צבא אוקראינה פתח בשבוע שעבר במערכה צבאית נגד הכוחות הרוסיים שפלשו למחוז חרקוב. בעקבות זאת הודיע הבוקר (רביעי) נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על גיוס חלקי של חיילי המילואים. ייתכן שזהו צעד לקראת סיפוח השטחים הכבושים. פוטין אף איים בשימוש בנשק גרעיני. מתקפת הפתע האוקראינית נחלה הצלחה, ובעקבותיה נסוג הצבא הרוסי מחרקוב במהירות ובלא כל תגובה צבאית. בנוסף, נטשו הכוחות הרוסיים את כל היישובים שכבשו במחוז
אלפי פעילים החברים באיגודים מקצועיים ברחבי העולם, בהם חברי ההסתדרות, חתמו השבוע על עצומה מקוונת בקריאה לביטול החקיקה שמקדם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי נגד העובדים. ביולי האחרון אישר הפרלמנט בקייב הצעת חוק ממשלתית המבטלת הלכה למעשה 94% מזכויות העובדים במדינה. בין היתר, נאסר על עובדים בשורה ארוכה של מפעלים ועסקים להתאגד באיגודים מקצועיים. החקיקה החדשה אף ביטלה זכויות עובדים בסיסיות שכובדו באוקראינה עוד מהתקופה בה
ברית הקומוניסטים האוקראינים הפועלת במחתרת פרסמה לאחרונה הצהרה ארוכה ובמרכזה: התנגדות למלחמה מול רוסיה ולמשטר הנשיא וולודומיר זלנסקי. בהצהרה נכתב כי המלחמה באוקראינה, שהחלה עם פלישת צבא רוסיה בפברואר האחרון, היא התנגשות בין שני כוחות אימפריאליסטיים: מצד אחד ניצבות ארה"ב ונאט"ו ומן הצד השני – המשטר הקפיטליסטי הרוסי. לדברי הקומוניסטים האוקראינים מקור הסכסוך ב"חיסול הסוציאליזם בברית המועצות ובעליית הקפיטליזם" במרחב הפוסט-סובייטי. הבורגנות ופלגיה הפרו-מערביים והפרו-רוסיים
בשבוע שעבר מלאו מאה ימים לפלישה הרוסית לאוקראינה. לאורך תקופה זו, התגלגלה "מלחמת הבזק" של פוטין למערכה ארוכה עם אינספור קרבות והרוגים. הלחימה מתרכזת ביישובים מאוכלסים, בעיקר במישורי הדונבאס האוקראיני. שני הצדדים הלוחמים – רוסיה מחד גיסא ואוקראינה בגיבוי נאט"ו מאידך גיסא, מנצלים את המשבר על מנת לקדם חקיקה אנטי שמאלית, וכדי לבצר את עמדות בעלי ההון. ניאו-ליברליזם בחסות החורבן וההרג במאמרים קודמים דיווח
ב-19 באפריל הגישה סיעת המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית בדומה הצעת חוק שמטרתה להחליף את הטריקולור הרוסי בדגל האדום, ולהכיר בו כדגל המדינה הרשמי. הצעה זו של המפלגה הקומוניסטית הרוסית לא רק מבזה את הדגל האדום, אלא גם פוגעת באופן פעיל בשמם הטוב של קומוניסטים ברוסיה, באוקראינה ומחוץ להן. מתחילתה של הפלישה לאוקראינה, עשו הרוסים שימוש ציני בדגל האדום, והניפו אותו באזורים שונים שכבשו.
ב-9 במאי יתקיימו בחירות לנשיאות בפיליפינים. בדומה לבחירות לנשיאות צרפת שנערכו השבוע, בחירות אלה עומדת בצלה של מגמה עולמית מדאיגה: עליית הימין הקיצוני. בבחירות הקרובות ייבחר מחליפו של הנשיא המכהן רודריגו דוטרטה, ששלטונו התאפיין במדיניות לאומנית ופופוליסטית לצד הגברת הדיכוי של איגודי העובדים וכוחות השמאל במדינה. דוטרטה קידם חקיקה הפוגעת בזכויות העובדים וביכולתם להתאגד, ובמקביל הוריד את המיסים על ההון. נוסף לכך הוחמר הדיכוי של
בשבועיים האחרונים חלו התפתחויות חשובות במלחמה באוקראינה: קריסת החזית הרוסית באזור קייב, פשע המלחמה הנורא שביצע הצבא הרוסי בטבח בעיירה בוצ'ה, וחידוש המשא ומתן בין הצדדים הלוחמים. אך ההתקדמות במשא ומתן חשפה כי הצד שמתנגד לסיום הלחימה באוקראינה הוא נאט"ו וממשלות המערב. ביום חמישי שעבר פרסם עיתון "טיימס" הבריטי כתבה שכותרתה: "בריטניה מפצירה באוקראינה – אל תוותרי". כבר בכותרת זו מסגיר העיתון את המסר העיקרי
בשבוע שעבר החליטו חברי הכנסת של חד"ש ויתר חברי הרשימה המשותפת להחרים את נאומו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בפני הכנסת. על רקע זה, השבוע ראיין "זו הדרך" את ח"כ עופר כסיף על המלחמה באוקראינה ועמדת המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י). מה עמדתה של מק"י בנושא המלחמה באוקראינה? "עמדת המפלגה מורכבת. היא אינה מציבה טוב מוחלט מול רע מוחלט, אלא מתבוננת בדברים לעומקם. המציאות אינה
יוֹן סוּק־יֶאוֹל מועמדה של מפלגת הימין "כוח עממי", ניצח בבחירות שהתקיימו בדרום קוריאה ב-9 במרס. הוא זכה ב-48.5% מהקולות, וגבר בהפרש קטן על מועמד המפלגה הדמוקרטית לי ג'איה-אין שזכה ב-47.8% מהקולות. ניצחונו של יון, לשעבר התובע הכללי, מסמן את שובה לשלטון של המפלגה השמרנית לאחר חמש שנות שלטון של המפלגה הדמוקרטית. הוא צפוי לשנות מאוד את המדיניות הכלכלית והחברתית הדרום קוריאנית על רקע מחלוקות פנימיות
הפלישה הרוסית לאוקראינה חוללה שינוי רחב היקף בחיים ובמרחב הפוליטי במדינות הפוסט-סובייטיות. למוות ולהרס שהביאה עמה המלחמה יהיו השפעה עמוקה על החברה ועל המרחב הפוליטי באוקראינה, ואף במדינות נוספות. אך המלחמה חוללה שינוי ממשי גם ברוסיה עצמה: עליית הדיכוי הפוליטי מחד גיסא, והתחזקות תנועת השלום והסרבנות מאידך גיסא. בינתיים נראה כי מתקפת הבזק שתכנן נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על אוקראינה נכשלה. הצבא הרוסי שקוע במה
