ב-14 ביוני 1928 נולד ברוסריו, ארגנטינה, המהפכן ד"ר ארנסטו "צ'ה" גווראה שנרצח בידי חיילים בוליביאנים, בפקודת שירותי הביטחון של ארה"ב ב-9 באוקטובר 1967. כל חייו הציבוריים של המהפכן הקומוניסטי הקובני-ארגנטינאי לא ארכו יותר משלוש עשרה שנה. מתמיכה נלהבת בממשלה נבחרת שחפצה לחלק את האדמות לאיכרים העניים בגואטמלה בתחילת 1954 ועד להירצחו בבוליביה ב-1967, היה צ'ה גווארה: רופא שטיפל במחלות מדבקות, מומחה לרפורמה אגררית ולמדיניות חקלאית,
מרקסיסט, אקטיביסט, דוקטור להיסטוריה ולימודי אפריקה שמחקריו עסקו בסחר בעבדים, וולטר אנתוני רודני שנולד בגינאה הבריטית (צפונית לברזיל) למשפחה ממעמד העובדים נרצח ב-13 ביוני 1980, היה מהאינטלקטואלים השחורים הבולטים שכתבו ופעלו עבור שחרור האיים הקארביים, אמריקה ואפריקה מעול האימפריאליזם, "באמצעות דגל הסוציאליזם והנהגת מעמדות העובדים, אפריקה תשתחרר מהאימפריאליזם" כתב ואמר. היה כתב פורה שכתב עשרות מאמרים ומחקרים רודני שלימד באוני' מערב האינדים סולק ממנה ב-1968
מיכאיל ניקולאייביץ' טוּכאצֶ'בסקי מצביא ותאורטיקן צבאי – סובייטי נרצח ב-12 ביוני 1937 והיה מהקורבנות הבולטים של גל הטרור הסטאליניסטי, בתקופה הידועה בשם "הטיהורים הגדולים" בה נרצחו אלפי בולשביקים נאמנים, חברי המפלגה המרקסיסטית – לניניסטית. טוכאצ'בסקי נולד בסמוך לסמולנסק, מערבית למוסקבה, למשפחת אצולה ממוצא פולני, סיים את לימודיו בבית הספר הצבאי אלכסנדרובסקיה ב־1914 וגויס לרגימנט "סמיונובסקי". במלחמת העולם הראשונה היה קצין בדרגת סגן משנה ועוטר על
ב-11 ביוני 1934 נפטר ממחלה במוסקבה הפסיכולוג הסובייטי הנודע לב ויגוצקי, מאבות המייסדים של הפסיכולוגיה התרבותית-היסטורית, ספריו תורגמו בארה"ב ובמערב אירופה החל משנות ה-80 וזכו לתפוצה רחבה. לדבריו לא ניתן להבין את ההתפתחות האישית מבלי להכיר את הרקע החברתי ומעמדי ממנו צמח האדם. ויגוצקי נולד באימפריה הצארית בשנת 1896 למשפחה היהודית וגדל בעיר הומל. ב-1913 סיים בהצטיינות את בית הספר התיכון ועבר למוסקבה בה התקבל
ב-10 ביוני 2001 נפטרה בירושלים חנה לוי-הס, פרטיזנית וניצולת שואה, מחברת הספר "יומן ברגן-בלזן 1945-1944". לוי-הס נולדה במשפחה יהודית-ספרדית בסרייבו ב-1913 ובשנות ה-30 בעת לימודיה בבלגרד הצטרפה למפלגה הקומוניסטית היוגוסלבית המחתרתית. עם כיבוש ארצה בידי הנאצים הצטרפה לכוחות הפרטיזנים בהנהגת הקומוניסטים. היא נכלאה בידי הנאצים ב-1944 ישבה במחנה מעצר של הגסטפו ומשם נשלחה למחנה הריכוז ברגן-בלזן. ב-1948 הגיעה לוי-הס לישראל והצטרפה למפלגה הקומוניסטית יחד עם
חיידר עבד א-שאפי מהאופוזיציה השמאלית באש"ף, ממבקריו הבולטים של יאסר עראפת וממייסדי אש"ף נולד ב-10 ביוני 1919 בעזה, אביו שיח' מוחי א-דין עבד א-שאפי, היה ראש הווקף ושומר המקומות הקדושים בעזה ובחברון. ב-1944 הצטרף א-שאפי לצבא המדבר שהקים המנדט הבריטי בעבר הירדן על מנת לפתוח חזית שנייה במלחמת העולם בבלקנים. עם תום המלחמה עזב את הצבא וייסד בעזה ב-1945 את החברה הרפואית הפלסטינית, במסגרתה השתתף
הסופר, המשורר והדיפלומט הגואטמלי מיגל אנחל אסטוריאס מת במדריד ב-9 ביוני 1974 ונקבר בבית הקברות פר לשז בפריז. אנחל אסטוריאס שהוריו הגיעו מרקע ספרדי מובהק, התנגדו למשטר הדיקטטורי של הדיקטטור מנואל אסטראדה קבבארה ועל כך נרדפו ונאצלו לעבור למחוז אחר במדינה. כבר כתלמיד תיכון החל לכתוב ומה שהחל לכתוב בתיכון הפך לנובלה הראשונה שכתב El Señor Presidente (אדוני הנשיא), כתלמיד תיכון ארגן שביתות ומחאות נגד
חברת הכנסת לשעבר (שכיהנה בכנסות השנייה, השלישית והחמישית) מטעם מק"י ואשת הציבור אסתר וילנסקה שנולדה בשם אסתר נוביק ב-8 ביוני 1918 ושינתה את שמה לוילנסקה שמשמעו וילנאית (ילידת העיר וילנה בליטא) היגרה לא"י\פלשתינה ב-1940 ונישאה למאיר וילנר ממנהיגי מק"י גם הוא, התגרשה ממנו והתחתנה בשנית, לה שני ילדים וילנסקה הצטרפה למפלגה הקומוניסטית עם הגעתה ארצה, כתבה בעיתון "קול העם" ולימים גם ערכה את העיתון, ב-1944
לפני עשור, ב-7 ביוני 2011, נפטר בפריז הסופר הספרדי חורחה סמפרון, שנולד במדריד ב-1923, אך חי רוב ימיו בצרפת. אביו היה מאישים הבולטים ברפובליקה הספרדית ולאחר תבוסת הרפובליקה בידי הפשיסטים במלחמת האזרחים עברה משפחתו של סמפרון להתגורר בצרפת. עד תחילת 1939 ייצג אביו בהולנד את ממשלת הספרדית הרפובליקנית. לאחר שהולנד הכירה רשמית במשטרו של פרנקו, חזרה המשפחה לצרפת במעמד של פליטים. סמפרון נרשם ללימודים בסורבון.
ב-6 ביוני 1982 נפתחה המלחמה בגבול הצפוני בשטח לבנון בין ישראל לארגונים הפלסטינים בדרום לבנון, המלחמה גררה תרעומת ציבורית שבאו לידי ביטוי בפעילות אנטי מלחמתית רציפה וקריאה ציבורית להפסקת הלחימה. ח"כ הכנסת לשעבר וממנהיגי מק"י מאיר וילנר הגיש בשם סיעת חד"ש ב-8 ביוני 1982 הצעת אי אמון בממשלה, עלה אל דוכן הנאומים ואמר בנאום מכונן: "כואב הלב על כל בן שנופל – יהודי או ערבי.
