ב-5 במאי 1945 החלה התקוממות העממית לשחרור פראג, שכללו תקיפות ספונטניות של אזרחים צ'כים נגד מטרות גרמניות וקצינים נאצים יצאו לפועל, הקצינים הנאצים השיבו אש ונבלמו מבריקדות שאזרחים צ'כים הציבו בעיר. שוטר צכ'י סיפר על פשעי מלחמה שחיילים גרמנים ביצעו בזמן "ההתקוממות הצ'כית": "הדלתות של הדירות והבתים נפרצו, בתים וחנויות נבזזו, בתים נחרבו… הדיירים גורשו מבתיהם ונאלצו להקים "מחסום גופות" כדי להגן על עצמם מפני
ב-10 במאי 1912 נולדה בקישינב (האימפריה הרוסית) גולדה בנצ'יק, גדלה במשפחה יהודית דלה והחלה לעבוד במפעל לתפירת מזרנים בגיל 12, למרות גילה הצעיר בנצ'יק נעצרה בעקבות השתתפות בשביתה והוכאה בחקירות. ב-1933 נעצרה שוב בשל השתתפות בהפגנה אנטי – פאשיסטית, נישאה למשורר הקומוניסט אלכסנדרו ז'ר ויחד עברו לצרפת ב-1938 שם העניקו סיוע לפליטים רפובליקנים ספרדים שנמלטו לצרפת בזמן מלחמת האזרחים הספרדית. בשנת 1939 ילדה את בתה,
יום ניצחון הצבא האדום על גרמניה הנאצית! ב-9 במאי בכל שנה מאז 1945, יום הניצחון מצוין ברחבי העולם באמצעות חגיגות, מצעדים צבאיים במוסקבה, מצעדי וטרנים שהשתתפו במלחמת העולם השנייה, זיקוקי די נור וזרי פרחים המושמים על קברי החיילים הנופלים. ב-1965 הפך יום הניצחון של "המלחמה הגדולה" ליום שבתון בבריה"מ. בישראל נהוג לחגוג ולציין את "יום הניצחון" ביער הצבא האדום (סמוך לאבו גוש), בחגיגות שהחלו בשנות
ב-8 במאי 1874 נולדה בפריז אינסה ארמנד שעתידה להיות דמות מרכזית בבריה"מ ב-1919 לאחר מהפכת אוקטובר ועליית הבולשביקים לשלטון. ארמנד שאביה מת כשהייתה בת 5 בלבד, גדלה בבית דודיה במוסקבה, התחתנה עם בן זוגה אלכסנדר ארמנד בגיל 19 איתו היו לה 4 ילדים ומערכת יחסים פתוחה. ב-1907 נעצרה והוגלתה לצפון רוסיה בשל חלוקה אסורה של תעמולה משם היא נמלטה לאחר שנה, בשובה לפריז פגשה בולדימיר
לפני 92 שנה נולד בנצרת למשפחת עובדי אדמה ענייה המנהיג הקומוניסטי תופיק זיאד. זיאד עבד בזמן תקופת לימודיו בבית הספר התיכון כדי לסייע בפרנסת המשפחה. במהלך אותן שנים הצטרף לנוער הקומוניסטי וב-1954 נבחר לראשונה למועצת העיר נצרת. בסוף 1955 נשפט ל-40 ימי מאסר על השתתפותו בהפגנה ובמהלך שהותו בכלא נאבק למען הזכויות שלו ושל אסירים אחרים. בסוף אפריל 1958 נעצר שוב, יחד עם ההנהגה הקומוניסטית
קרב דיין ביין פו בצפון ויאטנם שהגיע לסיומו ב-7 במאי 1954 (ב-8 במאי הצרפתים נכנעו) לאחר חודשיים של לחימה שהסתיימו בתבוסה לצבא הקולוניאלי הצרפתי, סימל את תחילת סופו של השלטון הקולוניאלי בהודו – סין. בצבא הצרפתי נלחם ארגון המחתרת וייט מין של המפלגה הקומוניסטית הויאטנמית שהוקם על ידי הו צ'י מין (אבי האומה הויאטנמית) ב-1941. בועידת ז'נבה 1954 נקבעו גבולות הודו – סין, הוסכם על
ב-4 במאי 1919 המוני סטודנטים יצאו להפגין בכיכר טיינמן, בבייג'ינג, סין נגד הסכמי ורסאי שהעבירו טריטוריות סיניות במזרח סין, במחוז שאנדונג לשליטה יפנית, התגובה הרפה של הממשלה הסינית עוררה אלפי סטודנטים לצאת לגל מחאות שהפכו "לתנועת ה-4 במאי". תנועת ה-4 במאי הייתה תנועה אנטי – פיאודלית ומהפכנית. התנועה הציגה מסמך בן חמישה סעיפים הכולל את: א. ביטול העברת מחוז שנדונג ליפן תחת ויתורים גרמנים ליפן
בבחירות ה-3 במאי 1936, החזית העממית של צרפת (חזית שמאלית שהורכבה מהמפלגה הקומוניסטית הצרפתית ואיגודי עובדים) זכתה במרב הקולות בבחירות לאספה הלאומית הצרפתית (386 מתוך 608 מושבים), יש לומר שזה הוא הניצחון הסוחף וההחלטי ביותר של השמאל בהיסטוריה הצרפתית. במהרה לאון בלום הסוציאליסט מקים ממשלה והופך לראש הממשלה היהודי הראשון של צרפת, האופוזיציה הימנית משגרת אמירות אנטישמיות מוצהרות. החזית העממית שהייתה חזית רחבה שהורכבה מפלגים
בבוקר השני במאי 1945 כוחות הצבא האדום כובשים את משרד הרייך הראשי "רייכסקאנצלרייה", ודגל הצבא האדום מונף אל על (כמו גם בתמונה המפורסמת של יבגני חלדיי מעל בניין הרייכסטאג). הגנרל הלמוט ויידלינג המפקד על שארית הכוחות הנאצים בברלין חותם על הסכם כניעה במפקדתו של וסילי צ'ויקוב. הלחימה מחוץ לעיר, באזורים ממזרח לנהר האלבה, נמשכת עד ל-8 במאי 1945, יום כניעת גרמניה הנאצית. בלילה שבין 1
ב-30 באפריל 1975 כוחות צבא צפון וייטנאם נכנסו לסייגון, אז בירת דרום וייטנאם ושיחררו מהכיבוש האמריקאי. עם שחרורה, שמה שונה לעיר הו צ'י מין (1969-1890) על שם מייסד ומנהיג צפון וייטנאם. הו מכונה כיום בווייטנאם בתואר העממי "אבי האומה" ונמנה עם ראשי המפלגה הקומוניסטית מאז היווסדה ועד מותו. ה-30 באפריל, יום שחרור סייגון הפך לחג לאומי ושמו "יום השחרור" או "יום האיחוד". העיר נותרה מאז
