ב20 בפברואר 2011 פרצו הפגנות בכל ערי מרוקו כנגד שלטונו של המלך מוחמד השישי

לפני עשור, ב-20 בפברואר 2011 פרצו ברחבי מרוקו הפגנות המוניות נגד המשטר המונרכי והניאו-ליברלי ונגד המלך מחומד השישי. ההפגנה נערכו במסגרת גל המחאות בעולם הערבי (“האביב הערבי”) שפרצו בסוף 2010 ונמשכו במהלך כל שנת 2011. 

ב-20 בפברואר צעדו אלפי מפגינים במרכז רבאט ודרשו לבטל את המלוכה, לשנות את החוקה, להקים רפובליקה ובה צדק חברתי. בעקבות המחאות בבירה פרצו הפגנות נוספות בכל ערי מרוקו ובהן מרקש, פאס, קזבלנקה, טנג’יר, תטואן, אל-ג’דידה ועוד. המחאות נמשכו ללא הפסקה במהלך מספר חודשים וב-5 ביוני 2011 מאות אלפים הפגינו ברבאט ובקזבלנקה בדרישה לצדק חברתי ולרפורמה בחוקה. 

המשטרה וכוחות הביטחון הכל יכולים לא הצליחו לדכא את הגל העממי הגואה והמלך נאלץ לפרסם “תכנית רפורמה פוליטית” ב-17 ביוני ועיקריה: הפרדת כוחות בין המלך לראש הממשלה, כשהמלך יתחייב לבחור בראש הממשלה מהמפלגה הכי גדולה בפרלמנט; העברת חלק מסמכויות המלך לראש הממשלה – כולל הפריבילגיה לפזר את הפרלמנט, גם סמכות החנינה הועברה מהמלך לידי הפרלמנט ושפת התמאזיגת (ברברית) הפכה לרשמית במרוקו, לצד הערבית.

לכאורה השינויים נתנו יותר כוח לפרלמנט על חשבון המלך, אך כעבור עשור ניתן לקבוע שדבר לא השתנה במרוקו והמלך, בעלי ההון המקיפים אותו ושירתי הביטחון מוסיפים לשלוט ביד רמה ולדכא את העם.