רבבות חולים מאומתים בקורונה מתגלים מדי יום ברוסיה. על רקע זה פרסמה “ברית המרקסיסטים”, ארגון גג המאגד קבוצות קומוניסטיות שונות ברוסיה, גילוי דעת על המאבק במגפת הקורונה בעקבות העלייה בתחלואה הקשה במדינה והניהול הממשלתי הכושל של המשבר. יצוין כי המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית אינה חברה בברית המרקסיסטים. לדברי הברית, הפתרון הקומוניסטי למשבר הקורונה הוא הנהגת חיסוני חובה לכל האוכלוסייה. המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית,
לקראת דצמבר 2022 יסיים המשרד לביטחון פנים של הפדרציה הרוסית את פיתוח התוכנה לחיזוי ונטרול מחאות – כך מסר לסוכנות הידיעות “ריא” אנדריי מישורניי, ראש מערכת הפיתוח של הפרויקט, ששמו “עיר בטוחה”. לדברי מישורניי, מטרתה של התוכנה היא לחזות התפתחות של מחאות המוניות ולנבא את דינמיקת ההתפתחות שלהן לאורך זמן. לדבריו, התוכנה תתבסס על “למידת מכונה” וניתוח אלגוריתמי. עוד הוא תיאר כי התוכנה תנתח את
בדו”ח שפורסם לאחרונה (18.11), חשף הארגון אמנסטי אינטרנשיונל כי דחפורים של JCB – חברה בריטית, מהיצרניות הגדולות בעולם של ציוד מכני כבד – משמשים להרס של בתים פלסטיניים ולבנייה של התנחלויות בשטחים הכבושים תוך עבירה על החוק הבינלאומי. חברת JCB היא אחת ממאה חברות ועסקים שנכללים במאגר האו”ם של חברות העובדות בהתנחלויות בגדה המערבית הכבושה. בדו”ח החדש של אמנסטי, שכותרתו “JCB יורדת מהפסים”, מתוארת שיטת
ישראל ומרוקו חתמו היום (רביעי) על הסכם צבאי ומודעיני, שמהווה מזכר הבנות לשיתוף פעולה שיסייע להידוק היחסים בין המדינות. על ההסכם חתמו שר הביטחון בני גנץ המבקר במדינה ומקבילו עבד אל-לטיף לודיי. “חתמנו עכשיו על הסכם מסגרת לשיתוף פעולה ביטחוני בכל המובנים עם מדינת מרוקו, זה דבר מאוד משמעותי שיאפשר לנו גם להחליף דעות, יאפשר להיכנס לפרויקטים משותפים, יאפשר ייצוא ישראלי לכאן”, אמר השר גנץ.
בשנת 1991, בעקבות קריסת ברית המועצות, הגיע לישראל גל הגירה של דוברי רוסית. המהגרים החדשים השתכנו בעיקר בערי הפריפריה ובשכונות מוחלשות באשדוד, בראשון לציון ובבת ים. “העלייה הגדולה” בעקבות נפילת ברית המועצות התרחשה, בעיקרה, לא ממניעים פוליטיים ציוניים אלא מסיבות כלכליות. ממשלת ישראל דאז ראתה בתנאים הפוליטיים במזרח אירופה הזדמנות להביא לארץ כוח עבודה משכיל, והמהגרים ביקשו לעזוב את המדינות הפוסט-סובייטיות שקרסו מבחינה כלכלית ואיכות
ב-7 בנובמבר 1917 התחוללה מהפכה ברוסיה. מהפכה זו לא רק שינתה את המשטר במדינה ועיצבה את פני המאה ה-20, אלא אף הובילה לראשונה בהיסטוריה לכינון שלטון של מעמד העובדים. בברית-המועצות צוין “יום המהפכה” ב-7 בנובמבר כחג מרכזי, במהלכו התקיימו אסיפות, מצעדים וטקסים המוניים לכבוד המהפכה. מובן שהיה זה גם יום חופשה ומועד מרכזי שצוין במערכת החינוך. אך כיום המצב ברוסיה שונה בתכלית. לאחר נפילת ברית
שנת הלימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה נפתחה. לאחר שנה שלמה של לימודים מרחוק בצל מגפת הקורונה – הקמפוסים חזרו לפעול. הריחוק הפיסי מהקמפוסים בשנה שחלפה הנחית מכה קשה על התנועות הפוליטיות הסטודנטיאליות. אי-היכולת לקיים פגישות, ליצור שיח ולהוביל מאבקים באוניברסיטאות ובמכללות גרם משבר ארגוני בקרב כלל הכוחות הפוליטיים הסטודנטיאליים. כעת, לאחר החזרה ללימודים פרונטאליים והפתיחה המחודשת של החיים בקמפוסים, חזרו לשטח גם התנועות הסטודנטיאליות. על רקע
ב-9-8 באוקטובר התקיימו הבחירות לפרלמנט ברפובליקה הצ’כית. בחירות אלה התקיימו בצל התאגדות האופוזיציה מימין בקואליציה שנקראת “יחד” מול השחיתות הממשלתית. המפלגה הקומוניסטית של בוהמיה ומורביה (המפלגה הקומוניסטית הצ’כית) והמפלגה הסוציאל דמוקרטית נחלו שתיהן מפלה קשה וירדו אל מתחת לאחוז החסימה. שתי מפלגות השמאל היחידות ברפובליקה השתתפו בקואליציה של מפלגת השלטון ANO – מפלגה ימנית שמרנית בראשות בעל ההון השני בגודלו במדינה, אנדריי באביש. ממשלה זו
בבחירות שנערכו לפני כשבועיים לפרלמנט הרוסי, הדומה, הצליחה מפלגת השלטון “רוסיה המאוחדת” לשמור על כוחה. זאת בניגוד לסקרים, שחזו מפלה למפלגה ועלייה בכוחה של המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית. הבחירות נתפסו הפעם כחשובות במיוחד, משום שאובדן הרוב של מפלגת השלטון בפרלמנט היה מונע ממנה את האפשרות לממש שינויים חוקתיים נוספים. רוסיה המאוחדת נפגעה בדעת הקהל על רקע ריבוי פרשות השחיתות של ראשיה והרפורמות הכלכליות הלא
משבר הקורונה הציף אל פני השטח בעיות שונות במערכת הבריאות, ובהן – מצבם הקשה של עובדים בחלקים שונים של מערכת זו. אחד ממגזרי העובדים המנוצלים יותר ושקולם נשמע פחות במערכת הבריאות הוא עובדות הסיעוד הזרות. כעת קיים במערכת הבריאות מחסור בכ-22 אלף עובדות סיעודיות, נוסף ל-55 אלף העובדות המועסקות בארץ. בשל כך נענה לאחרונה משרד הפנים לבקשת השרה לשוויון חברתי מירב כהן (יש עתיד) לבניית
