ב21 בפברואר 1848 התפרסם לראשונה המניפסט הקומוניסטי

המניפסט נפתח במילים, בתרגומו מגרמנית של מנחם דורמן: “דברי־ימיה של החברה כולה עד כה הם דברי־ימיה של מלחמת המעמדות… מאז ומתמיד הייתה ההיסטוריה סיפורו של מאבק נצחי בין מדכאים למדוכאים, בין מנצלים למנוצלים, מאבק לחיים ולמוות המסתיים בכל פעם בתמורה מהפכנית בחברה – או בכיליונם של הנאבקים.” הוא מסתיים במילים: “הפרולטרים אין להם דבר להפסיד זולת כבליהם. להם עולם ולמלואו לזכות בו. פרולטרים של כל הארצות התאחדו!”.

במניפסט שני חלקים עיקריים: הראשון, “בורגנים ופרולטרים”, כולל בעיקרו תיאור היסטורי של עליית התעשייה המודרנית ועמה הבורגנות וצמיחת מעמד פועלים (הפרולטריון). בחלקו השני של המניפסט מציגים מרקס ואנגלס את עיקרי התוכנית של הקומוניסטים כשיעלו לשלטון. בלב תוכניתם ניצב ביטול הקניין הפרטי של אמצעי הייצור.

לדברי פרופ’ בנימין כהן במבוא למהדורה האחרונה בעברית של המניפסט שפורסמה ב-1998 (הוצאת הקיבוץ המאוחד) לציון 150 שנה להופעתו: “זהו חיבור פותח-תקופה, הנפוץ והנודע בכל קורפוס הכתבים של מרקס ואנגלס”. ועוד: “המניפסט הקומוניסטי הוא המסמך הפרוגרמטי הראשון שפרץ את האופק הרעיוני שתחמה – פחות משישים שנה לפניו – המהפכה הצרפתית, והציב אתגר אמנציפטורי חדש לאנושות: ביטול שלטון ההון וכינונה של חברה שוויונית, סולידרית, ללא ניגודים חברתיים מהותיים ומלחמת-מעמדות – החברה הקומוניסטית. עוד בימי חייהם של מחבריו, נתקבל המניפסט כתעודת-לידה של תנועת הפועלים המודרנית, כמסמך יסוד של הסוציאליזם”.