פיצול בין המפלגות הקומוניסטיות בנפאל בצל משבר כלכלי ופוליטי
הימין עלול לחזור לשלטון אם הקומוניסטים לא יצליחו להתגבר על המחלוקות ביניהם ולאחד כוחות
בבחירות שנערכו לאחרונה בכמה ממחוזות נפאל, בעקבות התפטרותם של חברי פרלמנט, לא ניצח שום מועמד מטעם המפלגות הקומוניסטיות הגדולות. להפתעתם של רבים במדינה האסיאתית, נבחרו אך ורק מועמדי ימין.
בעקבות תוצאות הבחירות, נפגשו פושפה קמאל (המכונה “פרצ’נדה”) וק.פ. שרמה אולי, ראשי המפלגות הקומוניסטית-מאואיסטית והקומוניסטית מרקסיסטית-לנינית, כדי לדון במצב הפוליטי ובשאלת אחדות הקומוניסטים.
לקומוניסטים רוב, אבל הנשיא שנבחר ימני
המפגש נערך לאחר פירוק ממשלת האחדות המורכבת משתי המפלגות הקומוניסטיות בעקבות חילוקי הדעות שנתגלעו ביניהן בנושא זהות מועמדן המשותף לנשיאות. בבחירות שנערכו ב-9 במארס זכה מועמד מפלגת הקונגרס הימנית ב-65% מהקולות באסיפה הבוחרת, המורכבת מנציגיהם של הפרלמנטים המחוזיים והפרלמנט הארצי. לעומת זאת, מועמד המפלגה הקומוניסטית המרקסיסטית-לנינית לנשיאות זכה ב-36% בלבד מהקולות. הכישלון צורב במיוחד שכן הנשיא הקודם היה מנהיגה של אחת המפלגות הקומוניסטיות, ולכלל הכוחות הקומוניסטיים (שבע מפלגות בסך הכל) כ-56% מהצירים בגוף הבוחר.
למרות פירוק ממשלת האחדות, הצליח פרצ’נדה לשמור על ממשלתו באמצעות תמיכה פרלמנטרית מצד מפלגת הקונגרס ואף הימין המלוכני – שהיה בעבר אויבו המושבע. כהונתו של פרצ’נדה בראשות הממשלה רצופה כישלונות פוליטיים, ובראשם – התפרקות הברית עם אולי ומפלגתו והתחזקות הימין המלוכני והימין הליברלי. יתר על כן, מזה חצי שנה לא הצליחה הממשלה לחוקק ולו חוק אחד, בשל היריבות הקשה בין הסיעות הקומוניסטיות בפרלמנט ואי-ההסכמה עם השותפים הימניים התומכים בממשלה.
לפי הדיווחים בעיתוני קטמנדו, בפגישתם דנו פרצ’נדה ואולי בצורך להחיות את המפלגה הקומוניסטית הנפאלית – ניסיון קודם לאיחוד כוחות הקומוניסטים שכשל תוך זמן קצר. בפגישתם שוחחו על הקמת “חזית סוציאליסטית” כצעד ראשון לקראת איחוד כל הכוחות הפוליטיים הקומוניסטיים. לבד מהמפלגות הקומוניסטיות שבהנהגת פרצ’נדה ואולי, ישנה גם המפלגה הקומוניסטית הנפאלית הסוציאליסטית המאוחדת, שהייתה אף היא חלק מהמפלגה המאוחדת ששבקה חיים.
אחדות על הנייר או הפקת לקחים?
יו”ר המפלגה הקומוניסטית הנפאלית הסוציאליסטית המאוחדת וראש הממשלה לשעבר, מהדהב קומאר נפאל, נאם באירוע לציון יום ההקמה של המפלגה הקומוניסטית הנפאלית, והכריז: “הקומוניסטים הנפאלים לא זקוקים לאחדות על הנייר. לא תתיכן אחדות אמיתית ללא דיון לעומק בקווים העקרוניים המשותפים: כלומר, מהו השינוי שהקומוניסטים רוצים לחולל עכשיו בנפאל?”. עם זאת הדגיש קומאר: “האיחוד יצליח אך ורק לאחר שנלמד מטעויות העבר. הוא לא נחוץ כדי לשמש פלטפורמה ציבורית להגברת כוחם הפוליטי של פרצ’נדה ואולי”.
רבים בשמאל הנפאלי מטילים ספק בטענה שהופקו לקחים רעיוניים ופוליטיים מניסיון השנים האחרונות. לדוגמא, במאמר ב”קטמנדו פוסט” כתב העיתונאי טיקה ר. פרדאן כי ההצעה “לאחד את השורות” אינה אלא ניסיון נוסף של פרצ’נדה לשקם את מעמדו, לאחר שנאלץ להציע ויתורים גדולים למפלגות הימין כדי לשמור על כסאו.
בין אם הקריאה לאחדות היא כנה ובין אם לאו – התחזקות הימין הנפאלי היא קריאת תיגר ברורה על הקומוניסטים. זו הזדמנות לאחד שורות ולדון לעומק בשינוי הפוליטי שהם מציעים לעם הנפאלי.
השילוב בין המשבר הכלכלי החמור, המשבר הפוליטי וקרבות הבוץ בין המפלגות הקומוניסטיות מאיים לבטל את הישגי המהפכה שבשנת 2008 שמה קץ למשטר המלוכני במדינה. רבים סבורים שרק אחדות של הכוחות הקומוניסטיים תוכל להביס את הריאקציה המרימה כיום את ראשה.
עידן סלוצקר
עוד בנושא:
אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il
