fbpx

הקטיף הראשון של ינאביע: קואופרטיב ערבי-יהודי מעבד את שדות הנגב

בתחילת נובמבר נקטף היבול הראשון של אגודה שיתופית בבעלות קיבוץ כרמים והעמותה הערבית-בדואית "ינאביע"

ב-1 בנובמבר נקטף יבול הירקות הראשון של הקואופרטיב החקלאי הערבי-יהודי הראשון בנגב. הקואופרטיב הוא אגודה שיתופית שהקימו קיבוץ כרמים והעמותה "ינאביע", העוסקת בקידום החברה הערבית-בדואית בנגב. הקואופרטיב מוכר את תוצרתו לרשת שופרסל.

ינאביע (נביעות בערבית) היא עמותה ערבית-יהודית הפועלת בנגב מאז 2018. בראשה עומד ד"ר מוחמד אלנבארי, לשעבר ראש המועצה המקומית חורה. העמותה שמה לה למטרה לצמצם את הפערים הכלכליים והחברתיים האדירים בין החברה הערבית-בדואית לבין יתר חלקי החברה.

לפי ינאביע, "החברה הבדואית חייבת להוביל תהליך של צמצום פערים ושגשוג באמצעות קידום תשתיות בנות קיימא וחיזוק הגורמים הקיימים בשטח. בחזון שלנו החברה הבדואית, המאופיינת באחוז צעירים גבוה, יוצרת במו ידיה את עתידה, מביאה את מיטב המורשת והתרבות הייחודית לקדמת הבמה הישראלית וחווה חוויות של הצלחה מקומית ואזורית. כך, מתוך חברה אזרחית מאוחדת וחזקה המבקשת לעצמה מנהיגות ראויה לאמון והערכה, ינבע שינוי שיביא תקווה חדשה לכל תושבי הנגב והמדינה".

אופיה הערבי-יהודי של העמותה בא לידי ביטוי בהרכב הנהלתה והוועד המנהל שלה. בוועד המנהל שלושה חברים יהודים וארבעה ערבים, ואילו בהנהלה חברים שמונה ערבים וארבעה יהודים.

לפי הנתונים שבידי ינאביע, האוכלוסייה הבדואית בנגב מונה כ-270 אלף איש. כ-75% מהבדואים מתגוררים ב-19 יישובים מוכרים, והיתר – בכפרים לא מוכרים. תוחלת החיים ביישובי הבדואים נמוכה בשמונה שנים מתוחלת החיים ביישובים היהודיים, ותמותת התינוקות בחברה הבדואית גדולה פי שלושה מזו שבחברה היהודית. רק כ-4% מהבדואים הם בעלי תואר אקדמי, לעומת כ-24% מהיהודים בישראל. רק כ14% מבוגרי התיכון הבדואים מתקבלים לאקדמיה, לעומת 25% מבוגרי התיכון בחברה הערבית וכמחצית מהבוגרים בחברה היהודית.

במדד הכלכלי-חברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ישנן 11 רשויות הממוקמות באשכול 1 מתוך 10 – ובהן כל תשע הרשויות הבדואיות בנגב (נכון לשנת 2018). השכר הממוצע במגזר הבדואי הוא הנמוך ביותר בישראל, ושיעורי האבטלה בו הם מהגבוהים בארץ. נכון לשנת 2018, רק כ-25% מהנשים הבדואיות מועסקות מחוץ לביתן, ורק 25% מהבדואים מכוסים בביטוח בריאות משלים (לעומת 80% מהאזרחים היהודים).

כדי להתמודד עם אתגרים אלה, עוסקת ינאביע בחמישה תחומים עיקריים: פיתוח כלכלי ותעסוקה, חינוך, תוחלת חיים, הכשרה מקצועית וצורות מגורים חדשניות. בתחום התעסוקה, רבים מן המיזמים של העמותה מתמקדים בנשים ובצעירים. אחד ממיזמים אלה הוא הקואופרטיב החקלאי המשותף עם קיבוץ כרמים, המעסיק בעיקר נשים בדואיות. כדי להעלות את תוחלת החיים, העמותה פועלת להקמת מרכז רפואי שינגיש שירותי בריאות לאוכלוסייה הערבית בנגב, להקמת מחלקות לבריאות הציבור ברשויות המקומיות ולעידוד השכלה רפואית ופרא-רפואית בקרב האוכלוסייה.

בתחום המגורים, ינאביע מבקשת להקים שכונה או אפילו יישוב בדואי חדש, שלא על בסיס שבטי. לטענת העמותה, ההרכב השבטי של היישובים הקיימים הוא מכשול בפני שיפור השירותים, המינהל ואיכות החיים של האוכלוסייה הבדואית. העמותה מנסה לקדם את התוכנית דרך החלטת ממשלה בנידון, ומגייסת תמיכה בתוכנית ממנהיגים בחברה הערבית בנגב.

על רקע היחסים המתוחים בין ערבים ליהודים בנגב והאפליה, הגזענות והמצוקה עמן מתמודדת החברה הערבית-בדואית, פעילותה של ינאביע היא דוגמא מעוררת תקווה לכך שאפשר גם אחרת.

היבול הראשון של הקואופרטיב הערבי-יהודי בשדות הנגב (צילום: ינאביע)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן