רופאים לזכויות אדם: לסגור את הפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל

העמותה רופאים לזכויות אדם (רל"א) פנתה באחרונה לממשלה, למועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ולהסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) בדרישה לסגור את הפקולטה לרפואה ואת בית הספר לסיעוד, הפועלים באוניברסיטת המתנחלים באריאל. לטענת רל"א, קיום הכשרה רפואית בהתנחלות בשטח כבוש עומד בסתירה לערכי מקצועות הבריאות.

בית הספר לרפואה באוניברסיטת אריאל ("על שם ד"ר מרים ושלדון אדלסון"!) נחנך באוגוסט 2018. אוניברסיטת אריאל עצמה, שפועלת בהתנחלות הרביעית בגודלה בגדה המערבית הכבושה, הוקמה מתוקף החלטה של "מל"ג יהודה ושומרון" – גוף הכפוף למשרד הביטחון. לכן, לטענת מבקריה של אוניברסיטת אריאל, עצם הקמתה משולל לגיטימיות, שכן אין זה מסמכותו של משרד הביטחון לאשר הקמה של מוסדות להשכלה גבוהה.

במכתב ששיגרה רל"א לשר הבריאות ניצן הורוביץ, לשרת החינוך יפעת שאשא-ביטון, למל"ג ולהר"י, נכתב: "באמצעות בניית מוסדות בריאות, השכלה ותרבות בשטחים הכבושים, מבקשת המדינה לחזק משטר של כיבוש ואפרטהייד בהכשירה יתדות של נורמליות במה שאינו נורמלי בהגדרה. מוסדות אלו פתוחים לאזרחי/ות ותושבי/ות ישראל בלבד, וחסומים לחלוטין לפלסטינים ולפלסטיניות תושבי השטח הכבוש, וממילא אינם מוקמים עבורם ולטובתם".

עוד טענה רל"א: "סתירה מובנית מתקיימת בין כיבוש, משטר הפרדה/אפרטהייד וקולוניאליזם, לבין הערכים שאמורים להנחות את מקצועות הבריאות והרפואה: ערכים שאינם מבדילים בין אדם לאדם בזכותו לבריאות, ששמים מול עיניהם את מכלול בריאותו של אדם, כולל נגישותו לתנאים מגדירי בריאות בהם שולטת מדינת ישראל אל מול הפלסטינים החיים תחת כיבוש. לפיכך בהגדרה, הלימודים וההוראה באותם מוסדות עומדים בניגוד לאתיקה הרפואית, האוסרת על רופאים ורופאות לקחת חלק בהפרות של החוק ההומניטרי הבינלאומי וזכויות האדם. בהיסטוריה של הרפואה, מקרים של שיתוף פעולה בין מערכת שליטה קולוניאלית ומפלה לבין שירותי בריאות גרמו לפגיעה משמעותית בבריאות וכן למשברי אמון שנזקיהם כבדים למשך שנים רבות".

על מנת שסטודנטיות וסטודנטים הלומדים כעת רפואה או סיעוד באריאל לא ייפגעו מההחלטה, קראה רל"א לאפשר להם להשלים את הכשרתם במוסדות לימוד אחרים – או אף לסיים את הכשרתם באריאל, שתסגור בינתיים את רישום התלמידים לשנים הבאות.

שר הבריאות הורוביץ – שמפלגתו מתנגדת לכאורה לכיבוש השטחים הפלסטיניים ולהתנחלויות – לא השיב, ככל הידוע, למכתבה של רל"א. לעומת זאת שלח פרופ' ציון חגי, יו"ר הר"י, מכתב תגובה. בתשובתו נתלה פרופ' חגי במצבה הקשה של מערכת הבריאות הציבורית, העומדת בפני "מצב חירום של ממש בעתיד הלא רחוק – מצב של מחסור אקוטי בצוותי רפואה". מסיבה זו, הסביר, "ההסתדרות הרפואית בישראל מברכת על הקמתה ופתיחתה של כל פקולטה חדשה שכזו, יהא מיקומה אשר יהא". בסיום מכתבו הדגיש כי לתפיסתו "אין זה נכון לערב מחלוקות פוליטיות" בנושא.

אך רל"א סירבה לקבל תירוצים אלה, ושלחה מכתב נוסף בו התמודדה עם דבריו של יו"ר הר"י. לדברי העמותה, אוניברסיטת אריאל אינה הפתרון למחסור בצוותי רפואה: "הבעיה בעיקרה בצורך להגדיל את מספר השדות הקליניים ללמידת הסטודנטים, כך שהוספת בית ספר לרפואה לא תורמת כהוא זה למספר הסטודנטים לרפואה בישראל". כמו כן תלתה רל"א את האשם ב"ממשלות ישראל בעשורים האחרונים – אשר סירבו להשקיע תקציבים ראויים בהגדלת תשתיות הבריאות ומספר המיטות".

עוד הדגיש המכתב: "ההחלטה להקים פקולטה לרפואה דווקא באריאל אין מטרתה להוות פתרון למחסור בצוותי רפואה, כמו שהיא באה לתת לגיטימציה להעמקת הכיבוש ומשטר האפרטהייד".

בהמשך ציינה רל"א, כי "מקצועות הרפואה והמחקר בנויים על לגיטימציה בינלאומית, שיתופי פעולה והסכמות גלובאליות. יש לציין כי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג מנהל בימים אלו חקירה לגבי עצם הקמת ההתנחלויות והיותן פשע מלחמה. לפיכך גם עצם הפעלת הפקולטה בשטח כבוש מהווה סיכון לעתידם של הבוגרים והבוגרות שירצו להשתלב במוסדות אקדמאיים ורפואיים בעולם ומכתימה את מערכת הבריאות הישראלית כולה. על מי שעתיד מערכת הבריאות ובוגריה בראש מעייניו לפעול לסגירת הפקולטה ולמציאת פתרונות חלופיים, הן ברמה האתית והן מבחינה חוקית".