fbpx

סכנות הרפורמה ברגולציה: הסעיף שבחוק ההסדרים הוא מתנה לבעלי ההון

רגולציה היא כלי במאבק המעמדי, והרפורמה בחוק ההסדרים תרכז את סמכויותיה בידיהם של משרתי ההון

אחת ההצעות המסוכנות ביותר הכלולות בהצעת חוק ההסדרים היא הרפורמה ברגולציה. רגולציה פירושה הסדרה של פעילות כלכלית בידי המדינה. בישראל, זו נעשית בשתי דרכים עיקריות: בחקיקה בכנסת ובתקנות של השרים בתחומים שבאחריות המקצועית של משרדיהם. לדוגמא, השרה להגנת הסביבה יכולה להטיל מגבלות על יכולתם של מפעלים לזהם את סביבתם, שר החקלאות יכול להגביל גידולים חקלאיים מסוימים, וכדומה. ההצעה בחוק ההסדרים נוגעת באפשרות זו, כלומר בסמכויות השרים לקבוע רגולציה. התוכנית מבקשת להקים רשות רגולציה לאומית תוך הפקעת הסמכויות של משרדי הממשלה. הרשות החדשה תרכז תחתיה את כל סמכויות הרגולציה של השרים, ותוסמך לבטל רגולציה קיימת ולעצור או לעכב רגולציה חדשה. הממשלה תישאר החותמת האחרונה באישור הרגולציה, בהתאם לחוק יסוד הממשלה. אולם הרפורמה תהפוך חותמת זו לחותמת גומי.

ההצדקה האידיאולוגית לכך צפויה: הממשלה הבורגנית תומכת בשוק חופשי, כלומר חופשי מהתערבות המדינה. לשם כך יש לצמצם את הרגולציה. לטענת שר האוצר ליברמן, צמצום הרגולציה יוביל לעלייה בתחרות, ובעקבותיה לצמיחה בכלכלה הישראלית. נימוק נוסף הוא שצמצום מנגנוני הרגולציה יחסוך למדינה כסף. אך רגולציה היא כלי במאבק המעמדי. זה כלי שהממשלה יכולה להשתמש בו על מנת להגן על אינטרסים של קבוצות מסוימות בחברה מפני כוחות השוק. רגולציה חברתית צריכה לשרת את החלקים המוחלשים והפגיעים ביותר בחברה.

ומי ישלוט ברשות הרגולציה החדשה? לפי התוכנית, בראש הרשות תעמוד ועדה בת שישה חברים: היו"ר יהיה מינוי אישי של ראש הממשלה, ויתר החברים יהיו מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מינוי אישי של שר האוצר ומינוי אישי של שר המשפטים. משמעותו של הרכב זה היא שלשלושה שרים (ראש הממשלה, שר האוצר ושר המשפטים) תהיה שליטה מוחלטת ברשות. למי אין ייצוג ברשות המוצעת? לאיגודי עובדים, לכנסת, למשרד הרווחה או לאקדמיה. כלומר, בראש הרשות יעמדו משרתיהם של בעלי ההון. בתנאים אלה, הגברת הריכוזיות בתחום הרגולציה תנחית מכה קשה על מעמד העובדים.

בשיטת המשטר הנהוגה בישראל, הרשות המבצעת חזקה מהרשות המחוקקת. הרפורמה ברגולציה צפויה לרכז את סמכויות השלטון אפילו יותר, ולהעניק לראש הממשלה, לשר האוצר ולשר המשפטים תוספת כוח על חשבון יתר השרים. מטרידה במיוחד השפעתה של הרפורמה על המשרד להגנת הסביבה, שיישאר ללא סמכויות של ממש למנוע פגיעה בטבע ובאקלים.

סעיף נוסף בחוק ההסדרים מספק דוגמא לסדר היום המעמדי שמקדם משרד האוצר: הסעיף המציע לזרז מתן אישורי בנייה דרך דה-רגולציה קיצונית בתחום התכנון. הצעה זו תשרת רק את הקבלנים הגדולים, ולא את קוני הדירות, ואין בה התייחסות לבעיה הגדולה באמת בתחום הבנייה: עשרות הפועלים הנהרגים והמאות הנפצעים מדי שנה בתאונות עבודה.

עם זאת, אין פירוש הדבר שהרגולציה בארץ לא נזקקת לשיפורים. "רגולציה חכמה" היא כשלעצמה יעד חיובי, שכן בכלכלות קפיטליסטיות הרגולציה היא הפנים של המעורבות המדינתית בכלכלה. כשהרגולציה כושלת ופוגעת במשק, היא משמשת את התעמולה של הימין נגד מעורבות של המדינה בכלכלה ככלל. לכן, המתנגדים לרפורמה משמאל צריכים להדגיש שהם אינם מתנגדים לשיפור ברגולציה, אלא רק לצמצומה לטובת ההון – כלומר, כי הם מתנגדים לרעיון ששוק חופשי יותר הוא טוב יותר לציבור.

כחלופה להצעה המופיעה בחוק ההסדרים כדאי להציע הרכב חלופי לוועדה שתעמוד בראש הרשות, ולהעניק בה ייצוג לאיגודי העובדים, לאופוזיציה ולציבור הרחב – ובדרך זו להעביר כוח מפקידי האוצר וממשרד ראש הממשלה לגופים שאינם מייצגים את ההון. אפשרות אחרת היא להיאבק בריכוזיות, כלומר לנסות להפחית מהכוח של הרשות תוך הגדרתה כגוף מייעץ בלבד.

חוק ההסדרים כולו הוא מפלצת לא-דמוקרטית, שנועד לאשר תוכניות ומהלכים במחשכים. כפיתיון, החוק מעניק למשרדי הממשלה השונים הטבות קטנות כדי שיבלעו את הרפורמה ברגולציה, שאינה אלא ויתור על רבות מסמכויותיהם. רפורמה מסוכנת זו תעניק להון את הסמכות לפקח על עצמו, ולכן חיוני להיאבק נגדה בכל הכוח.

ראש הממשלה נפתלי בנט והשרים אביגדור ליברמן, גדעון סער ואביר קארה (צילום: משרד האוצר)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן