תנועת ה-4 במאי (1919) ; היסטוריה של מאבק העם הסיני לחירות ועצמאות

ב-4 במאי 1919 המוני סטודנטים יצאו להפגין בכיכר טיינמן, בבייג’ינג, סין נגד הסכמי ורסאי שהעבירו טריטוריות סיניות במזרח סין, במחוז שאנדונג לשליטה יפנית, התגובה הרפה של הממשלה הסינית עוררה אלפי סטודנטים לצאת לגל מחאות שהפכו “לתנועת ה-4 במאי”. תנועת ה-4 במאי הייתה תנועה אנטי – פיאודלית ומהפכנית.

התנועה הציגה מסמך בן חמישה סעיפים הכולל את:
א. ביטול העברת מחוז שנדונג ליפן תחת ויתורים גרמנים ליפן
ב. שינוי תודעתי לגבי המקום של ההמונים וחשיבותם בחברה הסינית
ג. כינון אספה לאומית וקונגרס כללי בבייג’ינג
ד. הקמת איחוד הסטודנטים של אוני’ בייג’ינג
ה. המשך ההפגנות נגד הסכם ורסאי

4,000 סטודנטים מקרב 13 אוניברסיטאות השתתפו בהפגנות, הסיסמאות הפופולריות היו: “מאבק לריבונות, היפטרו ממשתפי הפעולה מבית”, “זרקו את 21 הדרישות (של ממשלת יפן)”, אל תחתמו על הסכם ורסאי”.

יום למחרת החלו שביתות סטודנטים ברחבי סין, לסטודנטים הצטרפו גם איכרים וסוחרים. נציגי המפגינים פנו לתקשורת והעיתונאות ולהמוני העם ברחבי סין בקריאה נלהבת להצטרפות ושינוי מהפכני. ביוני התנועה נעה גיאוגרפית מבייג’ינג לשנגחאי, נציגי הסטודנטים והמגפינים המשיכו לפעול לשחרור העצורים.

מנהיגי תנועת ה-4 במאי עתידים להקים את המפלגה הקומוניסטית הסינית ב-1921, ב1939 מאו זה דונג אמר על תנועת ה-4 במאי: “תנועת ה-4 במאי, עשרים שנים קודם לכן, סימנה שלב חדש במאבק הבורגני – דמוקרטי נגד האימפריאליזם והפיאודליזם. הרפורמות התרבותיות שצמחו מתנועת ה-4 במאי היו ייצוג אחד של המהפכה. עם הגדילה וההתפתחות של כוחות חברתיים חדשים, מחנה עוצמתי טבע את נכחותו במהפכה הדמוקרטית – בורגנית”.