הקרב על פראג מגיע לסיומו ב-11 במאי 1945: החזית האירופאית האחרונה

ב-5 במאי 1945 החלה התקוממות העממית לשחרור פראג, שכללו תקיפות ספונטניות של אזרחים צ’כים נגד מטרות גרמניות וקצינים נאצים יצאו לפועל, הקצינים הנאצים השיבו אש ונבלמו מבריקדות שאזרחים צ’כים הציבו בעיר.

שוטר צכ’י סיפר על פשעי מלחמה שחיילים גרמנים ביצעו בזמן “ההתקוממות הצ’כית”: “הדלתות של הדירות והבתים נפרצו, בתים וחנויות נבזזו, בתים נחרבו… הדיירים גורשו מבתיהם ונאלצו להקים “מחסום גופות” כדי להגן על עצמם מפני הגרמנים, נמצאים תחת איומי ירי מתמידים, צ’כים רבים שכבו מתים ברחובות”.

ב-8 במאי 1945 נציגי האזרחים הצ’כים הכבושים חתמו על הסכם הפסקת אש עם הקצונה הנאצית ועל הסכם נסיגה מהעיר, לא כל הקצונה הנאצית עזבה את העיר, הקצונה שנשארה המשיכה להילחם באזרחים הצ’כים וכוחות הצבא האדום שהחלו במלחמת השחרור של פראג וצ’כוסלובקיה.

ב-11 במאי 1945 הגיע לסיומו “הקרב על פראג” (ב-9 במאי נכנס הצבא האדום לפראג במקביל להתקוממות העממית) האחרון בשרשת הקרבות “בחזית האירופאית” בין גרמניה הנאצית לבעלות הברית, שחרור פראג הביא לשחרור צ’כוסלובקיה כולה.

עם סיום הקרבות בפראג, כוחות הצבא האדום החלו להדוף ולנוע דרומה בחבל בוהמיה. חיילים גרמנים, אזרחים צ’כים ששיתפו פעולה עם הנאצים ומיעוט גרמני שחי בצ’כיה היה מופתע לגלות את הסובייטים מתקרבים לעברו, פרטיזנים צ’כים איגפו את הגרמנים ומשתפי הפעולה שנסו על נפשם.

ב-14 במאי נעצר אמיל האצ’ה שהיה נשיא הפרוטקטורט הצ’כוסלובקי ומת בכלא חודש לאחר מכן, ב-12 במאי נעצר הרוזן פקלר – ברוגהאוס, קצין SS בפרוטקרט, בתאו בכלא לקח התאבד.
ב-10 במאי בשבי האמריקאי התאבד קונארד הנליין, פוליטיקאי צ’כי לשעבר וראש המפלגה הנאצית של הסודטים הגרמנים.

ההתקוממות של פראג מוכרת “כפעולה הצבאית הגדולה ביותר של האזרחים הצ’כים למען חירותם ועצמאותם הלאומית בטריטוריה הצ’כית”, התקוממות פראג הפכה למיתוס לאומי בצ’כוסלובקיה החדשה.

בתמונה: מרשל קונוב עם כניסתו לפראג ב-9 במאי והמוני צ’כים מריעים