נחשף הפולמוס הנוקב בכנס של 73 המפלגות הקומוניסטיות והפועליות, שנערך באוקטובר האחרון בהוואנה, בירת קובה. היה זה המפגש ה-22 של הפורום והראשון שנערך בקובה, ולקחו בו חלק 142 נציגים מ-53 מדינות. המפגש נערך תחת הסיסמא: "מאוחדים וחזקים יותר", אך תוצאותיו מצביעות לאו דווקא על אחדות דעות של המפלגות הקומוניסטיות בעולם בסוגיות פוליטיות ואידיאולוגיות מרכזיות. לאחרונה פורסם בעיתון הבוקר הקומוניסטי היווני "ריזוספאסטיס" מאמר ארוך פרי-עטו של
סניף חד"ש בתל אביב קיים ביום ראשון האחרון אסיפה פתוחה לסיכום מערכת הבחירות, בהשתתפות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש). בפתח דבריה הודתה תומא-סלימאן לחברי הסניף על מאמציהם במערכת הבחירות. לדבריה, "אנו חבים את ההצלחה בבחירות לפעילות ולפעילים שלנו. בשעה 15:00 ביום הבחירות עמד שיעור ההצבעה בציבור הערבי על 24% בלבד. המצב נראה אבוד. פתחנו בגעוואלד – 'פזעה' בערבית – והצלחנו לעורר את המצביעים. רבים נבהלו מהאפשרות
החודש לפני 42 שנה, ב-12 בספטמבר 1980, התחוללה בטורקיה הפיכה צבאית. תפיסת השלטון בידי הצבא אינה תופעה נדירה בהיסטוריה הטורקית: להפיכה ב-1980 קדמו הפיכות ב-1960 וב-1971. אחריה, התחוללו הפיכות ב-1997 וניסיונות הפיכה במאה ה-21 (האחרון שבהם אירע ב-2016). אך להפיכה הצבאית ב-1980, המכונה בטורקיה "הפיכת ה-12 בספטמבר", נודעה השפעה עמוקה ומרחיקת לכת על החיים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים. השפעה זו ממשיכה לעצב את טורקיה כיום. שנות
הבחירות לנשיאות ולפרלמנט בטורקיה ייערכו ביוני 2023, בעוד כתשעה חודשים. לכאורה המועד עוד רחוק, אך המרוץ בטורקיה כבר מוכן להזנקה. על רקע השפל הכלכלי, האינפלציה המשתוללת והתערערות התמיכה הציבורית בנשיא רג'פ טאיפ ארדואן ובמפלגתו, מסתמן לראשונה מזה שנים סיכוי ממשי לחילופי שלטון בבחירות. שישה מראשי מפלגות האופוזיציה הממסדית הכריזו בשבוע שעבר כי מפלגותיהם יציגו מועמד משותף בבחירות לנשיאות. זאת על מנת להגביר את סיכוייהן להביס
מאות מפגינים השתתפו במצעד הגאווה השנתי באיסטנבול, שנערך השבוע (26.6) חרף ניסיונות המשטרה למנוע את קיומו באמצעות אלימות ומעצרים המוניים. המשטרה עצרה מאות מפגינים שהתכנסו ברחובות הסמוכים לכיכר טקסים שבמרכז העיר. זאת לאחר שבשבוע שעבר הודיע מושל איסטנבול, הממונה בידי הממשלה, על ביטול כל האירועים המתוכננים במסגרת שבוע הגאווה בעיר. לפי הודעת המושל, מטרת האיסור היא "להבטיח את שלום הציבור וביטחונו, ולמנוע פשיעה". שוטרים המצוידים
העמותה רופאים לזכויות אדם (רל"א) פנתה באחרונה לממשלה, למועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ולהסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) בדרישה לסגור את הפקולטה לרפואה ואת בית הספר לסיעוד, הפועלים באוניברסיטת המתנחלים באריאל. לטענת רל"א, קיום הכשרה רפואית בהתנחלות בשטח כבוש עומד בסתירה לערכי מקצועות הבריאות. בית הספר לרפואה באוניברסיטת אריאל ("על שם ד"ר מרים ושלדון אדלסון"!) נחנך באוגוסט 2018. אוניברסיטת אריאל עצמה, שפועלת בהתנחלות הרביעית בגודלה בגדה המערבית
אלחנן פלהיימר, אשר נבחר בשבוע שעבר (17.11) לתפקיד יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, הוא איש ימין קיצוני שהורשע ב-2017 בהשתתפות בתקיפה אלימה. פלהיימר, יו"ר אגודת הסטודנטים בקריה האקדמית אונו, גבר בבחירות על ירדן בן צבי, סגנית יו"ר ההתאחדות היוצאת ולשעבר יו"ר אגודת הסטודנטים בתל אביב. בבחירות, בהן נבחר יו"ר לכהונה של שלוש שנים, משתתפים חברי נשיאות ההתאחדות. גוף זה מורכב בעיקר מראשי אגודות הסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות
חיילים חמושים ונגמ"שים נכנסו בשבוע שעבר לאום אל-פחם, העיר הערבית השנייה בגודלה בישראל, המונה כ-56,000 תושבים. החיילים ערכו בעיר אימון שמדמה לחימה בחיזבאללה בכפרי דרום לבנון. הכוחות פטרלו בסמטאות העיר ועברו ליד מוסדות חינוך בשעת פיזור התלמידים לבתיהם. מסרטונים שעלו לרשתות החברתיות עולה, כי נגמ"שים וכלי רכב צבאיים נוספים המשיכו לנסוע בעיר אף בשעות הלילה, בינות לתושבים, למכוניות ולבתי מגורים. התרגיל, שנערך ללא אישור העירייה
ב-1 בנובמבר נקטף יבול הירקות הראשון של הקואופרטיב החקלאי הערבי-יהודי הראשון בנגב. הקואופרטיב הוא אגודה שיתופית שהקימו קיבוץ כרמים והעמותה "ינאביע", העוסקת בקידום החברה הערבית-בדואית בנגב. הקואופרטיב מוכר את תוצרתו לרשת שופרסל. ינאביע (נביעות בערבית) היא עמותה ערבית-יהודית הפועלת בנגב מאז 2018. בראשה עומד ד"ר מוחמד אלנבארי, לשעבר ראש המועצה המקומית חורה. העמותה שמה לה למטרה לצמצם את הפערים הכלכליים והחברתיים האדירים בין החברה הערבית-בדואית
אחת ההצעות המסוכנות ביותר הכלולות בהצעת חוק ההסדרים היא הרפורמה ברגולציה. רגולציה פירושה הסדרה של פעילות כלכלית בידי המדינה. בישראל, זו נעשית בשתי דרכים עיקריות: בחקיקה בכנסת ובתקנות של השרים בתחומים שבאחריות המקצועית של משרדיהם. לדוגמא, השרה להגנת הסביבה יכולה להטיל מגבלות על יכולתם של מפעלים לזהם את סביבתם, שר החקלאות יכול להגביל גידולים חקלאיים מסוימים, וכדומה. ההצעה בחוק ההסדרים נוגעת באפשרות זו, כלומר בסמכויות
