כוחות השמאל בנפאל פתחו לפני כחודש פתחו במשא ומתן להקמת חזית שמאל רחבה (“זו הדרך”, 10.5). בשבוע שעבר נשאו המגעים פרי, ובבירה קטמנדו נערכה ועידת היסוד של “החזית הסוציאליסטית”. נפאל מצויה במשבר פוליטי וחברתי-כלכלי מאז 2019. המשבר, שהוביל לנפילת כמה ממשלות ואף פיזור של הפרלמנט בידי ראש הממשלה קאדגה פרסאד שרמה אולי – הביא גם לאינפלציה גבוהה ועליות מחירים. מבחינה פוליטית, המשבר העניק לימין המלוכני
ביולי 2022, בשלהי כהונתה של הממשלה הקודמת, הגיש איתמר בן גביר הצעת חוק לשלילת תשלומי פנסיה מעובדות הסיעוד הזרות. הצעת זו הייתה ביטוי לעמדות הגזעניות שהשמיע בן גביר נגד מהגרי עבודה במהלך מערכת הבחירות. אך בעקבות פיזור הכנסת והיציאה לבחירות נעצרה חקיקתו של חוק אכזרי זה. כעת העלה מחדש ח”כ יצחק קרויזר, גם הוא ממפלגתו הגזענית של בן גביר, אותה הצעת החוק לשלילת התשלומים הפנסיוניים
לפני כשנה נראה היה שפינוי התחנה המרכזית בתל אביב – מפגע סביבתי וחברתי בלבן של שכונות דרום העיר – קרוב מאוד. המאבק שהובילו תושבי דרום תל אביב, בהנהגת חברת מועצת העיר שולה קשת (“אנחנו העיר”) ושורה של ארגונים חברתיים, הוביל את משרד התחבורה, המשרד לאיכות הסביבה והעירייה בראשות חולדאי להחליט על פינוי התחנה המרכזית ועל העברת האוטובוסים ממנה למסופים חדשים שיוקמו באזורים שונים בעיר. אך
בבחירות שנערכו לאחרונה בכמה ממחוזות נפאל, בעקבות התפטרותם של חברי פרלמנט, לא ניצח שום מועמד מטעם המפלגות הקומוניסטיות הגדולות. להפתעתם של רבים במדינה האסיאתית, נבחרו אך ורק מועמדי ימין. בעקבות תוצאות הבחירות, נפגשו פושפה קמאל (המכונה “פרצ’נדה”) וק.פ. שרמה אולי, ראשי המפלגות הקומוניסטית-מאואיסטית והקומוניסטית מרקסיסטית-לנינית, כדי לדון במצב הפוליטי ובשאלת אחדות הקומוניסטים. לקומוניסטים רוב, אבל הנשיא שנבחר ימני המפגש נערך לאחר פירוק ממשלת האחדות המורכבת
בנובמבר האחרון התקיימו בנפאל בחירות. תהליך כינון הממשלה לאחריהן הוביל להקמת ממשלה שמאלית בהנהגת שתי המפלגות הקומוניסטיות המרכזיות במדינה (המפלגה הקומוניסטית – מרכז מאואיסטי והמפלגה הקומוניסטית המאוחדת המרקסיסטית-לנינית). ההיסטוריה של השמאל המהפכני בנפאל, ובעיקר במהלך העשור הקודם, מלמדת על חשיבותה של האחדות בקרב הכוחות השמאליים והמהפכניים. לכן מקווים כוחות השמאל כי שיתוף הפעולה בין שתי המפלגות שבשלטון לא יתערער. מלחמת האזרחים והמהפכה העממית שהתחוללו בנפאל
מאז ניצחון גוש הימין בבחירות לכנסת ה-25, מרבים גופי התקשורת לדון בפזילת ח”כ בצלאל סמוטריץ’ לעבר תיק האוצר. שר התחבורה לשעבר מציג משנה כלכלית ניאו-ליברלית המאיימת על מעמד העובדים הישראלי ובעיקר על העבודה המאורגנת (ר’ עמוד 3 בגיליון השבוע של “זו הדרך”, המאמר פורסם באתר זה). הדבר אינו סותר את הציפיות. סמוטריץ’ ושותפו איתמר בן גביר מייצגים את השילוב הטבעי בין אורח המחשבה הקפיטליסטי לבין
צבא אוקראינה פתח בשבוע שעבר במערכה צבאית נגד הכוחות הרוסיים שפלשו למחוז חרקוב. בעקבות זאת הודיע הבוקר (רביעי) נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על גיוס חלקי של חיילי המילואים. ייתכן שזהו צעד לקראת סיפוח השטחים הכבושים. פוטין אף איים בשימוש בנשק גרעיני. מתקפת הפתע האוקראינית נחלה הצלחה, ובעקבותיה נסוג הצבא הרוסי מחרקוב במהירות ובלא כל תגובה צבאית. בנוסף, נטשו הכוחות הרוסיים את כל היישובים שכבשו במחוז
אלפי פעילים החברים באיגודים מקצועיים ברחבי העולם, בהם חברי ההסתדרות, חתמו השבוע על עצומה מקוונת בקריאה לביטול החקיקה שמקדם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי נגד העובדים. ביולי האחרון אישר הפרלמנט בקייב הצעת חוק ממשלתית המבטלת הלכה למעשה 94% מזכויות העובדים במדינה. בין היתר, נאסר על עובדים בשורה ארוכה של מפעלים ועסקים להתאגד באיגודים מקצועיים. החקיקה החדשה אף ביטלה זכויות עובדים בסיסיות שכובדו באוקראינה עוד מהתקופה בה
ברית הקומוניסטים האוקראינים הפועלת במחתרת פרסמה לאחרונה הצהרה ארוכה ובמרכזה: התנגדות למלחמה מול רוסיה ולמשטר הנשיא וולודומיר זלנסקי. בהצהרה נכתב כי המלחמה באוקראינה, שהחלה עם פלישת צבא רוסיה בפברואר האחרון, היא התנגשות בין שני כוחות אימפריאליסטיים: מצד אחד ניצבות ארה”ב ונאט”ו ומן הצד השני – המשטר הקפיטליסטי הרוסי. לדברי הקומוניסטים האוקראינים מקור הסכסוך ב”חיסול הסוציאליזם בברית המועצות ובעליית הקפיטליזם” במרחב הפוסט-סובייטי. הבורגנות ופלגיה הפרו-מערביים והפרו-רוסיים
בשבוע שעבר מלאו מאה ימים לפלישה הרוסית לאוקראינה. לאורך תקופה זו, התגלגלה “מלחמת הבזק” של פוטין למערכה ארוכה עם אינספור קרבות והרוגים. הלחימה מתרכזת ביישובים מאוכלסים, בעיקר במישורי הדונבאס האוקראיני. שני הצדדים הלוחמים – רוסיה מחד גיסא ואוקראינה בגיבוי נאט”ו מאידך גיסא, מנצלים את המשבר על מנת לקדם חקיקה אנטי שמאלית, וכדי לבצר את עמדות בעלי ההון. ניאו-ליברליזם בחסות החורבן וההרג במאמרים קודמים דיווח
