כתבות מאת: "יום בהיסטוריה הסוציאליסטית"

ב-19 בספטמבר 1914 נולד ברל בלטי (בשם: זוּנדֶל אָבִין) בדווינסק, לטביה. בשנת 1930, כשהיה בן 16, הצטרף לתנועת הנוער הקומוניסטי שבמחתרת, ועקב כך ריצה תקופת מאסר קצרה בבית הסוהר בעירו. ב-1934 כשהיה בן 20 היגר לפלשתינה עם סרטיפיקט כ"בעל הון" (קפיטליסט). בארץ הצטרף למפלגה הקומוניסטית של פלשתינה. עבד בעבודה חקלאית במושב תל צור שבשרון (לימים חלק מאבן יהודה). ב-1937, בימי מלחמת האזרחים בספרד, התנדב לשורות

ז'ורז'ה פרננדו בראנקו דה סמפאיו נשיא פורטוגל בין השנים 1996 ל-2006, ראש עיריית ליסבון ומזכ"ל המפלגה הסוציאליסטית נולד ב-18 בספטמבר 1939 בליסבון. סבתו מצד האם, שרה בן סלימן בן סעוד הייתה יהודיה ממרוקו, שהגיעה לפורטוגל עם משפחתה לקראת סוף המאה ה-19. היא נישאה לקצין צי פורטוגלי קתולי פרננדו ברנקו, לימים שר החוץ של פורטוגל. ז'ורז'ה סמפאיו לא ראה עצמו כיהודי, אלא כחסר דת, אך הצהיר

העצרת הכללית של האומות המאוחדות בניו יורק הצביעה ב-13 בספטמבר 2007 בעד אימוץ ההצהרה על זכויותיהם של העמים ילידים ברוב של 144 תומכים מול ארבעה מתנגדים ו-11 נמנעים. המדינות שהתנגדו הן ארה"ב, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד. אמנם ההצהרה אינה מחייבת מבחינת החוק הבינלאומי אך היא מתארת ומגדירה את הזכויות האישיות והקולקטיביות של העמים הילידים, כולל זכויותיהם לביטוי תרבותי וטקסי, זהות, שפה, תעסוקה, בריאות, חינוך ונושאים

ב-9 בספטמבר שנת 2000 מת העיתונאי ואחד ממייסדי המפלגה הקומוניסטית הירדנית באשיר ברגותי שנולד בשנת 1931 בכפר "בני זייד אל גארביה" בנפת רמאללה, סיים ב-1956 תואר ראשון בכלכלה מהאוני' האמריקאית בקהיר ומאז חי בגלות בירדן, שם הקים את אחד מן הגופים המרכזיים המרכיבים את המפלגה הקומוניסטית הירדנית. "אל-ג'אמהיר" (תרגום מילולי: ההמונים), אז הצטרף לאיגוד הסטודנטים הפלסטינים, ב-1957 נסגר ארגון הסטודנטים וברגותי נכלא בכלא אל –

היום לפני 34 שנים בגיל 69 נפטר מנהיג האיגוד המקצועי סלים אל-קאסם "אבו ריאד", סלים נולד באל מאג'דל (אשקלון) ב-1918 בזמן השלטון הבריטי הזר על הארץ, הוריו עבדו בטקסטיל ובחקלאות, כשהיה בן 6 אביו ובני משפחה נוספים נספו בשרפה קטלנית שגבתה את חייהם, בשל כך נשאר סלים לבדו עם אמו, כשהיה בן 14 סומן כתלמיד מצטיין ותוך זמן קצר עבר לגור אצל דודו ביפו שם

ב-6 בספטמבר 1960 פורסם בכתב עת מחתרתי בצרפת "הצהרת ה-121" ובה אנשי רוח, סופרים, חוקרים, במאים ושחקנים מן הבולטים במדינה הביעו תמיכה במאבק העם האלג'יראי לשחרורו. כל כלי התקשורת הצרפתיים, שאז היו תחת צנזורה צבאית פקדנית במיוחד, סרבו לפרסם את הקריאה, לכן היא פורסמה בכתבי עת שפעלו במחתרת ובהם ידיעות שהצנזורה פסלה. בהצהרה נאמר שיש לעשות הכל על מנת לשחרר את העם האלג'יראי מהעול הקולוניאלי