היום לפני 80 שנים, החלה שביתת פברואר ההיסטורית באמסטרדם הכבושה נגד גירוש יהודי העיר למחנות ריכוז בגרמניה. באמצע 1940 הולנד נכבשה על ידי גרמניה הנאצית כחלק מהחזית המערב אירופית, ובחודשים הראשונים של הכיבוש כבר החלו ההגבלות האנטישמיות לפי חוקי הגזע הגרמניים. ב-12 בפברואר 1941, חיילים גרמניים ועוזריהם מהתנועה הנאצית ההולדנית נכנסו לשכונות היהודיות באמסטרדם, וב-23 לחודש התחילו לעצור יהודים לגירוש למחנות ריכוז במזרח. בעקבות מעצר
בלילה בין ה-24 ל-25 בפברואר 1956 ניקיטה חרושצ’ב נאם את “הנאום הסודי” בפני הוועדה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, בנאום חרושצ’ב הוקיע את פולחן האישיות של סטאלין, את פשעיו, עריצותו ובפרט על תקופת “הטיהורים הגדולים”. הנאום הודלף למערב על ידי המוסד שקיבל אותו מהעיתונאי היהודי – פולני ויקטור גרייבסקי חרושצ’וב טען כי סטלין הפר את נורמות המפלגה לגבי המנהיגות הקולקטיבית: הוא יצר דיכוי של רוב
בין ה-23 בפברואר ל-25 בפברואר ב-2004 דן בית המשפט הבינ”ל בהאג בחוקיות גדר ההפרדה שנבנתה בשטחים הכבושים, בהמשך לבקשת עצרת האו”ם הכללית מספר חודשים קודם לכן. ישראל טענה בפני בית המשפט בהאג כי מדובר במכשול זמני וכי מדובר באמצעי ביטחון זמני. במקביל ישראל ניהלה קמפיין אגרסיבי נגד בית המשפט הבין לאומי באמצעות משפחות של נפגעי טרור. בחוות הדעת המשפטית נקבע כי קיים חשש כבד כי
ב-22 בפברואר 1860 20,000 פועלי מפעלי הנעלים של העיירה לין במדינת מסצ’וסטס בארה”ב פתחו בשביתה ועזבו את המפעלים באמצע היום במחאה על התכנון של הנהלת המפעלים לקצץ בשכר ולהאיץ את קצב הייצור, בעלי המפעלים סירבו לדבר עם הפועלים, השביתה קרסה לאחר 6 שבועות וחלק מהעובדים החלו לחזור. מאז תחילת המאה ה-19 העיירה לין הייתה מרכז לייצור נעלים בארה”ב, המהפכה התעשייתית והכנסת המיכון לעבודה שינתה את
המניפסט הקומוניסטי (במקור: “מניפסט המפלגה הקומוניסטית”) יצא לאור לראשונה ב-21 בפברואר 1848 בלונדון בהזמנת ליגת הקומוניסטים ונכתב על ידי קרל מרקס ופרידריך אנלגס. מאוחר יותר תורגם לגרמנית ולעשרות שפות נוספות ובהן עברית, ערבית, יידיש וספרדית-יהודית (“לדינו”). המניפסט הפך לטקסט המכונן של עקרונות הקומוניזם וככזה זכה להשפעה עצומה על התנועה הקומוניסטית במהלך השנים ועד היום. המניפסט נפתח במילים, בתרגומו מגרמנית של מנחם דורמן: “דברי־ימיה של החברה
לפני עשור, ב-20 בפברואר 2011 פרצו ברחבי מרוקו הפגנות המוניות נגד המשטר המונרכי והניאו-ליברלי ונגד המלך מחומד השישי. ההפגנה נערכו במסגרת גל המחאות בעולם הערבי (“האביב הערבי”) שפרצו בסוף 2010 ונמשכו במהלך כל שנת 2011. ב-20 בפברואר צעדו אלפי מפגינים במרכז רבאט ודרשו לבטל את המלוכה, לשנות את החוקה, להקים רפובליקה ובה צדק חברתי. בעקבות המחאות בבירה פרצו הפגנות נוספות בכל ערי מרוקו ובהן מרקש,
בלילה בין ה-18 ל-19 בפברואר 1953 פונתה בחשאי ובאישון ליל מעברת כפר סבא בשל “סיבות ביטחוניות” עליהם ממלא מקום ראש הממשלה לוי אשכול דיווח לראש מועצת כפר סבא הראשון מרדכי סורקיס, בפרוטוקולים מהדיון שנחשפו נכתב כי “סיבות ביטחונית” הובילו לפינוי, וכי 40 משפחות קומוניסטיות החיות בגבול המדינה מהוות סכנה ביטחונית, כיוון שלקומוניסטים יש קשר עם הערבים מעבר לגבול בהתייחס לערים קלקיליה וג’לג’וליה הסמוכות לכפר סבא.
ב18 בפברואר 1988 מת המשורר, פעיל זכויות האדם והמתרגם מרדכי אבי שאול. נולד ב1898 בעיר סולנוק במרכז הונגריה למשפחה דתית יהודית בשם מרדכי מנדל, היגר לפלשתינה ב1921 ועסק בהוראה, פרסם שירים, מאמרי ביקורת ותרגומים בעיתון “דואר היום”. ב1935 נמנה עם “מקימי הליגה למען זכויות האדם והאזרח” וכאשר שניים מהמפלגה הקומוניסטית הפלשתינאית נעצרו על ידי השלטונות הבריטיים אבי שאול וחבריו יזמו עצומת מחאה שנשלחה לנציב העליון
ב-17 בפברואר 1856 נפטר בגלות בפריז, המשורר היינריך היינה מגדולי הספרות הגרמנית במאה ה-19. היינה הידוע יותר בגלל שירתו היה גם מבקר ספרות, מסאי, משפטן, פובליציסט ואף פילוסוף שנולד בבית יהודי בדיסלדורף בדצמבר 1797. ביולי 1825 קיבל היינה תואר דוקטור למשפטים. למרות הצהרותיו בפני ידידיו כי לעולם לא ימיר את דתו, באותה שנה הוטבל לנצרות. בחר את השם כריסטיאן יוהאן היינריך כשמו הנוצרי, ומאותו יום
ב15 בפברואר 1999 טורקיה עצרה את המנהיג הכורדי ואחד ממייסדי מפלגת הפועלים הפועלים של כורדיסטן PKK עבדאללה אוג׳לאן. אוג׳לאן נתפס בקניה בסיוע אמריקאי של הCIA דבר שעורר את זעמם של דיפלומטים ופוליטיקאים יוונים וקנייתים. לאחר שנעצר על ידי האמריקאים והועבר לשלטונות הטורקים, אלפי כורדים ברחבי העולם מחו נגד המעצר. במשך שנים חי אוג׳לאן בגלות בהרי סוריה והוציא התקפות כנגד כוחות טורקיים, מפלגת הפועלים הכורדית הוגדרה
