגה הסוציאליסטית, גם כסנאטור וכשר. הוא התמודד, ללא הצלחה, בבחירות לנשיאות בשנים 1953, 1958 ו-1964. ב-1970 לאחר מערכת בחירות דרמטית, נבחר לנשיאות צ'ילה בראשות מפלגתו הסוציאליסטית. הייתה זו

ב-3 בספטמבר 2011, במסגרת המחאה החברתית ההמונית נגד המדיניות הניאו-ליברלית של ממשלת נתניהו, התקיימה סדרת הפגנות במוקדים שונים ברחבי הארץ שכונתה על ידי המארגנים "צעדת המיליון", בהן השתתפו כ-400 אלף איש. בצעדה בתל אביב, שהתקיימה בין שדרות רוטשילד לכיכר המדינה, שם נערכה גם העצרת הראשית, השתתפו כ-300 אלף איש. בהפגנות שונות בשאר הארץ השתתפו כ-100 אלף איש נוספים. מחאות אלה היו לשיא המחאה, הן בארגון

לפני 80 שנה, ב-2 בספטמבר 1942, הסתיימה השביתה הכללית שפרצה בלוקסמבורג נגד הכובש הנאצי. השביתה הוכרזה על ידי האיגודים המקצועיים והמחתרת האנטי-נאצית שבהנהגת המפלגה הקומוניסטית. היא פרצה ב-31 באוגוסט, בעקבות צו השלטונות לפיו כל צעיר תושב הדוכסות חייב היה להתייצב בלשכות הגיוס של הצבא הגרמניה ולהצטרף לשורותיו. השביתה החלה במפעלי הפלדה שבווילץ והתפשטה במהרה לענפי התעשייה והמסחר, בתי ספר, בתי חולים והשלטון המקומי. שלטונות הכיבוש

הסופר הקומוניסטי הצרפתי הנודע אנרי ברביוס נפטר בעת ביקורו בברית המועצות ב-30 באוגוסט 1935. בשנת 1914, בגיל 41 וחרף מחלות רבות מהן סבל, ברביוס גויס לצבא הצרפתי במהלך מלחמת העולם הראשונה. הוא שירת בחזית במשך 17 חודשים ולאחר פציעות רבות שוחרר בסוף 1915. אמנם ספרו "הגיהנום" זכה להצלחה גדולה ב-1908, אבל בעקבות שירותו בחזית ברביוס פרסם ב-1916 את הרומן "האש" שזכה לפרס גונקור – חרף

ב-29 באוגוסט 1944 פרץ המרד הסלובקי נגד הכובש הנאצי. המרד, בהנהגת המחתרת הקומוניסטית האנטי-נאצית החל בבאנסקה ביסטריצה ומטרתו היה להפיל את משטרו של משתף הפעולה עם גרמניה הנאצית יוזף טיסו. המרד דוכא בידי חיילי צבא גרמניה הנאצית, אך פעולת המחתרת נמשכה ללא הפוגה עד לשחרורה של צ'כוסלובקיה על ידי הצבא האדום ב-1945. הלוחמים במרד הסלובקי היו ממגוון רחב של תנועות ופלגים, כולל קצינים בכירים, קצינים