אומרים לא למלחמה: החברה האזרחית ברוסיה נגד הפלישה לאוקראינה

הפלישה הרוסית לאוקראינה חוללה שינוי רחב היקף בחיים ובמרחב הפוליטי במדינות הפוסט-סובייטיות. למוות ולהרס שהביאה עמה המלחמה יהיו השפעה עמוקה על החברה ועל המרחב הפוליטי באוקראינה, ואף במדינות נוספות. אך המלחמה חוללה שינוי ממשי גם ברוסיה עצמה: עליית הדיכוי הפוליטי מחד גיסא, והתחזקות תנועת השלום והסרבנות מאידך גיסא.

בינתיים נראה כי מתקפת הבזק שתכנן נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על אוקראינה נכשלה. הצבא הרוסי שקוע במה שעתידה כנראה להיות מלחמה ארוכה וקשה, ללא הישגים צבאיים ברורים ומידיים שיוכלו לנופף בהם כדי לרומם את הרוח של הצבא או של הציבור הרוסי בבית. הסדקים במכונת הלאומנות של הקרמלין מתרחבים ומעמיקים.

כבר בתחילת הפלישה פרצו בעריה של רוסיה מחאות גדולות נגד המלחמה. החברה האזרחית לא הייתה מוכנה לשתוק נוכח המעשה הבלתי-נתפש – מלחמה בין רוסיה לאוקראינה. אך מול המחאה האמיצה גבר הדיכוי האלים. לפי ארגון זכויות האדם הרוסי OVD-info, יותר מ-14 אלף אזרחים נעצרו במחאות האנטי-מלחמתיות מאז הפלישה. מספר עצום זה מעיד על רוחבה של המחאה ועל ההתנגדות הרבה למלחמה בקרב הציבור הרוסי.

“בנים צעירים נזרקים כמו בשר תותחים, ובשביל מה? בשביל ארמונות בגלנדז’יק [עיירת נופש באזור הים השחור]” – כך סיפרו לעיתון הבריטי “גרדיאן” קרובי משפחה של חייל רוסי שנפל בשבי. המתח המעמדי ברוסיה – שגבר בעשור האחרון על רקע הפערים האדירים בין תנאי החיים של האליטה הקפיטליסטית לבין אלה של המעמד העובד – הוא אחת הסיבות לכך שחיילים רבים ומשפחותיהם רואים במלחמה לא יותר מאשר גחמה אימפריאליסטית שמשרתת את היושבים “בארמונות בגלנדז’יק”.

הקרמלין עצמו איננו עיוור להתנגדות הציבורית למלחמה, מה  שבא לידי ביטוי בטענתו העיקשת כי חיילים בשירות חובה לא נשלחים למלחמה (דבר שעלול, במלחמה לא פופולרית, לעורר מורת-רוח ציבורית). עם זאת, ארגון של אימהות חיילים חשף כי משרתי חובה כן נשלחים לחזית, ומחאתן עוררה הד ציבורי בנושא. הלחץ הציבורי אילץ את ההנהגה הצבאית, ואף את הנשיא פוטין עצמו, להודות כי נשלחו מגויסי-חובה לאוקראינה ולהתחייב להימנע מכך.

בתגובה להתנגדות אזרחית מסוג זה, פועל הקרמלין להגביל את זרימת המידע באמצעות צנזורה חריפה וחסימת הרשתות החברתיות. כמו כן נחקק בזריזות חוק חדש, לפיו הוצאת דיבה על “המבצע המיוחד”, כלומר המלחמה, תמיט על העבריין שלוש שנות מאסר ועד מיליון רובלים קנס!

אולם קולות הציבור נגד המלחמה באוקראינה לא נדמו. הם ימשיכו לזעוק כל עוד כוחות רוסיים הורגים אוקראינים ומבצעים פשעי מלחמה, וכל עוד מנסה ממשלתו של פוטין לתקוע מסמר נוסף בארון הקבורה של ברית המועצות, ושל אחד מערכיה חשובים ביותר – אחוות העמים.