ב13 בפברואר 1960 נרצח ראש ממשלת קונגו העצמאית פטריס לומומבה

ב-13 בפברואר 1960 דובר כוחות ההפיכה הצבאית ששלטו בקונגו הודיעו על מותו של ראש הממשלה פטריס לומומבה, בן 35. למעשה, לומומבה נרצח כמעט חודש לפניכן, ב-17 בינואר והיה לראש ממשלת קונגו העצמאית רק במשך עשרה שבועות. ממשלתו האנטי-קולוניאלית והמתמקדת הופלה בהפיכה צבאית בספטמבר 1960, חודשים ספורים לאחר שהעצמאות מבלגיה.
השתלשלות האירועים שהובילה לרצח חוללה סערה גדולה בשל חוסר ההתערבות של כוחות האו”ם שהוצבו במדינה ולהגנתו האישית ובשל אחריותן של שתי מעצמות אימפריאליסטיות, ארה”ב ובלגיה, בהכשלת ממשלו, להפיכה הצבאית, למעצרו של לומומבה ורציחתו. זאת, לאחר שפעל למען עצמאות ארצו ונבחר בבחירות דמוקרטיות.

ב-14 בספטמבר 1960 התחוללה הפיכה צבאית בהנהגת הקולונל ג’וזף מובוטו ובתמיכת ה-CIA האמריקאי. לומומבה הושם במעצר אולם כוחות של האו”ם הוצבו סביב הבית כדי להגן עליו, תוך הבטחת שלומו כל עוד יישאר במתחם אך ללא גישה לאמצעי תקשורת, דבר שניתק את לומומבה מתומכיו ולמעשה נטרל אותו פוליטית. עקב זאת, החליט לומומבה להימלט ולעורר את תומכיו במחוז האוט-קונגו בצפון מזרח המדינה. לאחר שהוברח מן הבית, ניסה לומומבה להגיע לסטנליוויל במטרה להקים שם צבא וממשלה משלו. כוחות צבא הנאמנים למובוטו רדפו אחריו בסיוע סוכנים אמריקאים והוא נלכד ב-1 בדצמבר והוטס לליאופלדוויל (ששמה כעת קינסשה). הוא פנה לעזרת כוחות האו”ם המקומיים, אך כבר לא היה תחת אחריותם. מובוטו החליט להעמיד את לומומבה לדין באשמת הסתת הצבא למרד ופשעים נוספים. אך נחטף וגורלו לא נודע על לפרסום ההודעה הרשמית ב-13 בפברואר 1960.

לומומבה נפל קורבן לעוצמת הכוח הקולוניאלי הבלגי, שהמשיך להתקיים בקונגו גם לאחר הכרזת עצמאותה הפורמלית, כשהוא משרת את האינטרסים של חברות המחצבים שרצו בהמשך ניצול משאביה של קונגו. ארצות הברית ובלגיה עשו שימוש בעימות עם ברית המועצות במסגרת המלחמה הקרה כדי להצדיק את מעורבותן ברצח של לומומבה, בטענה שביקש סיוע סובייטי והיה בעל השקפת עולם המרקסיסטית. עובדתית פנה לומומבה לעזרתה של ברית המועצות לאחר שמדינות המערב סירבו לסייע לו ונטה לכיוון “נייטרליות חיובית” בין מזרח למערב, תוך שימת דגש על הלאומיות האפריקנית והשחרור הפוליטי, החברתי וכלכלי מהקולוניאליזם האירופי. לומומבה הפך במותו לסמל של העמים הנאבקים בקולוניאליזם ובאימפריאליזם. בברית המועצות קידשו את זכרו והקימו אוניברסיטה לסטודנטים אפריקאים ומהעולם השלישי על שמו.

יצוין שב-1965 תפס מובוטו את השלטון בסיועם של שירותי הביטחון של ארה”ב ובלגיה. הוא שלט שליטה ניאו-קולוניאלית ודיקטטורית 31 שנה ברציפות עד 1997, השנה בה נפטר. הרודן מובוטו, אחראי לפשעים נגד האנושות, קיים קשרים הדוקים עם ישראל והממסד הביטחוני המקומי. בקיץ 1963 ערך הגנרל מובוטו, אז רמטכ”ל צבא קונגו, ביקור בן שלושה שבועות בארץ כאורח צה”ל ונפגש עם הנשיא זלמן שזר ועם ראש הממשלה לוי אשכול. הוא חזה בצניחתם של 219 מחייליו שבאו להתאמן בישראל וכן עבר בעצמו קורס צניחה מזורז. מאז נהג לענוד את כנפי הצניחה של חטיבת הצנחנים על חולצתו.
בשנות ה-80 סיפקה ישראל נשק רב לקונגו של מובוטו. ישראל חימשה ואימנה את חטיבות העלית של הצבא. הנשיא חיים הרצוג, שר החוץ יצחק שמיר, ושר הביטחון דאז אריאל שרון אף ביקרו בזאיר.

ח”כ שולמית אלוני, אז חברה בסיעת המערך, דרשה ב-1983 בדיון בכנסת להפסיק את הקשרים עם מובוטו ואמרה בכנסת “מראיונות לכלי התקשורת – הן הישראליים והן הזרים – אמר הנשיא מובוטו שזאיר מטילה על ישראל את המשימה לארגן מחדש את כל אגפי צבאה. עוד אמר מובוטו: “ישראל תקבל עליה בעיקר את האחריות ל’בנייה מחדש’ של דיוויזיית ה’קאמאניולה’ בת 12 אלף החיילים. מובוטו גם סיפר, כי ישראל תפקח על הרחבת משמר-הראש המיוחד שלו – ואנחנו יודעים מה עושה אותו משמר-ראש – ותרחיב אותו מ-3,000 ל-7,500 חיילים. יתר על כן, מובוטו גם גילה לכתב סוכנות הידיעות הצרפתית כי ישראל וזאיר יתחלקו שווה בשווה במימון הצטיידותו של צבא זאיר המחודש”.