המניפסט הקומוניסטי (במקור: "מניפסט המפלגה הקומוניסטית") יצא לאור לראשונה ב-21 בפברואר 1848 בלונדון בהזמנת ליגת הקומוניסטים ונכתב על ידי קרל מרקס ופרידריך אנלגס. מאוחר יותר תורגם לגרמנית ולעשרות שפות נוספות ובהן עברית, ערבית, יידיש וספרדית-יהודית ("לדינו"). המניפסט הפך לטקסט המכונן של עקרונות הקומוניזם וככזה זכה להשפעה עצומה על התנועה הקומוניסטית במהלך השנים ועד היום. המניפסט נפתח במילים, בתרגומו מגרמנית של מנחם דורמן: "דברי־ימיה של החברה
לפני עשור, ב-20 בפברואר 2011 פרצו ברחבי מרוקו הפגנות המוניות נגד המשטר המונרכי והניאו-ליברלי ונגד המלך מחומד השישי. ההפגנה נערכו במסגרת גל המחאות בעולם הערבי ("האביב הערבי") שפרצו בסוף 2010 ונמשכו במהלך כל שנת 2011. ב-20 בפברואר צעדו אלפי מפגינים במרכז רבאט ודרשו לבטל את המלוכה, לשנות את החוקה, להקים רפובליקה ובה צדק חברתי. בעקבות המחאות בבירה פרצו הפגנות נוספות בכל ערי מרוקו ובהן מרקש,
בלילה בין ה-18 ל-19 בפברואר 1953 פונתה בחשאי ובאישון ליל מעברת כפר סבא בשל "סיבות ביטחוניות" עליהם ממלא מקום ראש הממשלה לוי אשכול דיווח לראש מועצת כפר סבא הראשון מרדכי סורקיס, בפרוטוקולים מהדיון שנחשפו נכתב כי "סיבות ביטחונית" הובילו לפינוי, וכי 40 משפחות קומוניסטיות החיות בגבול המדינה מהוות סכנה ביטחונית, כיוון שלקומוניסטים יש קשר עם הערבים מעבר לגבול בהתייחס לערים קלקיליה וג'לג'וליה הסמוכות לכפר סבא.
ב18 בפברואר 1988 מת המשורר, פעיל זכויות האדם והמתרגם מרדכי אבי שאול. נולד ב1898 בעיר סולנוק במרכז הונגריה למשפחה דתית יהודית בשם מרדכי מנדל, היגר לפלשתינה ב1921 ועסק בהוראה, פרסם שירים, מאמרי ביקורת ותרגומים בעיתון "דואר היום". ב1935 נמנה עם "מקימי הליגה למען זכויות האדם והאזרח" וכאשר שניים מהמפלגה הקומוניסטית הפלשתינאית נעצרו על ידי השלטונות הבריטיים אבי שאול וחבריו יזמו עצומת מחאה שנשלחה לנציב העליון
ב-17 בפברואר 1856 נפטר בגלות בפריז, המשורר היינריך היינה מגדולי הספרות הגרמנית במאה ה-19. היינה הידוע יותר בגלל שירתו היה גם מבקר ספרות, מסאי, משפטן, פובליציסט ואף פילוסוף שנולד בבית יהודי בדיסלדורף בדצמבר 1797. ביולי 1825 קיבל היינה תואר דוקטור למשפטים. למרות הצהרותיו בפני ידידיו כי לעולם לא ימיר את דתו, באותה שנה הוטבל לנצרות. בחר את השם כריסטיאן יוהאן היינריך כשמו הנוצרי, ומאותו יום
ב15 בפברואר 1999 טורקיה עצרה את המנהיג הכורדי ואחד ממייסדי מפלגת הפועלים הפועלים של כורדיסטן PKK עבדאללה אוג׳לאן. אוג׳לאן נתפס בקניה בסיוע אמריקאי של הCIA דבר שעורר את זעמם של דיפלומטים ופוליטיקאים יוונים וקנייתים. לאחר שנעצר על ידי האמריקאים והועבר לשלטונות הטורקים, אלפי כורדים ברחבי העולם מחו נגד המעצר. במשך שנים חי אוג׳לאן בגלות בהרי סוריה והוציא התקפות כנגד כוחות טורקיים, מפלגת הפועלים הכורדית הוגדרה
ב14 בפברואר 1949 הוצא להורג יוסוף סלאמן יוסוף מזכיר המפלגה הקומוניסטית העירקאית הראשון בעוון ארגון פעילות קומוניסטית מתאו בכלא, סלמאן הוצא להורג יחד עם הקומוניסטים העירקאים זאקי באסים ומוחמד חוסיין אל סאביבי. סלמאן אחראי להתארגנות המהירה ובניית המפלגה הקומוניסטית העירקאית בשנות ה40' של המאה ה20, סלמאן שפעל לפי העקרונות המרקסיסטים – לניניסטים ארגן את פועלי המפעלים בכלל האזור, במפעלי הנפט באזור קירקוק ועובדי פסי הרכבת.
ב-13 בפברואר 1960 דובר כוחות ההפיכה הצבאית ששלטו בקונגו הודיעו על מותו של ראש הממשלה פטריס לומומבה, בן 35. למעשה, לומומבה נרצח כמעט חודש לפניכן, ב-17 בינואר והיה לראש ממשלת קונגו העצמאית רק במשך עשרה שבועות. ממשלתו האנטי-קולוניאלית והמתמקדת הופלה בהפיכה צבאית בספטמבר 1960, חודשים ספורים לאחר שהעצמאות מבלגיה. השתלשלות האירועים שהובילה לרצח חוללה סערה גדולה בשל חוסר ההתערבות של כוחות האו"ם שהוצבו במדינה ולהגנתו
ב 11 בפברואר 1953 בריה"מ ניתקה את יחסיה עם מדינת ישראל בתגובה לשורה של פיגועים שביצעו אנשי מחתרת צריפין (מלכות ישראל) ביעדים סובייטים בישראל ובחו"ל, המחתרת שנקראה תחילה "מלכות ישראל" ונודעה לאחר מכן בשם מחתרת צריפין בשל כך שרוב העצורים היו עצורים במחנה צריפין שהיה מחנה בריטי לשעבר, המחתרת הלאומנית הוקמה על ידי יוצאי לח"י ב1952 בת"א ושני מקימיה היו יעקב חרותי ושמעון בכר. יממה
ב-10 בפברואר 1980 נוסדה מפלגת העובדים של ברזיל בעת הדיקטטורה הצבאית הפרו-אמריקאית ששלטה במדינה הלטינו-אמריקאית. רק כעבור שנתיים המפלגה הכריזה רשמית על קיומה ויצאה מן המחתרת, לאחר שבית המשפט העליון הכיר בה – בימי דמדומיו של השלטון הצבאי. מאז ועד היום דגלה של המפלגה הוא אדום וסמלה הוא כוכב מחומש אדום שבמרכזו ראשי התיבות PT בלבן. המפלגה נוסדה כתנועת שמאל רדיקלי בידי קבוצה של אנשי
