לפנות בוקר פתח הצבא הישראלי, בפקודת נתניהו וממשלת הימין הקיצוני, במתקפה נרחבת על איראן – מתקפה שעלולה לגרור את האזור כולו למלחמה ארוכה וקטלנית עוד יותר. זאת לאחר שראש הממשלה נתניהו הצליח השבוע לשמר את קואליציית הדמים שלו ומנע את פיזור הכנסת בידי המפלגות החרדיות. כעת לא נותר כל ספק כי קלף המיקוח העיקרי של נתניהו בשכנוע המפלגות החרדיות היה "הצורך המיידי לצאת למתקפה על
עיריית תל-אביב יפו היא דו-פרצופית. מצד אחד, העירייה והעומד בראשה ב-26 השנים האחרונות, רון חולדאי, התייצבו בחזית המאבק מול ממשלת הימין ומבטיחים לתושבי העיר "מקלט" ליברלי בו יוכלו להגשים את עצמם ולזכות בחירות להיות מי שהם. מצד שני, כל בר דעת הצועד כמה מטרים דרומה משדרות רוטשילד מבחין בדיכוי, בהזנחה ובזלזול של העירייה בתושבים החלשים ביותר בעיר. תושבי נווה שאנן, יפו, התקווה והארגזים חווים מזה
עול נוסף יפול על תושבי העיר ת"א-יפו בעקבות תקציב העירייה שאושר בשבוע שעבר (23.12), זאת בזמן שיוקר המחייה בישראל ממשיך לעלות ופוגע בעיקר באוכלוסיות המוחלשות בחברה. תקציב העירייה מהווה המשך ברור לתקציב המדינה שמחוקק בימים אלו, אשר מכביד את עול הגזירות והתשלומים על המעמד הבינוני-נמוך, זאת בזמן שבעלי ההון ימשיכו להינות מהטבות מס וכו'. מרכז יוקר המחיה בישראל הוא בתל-אביב יפו. העיר, בה עובדים טרקטורים
העיתונים עוסקים רבות בשבועות האחרונים בפרשיות הביטחוניות במשרד ראש הממשלה, אשר במרכזן – ניסיונותיו של ראש הממשלה להנדס את תודעת האזרחים נגד עסקת חטופים באמצעות הדלפת מסמכים מסווגים. אך הנדסת התודעה של המשטר לא החלה בפרשיות הביטחוניות; היא קיימת כבר מקום המדינה. יחד עם זאת הנדסת התודעה באמצעות הפחדה התגברה משמעותית מאז החלה המלחמה. שעות ספורות לאחר מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר, כבר החל מסע רדיפה
במציאות של רדיפה והשתקה של אמנים ביקורתיים מצד השלטון, התקיים ביום שני האחרון אירוע מיוחד במועדון הגדה השמאלית בת"א. מתעניינים רבים הגיעו לצפות בהקרנת סרטו של מוחמד בכרי "מאז שעזבת" (2005). בסרט התיעודי המרגש, מבקר השחקן והבמאי בכרי אצל קיברו של הסופר אמיל חביבי, מראשי המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י), שהיה במשך שנים מורו הרוחני, ומספר לו על המציאות שנשתנתה מאז מותו ב-1996. אך אז אירעה
ממשלת הימין מייצרת זוועות בכל זירה אפשרית. כדי לממש את מטרתה העליונה – סיפוח מלא של השטחים הפלסטיניים הכבושים, היא מוכנה להקריב את חייהם של החטופים ושל החיילים. את הפלסטינים בגדה המערבית ובעזה היא כלל לא רואה כבני אדם: מבחינת הממשלה, כולם שם בני מוות. אך כדי להבטיח שתוכל לממש מטרה זו, היא חייבת להשתיק כל קול ביקורתי. לכן מערכת המשפט נמצאת תחת מתקפה מתמדת;
שנה לאחר הטבח הברוטלי של החמאס באנשי עוטף עזה ופסטיבל נובה וחטיפתם של 250 למעמקי הרצועה, ליבי מתמלא בכאב מהמחשבה על אותו יום ארור. המוות, הפחד, הייאוש והבלבול שחשו כל כך הרבה אנשים באותו יום ובשנה שאחריו, ימשיכו ללוות אותנו כחברה עוד שנים רבות קדימה. ליבי מלא כאב לא פחות על עשרות אלפי הפלסטינים בעזה שנהרגו מההפצצות צבא הכיבוש במלחמת הנקם שלו: אלפי אנשים, נשים,
הנהלת אגודת הסטודנטים באוניברסיטת חיפה מנעה מסטודנטים ערבים, נציגי תאי הסטודנטים של חד"ש ובל"ד, להירשם לבחירות לאגודת הסטודנטים. כך דווח אתמול ע"י נציגי חד"ש סטודנטים באוניברסיטת חיפה. בתחילת השבוע (8-9.9) התקיימו ימי ההרשמה לסטודנטים אשר רוצים להתמודד לנציגות באגודה, הסטודנטים יכלו להירשם עד השעה 12 בצהריים. אך לפי עדויות מהמקום, חברי הנהלת האגודה הנוכחיים יצרו עיקובים מכוונים בתור לרישום על מנת למנוע מסטודנטים ערבים וסטודנטים
בצעד דרמטי שלא נראה מאז ימי הממשל הצבאי, הוציאה משטרת חיפה בשבוע שעבר (26.8) צו סגירה למשך 10 שעות למועדון מק"י בחיפה. זאת כדי למנוע הקרנה בו של סרטו החדש של הבימאי מוחמד בכרי "ג'אנין ג'נין". השבוע שוחח 'זו הדרך' עם הבימאי על סרטו החדש, ההשתקה הממסדית והאכזבה מהשמאל הציוני. במה עוסק סרטך החדש? ב"ג'אנין ג'נין" כמה חלקים. החלק הראשון עוסק בסיפור האישי שלי בעקבות
בצל המלחמה על עזה, ממשיכה הממשלה בכל הכוח בקידום חוקי ההפיכה המשטרית, שמטרתם פגיעה אנושה בהפרדת הרשויות בכלל, ובפרט במערכת המשפט. זאת כדי לקדם את סיפוח הגדה המערבית ורצועת עזה. בין שלל החוקים שמקדמת הקואליציה, ישנה הצעת החוק של יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ (הליכוד) בדבר "הוצאת הטרור מהאקדמיה". החוק, שקודם בתמיכת התאחדות הסטודנטים הארצית, מחייב מוסדות אקדמיים לפטר מרצים שהוכחה מעורבותם ב"הסתה לטרור" או
