כתבות מאת: עידן סלוצקר

ב-19 באפריל הגישה סיעת המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית בדומה הצעת חוק שמטרתה להחליף את הטריקולור הרוסי בדגל האדום, ולהכיר בו כדגל המדינה הרשמי. הצעה זו של המפלגה הקומוניסטית הרוסית לא רק מבזה את הדגל האדום, אלא גם פוגעת באופן פעיל בשמם הטוב של קומוניסטים ברוסיה, באוקראינה ומחוץ להן.     מתחילתה של הפלישה לאוקראינה, עשו הרוסים שימוש ציני בדגל האדום, והניפו אותו באזורים שונים שכבשו.

ב-9 במאי יתקיימו בחירות לנשיאות בפיליפינים. בדומה לבחירות לנשיאות צרפת שנערכו השבוע, בחירות אלה עומדת בצלה של מגמה עולמית מדאיגה:  עליית הימין הקיצוני. בבחירות הקרובות ייבחר מחליפו של הנשיא המכהן רודריגו דוטרטה, ששלטונו התאפיין במדיניות לאומנית ופופוליסטית לצד הגברת הדיכוי של איגודי העובדים וכוחות השמאל במדינה. דוטרטה קידם חקיקה הפוגעת בזכויות העובדים וביכולתם להתאגד, ובמקביל הוריד את המיסים על ההון. נוסף לכך הוחמר הדיכוי של

בשבועיים האחרונים חלו התפתחויות חשובות במלחמה באוקראינה: קריסת החזית הרוסית באזור קייב, פשע המלחמה הנורא שביצע הצבא הרוסי בטבח בעיירה בוצ’ה, וחידוש המשא ומתן בין הצדדים הלוחמים. אך ההתקדמות במשא ומתן חשפה כי הצד שמתנגד לסיום הלחימה באוקראינה הוא נאט”ו וממשלות המערב. ביום חמישי שעבר פרסם עיתון “טיימס” הבריטי כתבה שכותרתה: “בריטניה מפצירה באוקראינה – אל תוותרי”.  כבר בכותרת זו מסגיר העיתון את המסר העיקרי

בשבוע שעבר החליטו חברי הכנסת של חד”ש ויתר חברי הרשימה המשותפת להחרים את נאומו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בפני הכנסת. על רקע זה, השבוע ראיין “זו הדרך” את ח”כ עופר כסיף על המלחמה באוקראינה ועמדת המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק”י).   מה עמדתה של מק”י בנושא המלחמה באוקראינה? “עמדת המפלגה מורכבת. היא אינה מציבה טוב מוחלט מול רע מוחלט, אלא מתבוננת בדברים לעומקם. המציאות אינה

יוֹן סוּק־יֶאוֹל מועמדה של מפלגת הימין “כוח עממי”, ניצח בבחירות שהתקיימו בדרום קוריאה ב-9 במרס. הוא זכה ב-48.5% מהקולות, וגבר בהפרש קטן על מועמד המפלגה הדמוקרטית לי ג’איה-אין שזכה ב-47.8% מהקולות. ניצחונו של יון, לשעבר התובע הכללי, מסמן את שובה לשלטון של המפלגה השמרנית לאחר חמש שנות שלטון של המפלגה הדמוקרטית. הוא צפוי לשנות מאוד את המדיניות הכלכלית והחברתית הדרום קוריאנית על רקע מחלוקות פנימיות

הפלישה הרוסית לאוקראינה חוללה שינוי רחב היקף בחיים ובמרחב הפוליטי במדינות הפוסט-סובייטיות. למוות ולהרס שהביאה עמה המלחמה יהיו השפעה עמוקה על החברה ועל המרחב הפוליטי באוקראינה, ואף במדינות נוספות. אך המלחמה חוללה שינוי ממשי גם ברוסיה עצמה: עליית הדיכוי הפוליטי מחד גיסא, והתחזקות תנועת השלום והסרבנות מאידך גיסא. בינתיים נראה כי מתקפת הבזק שתכנן נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על אוקראינה נכשלה. הצבא הרוסי שקוע במה

ניתוח של המשבר הפוליטי הנוכחי בין רוסיה לאוקראינה, ואף של הסכסוך הגיאו-פוליטי בין רוסיה לארה”ב, לא יהיה שלם בלא התייחסות לתפקידו של הסחר בגז. מאז התפרקות ברית-המועצות, משתמשת רוסיה בגז כמנוף לחץ פוליטי וכלכלי ביחסיה עם מדינות אחרות. בשנותיה האחרונות של ברית-המועצות, ולמעשה מאז הרפורמות של קוסיגין, הפך יצוא הגז והנפט עמוד תווך מרכזי של הכלכלה הסובייטית. הוא נותר כזה גם בכלכלת רוסיה. המדינה הקימה

בחודש האחרון מלאה התקשורת הממסדית בישראל שיח על המלחמה הצפויה באוקראינה. מי שניזון מאמצעי תקשורת אלה, בעברית או באנגלית, ישתכנע כנראה כי רוסיה מתכננת לפתוח במלחמת עולם שלישית. אך האם כך פני הדברים בשטח? לפני כשנתיים, עם היבחרו של וולודימיר זלנסקי לנשיאות אוקראינה, התעוררו במדינה תקוות כי יפתח במשא ומתן לשלום עם הרפובליקות הבדלניות בדונבס שבמזרח המדינה. אך תקוות אלה נתבדו במהרה. תחת זאת פנה

בשבועיים האחרונים מתחוללת בקזחסטן מחאה נרחבת על רקע הקצנת המדיניות הקפיטליסטית של הממשלה. אך המחאה, שבאה לידי ביטוי בשביתות ובהפגנות המוניות, נתקלה בדיכוי אלים ואף קטלני מצדו של המשטר. אף על פי כן, נמשכות המחאות. להלן מובאים דבריו של פעיל קומוניסטי קזחי, מתוך ריאיון בעילום שם שערך עמו הארגון הרוסי ברית המרקסיסטים. “כל מהפכה חושפת ומחריפה את הניגודים בחברה, אשר אינם מתמצים רק בניגוד שבין