fbpx

המצביא הצבאי הסובייטי ומרשל הצבא האדום טוּכאצֶ'בסקי ; נרצח ב-12 ביוני 1937 בגל הטיהורים הגדול

יום בהיסטוריה סוציאליסטית

מיכאיל ניקולאייביץ' טוּכאצֶ'בסקי מצביא ותאורטיקן צבאי – סובייטי נרצח ב-12 ביוני 1937 והיה מהקורבנות הבולטים של גל הטרור הסטאליניסטי, בתקופה הידועה בשם "הטיהורים הגדולים" בה נרצחו אלפי בולשביקים נאמנים, חברי המפלגה המרקסיסטית – לניניסטית.

טוכאצ'בסקי נולד בסמוך לסמולנסק, מערבית למוסקבה, למשפחת אצולה ממוצא פולני, סיים את לימודיו בבית הספר הצבאי אלכסנדרובסקיה ב־1914 וגויס לרגימנט "סמיונובסקי". במלחמת העולם הראשונה היה קצין בדרגת סגן משנה ועוטר על אומץ ליבו, נשבה על ידי הגרמנים בפברואר 1915 וניסה להימלט ארבע פעמים, בכל פעם נתפס מחדש עד שהושם בכלא שמור במבצר אינגולשטאדט יחד עם שארל דה גול.

ניסיון הבריחה החמישי שלו הצליח, הוא חזר לרוסיה באוקטובר 1917 והצטרף למפלגה הבולשביקית מיד לאחר מהפכת אוקטובר, היה לקצין בצבא האדום והתקדם במהירות בסולם הדרגות הודות לכישוריו המעולים כמצביא ומפקד.

ב־1919 טרוצקי העניק לו את הפיקוד על הארמייה החמישית וטוכאצ'בסקי פתח במבצע לכיבוש סיביר מידי הכוחות ה"לבנים" של אלכסנדר קולצ'ק. גם השתתף בהבסת כוחותיו של הגנרל אנטון דניקין בקרים ב־1920 ובדיכוי ההתקוממויות מרד קרונשטאדט וטמבוב.

טוכאצ'בסקי פיקד על הכוחות הבולשביקים במהלך המלחמה הפולנית-סובייטית ב־1920, והובס על ידי יוזף פילסודסקי במבואות ורשה. באותה עת הוא התנגש לראשונה עם סטלין וכל אחד האשים את רעהו בתבוסה בפולין. טוכאצ'בסקי התקשה לשלוט בצבאותיו ולעיתים אף קצינים גבוהים התעלמו מפקודותיו. טוכאצ'בסקי כעס כי לא ניתן לו לבחור את מפקדי הדיויזיות שלו או להוציא את מפקדתו ממוסקבה אל השטח מסיבות פוליטיות. המתיחות בינו ובין סטלין המשיכה לגאות בשנות השלושים.

טוכאצ'בסקי היה רמטכ"ל הצבא האדום וסגן שר ההגנה בשנים 1925–1928.ניסה לצרף את הכוחות המהפכניים הבלתי סדירים לצבא מאומן ומקצועי כמו גם לקדם את המודרניזציה בחימושו והחליף את הפרשים בטנקים. רעיונותיו וגישתו נדחו על ידי סטלין וכוחות שמרניים יריבים בממסד הצבאי הסובייטי . הודח מהצבא האדום והואשם ב"מיליטריזם אדום".

טוכאצ'בסקי פרש ב־1928 לביתו וכתב שם כמה ספרים על תפיסתו את הלוחמה המודרנית, המשלבת הפעלת כוחות שריון ואוויר ומתמקדת בחדירה מהירה לעומק שטח האויב. בשנת 1931 קיבל סטלין את הרעיון של הפיכת הצבא הסובייטי לצבא מודרני וממוכן וקרא לטוכאצ'בסקי חזרה, כדי להוביל את בניית הצבא לפי רוח זו. התאוריות שלו הפכו לתורת הלחימה הרשמית של הצבא האדום, תורת לחימה שקיבלה את השם "קרב עומק". תפיסה זו נוסתה לראשונה בקרב חלקין גול, במהלכו הביס כוח סובייטי בפיקודו של ג.ק. ז'וקוב כוח יפני גדול באוגוסט-ספטמבר 1939.

במהלך הטיהורים הגדולים בצמרת הפיקוד של הצבא האדום חוסלו רבים מהקצינים שדגלו ביישום גישותיו של טוכאצ'בסקי, וכתוצאה מלקחי מלחמת האזרחים בספרד התחזק האגף השמרני בפיקוד הצבא האדום, שהתנגד לבניית עוצבות משוריינות גדולות. תורת "קרב העומק" אומצה מחדש חלקית במהלך מלחמת החורף וביתר שאת בשלבים המאוחרים של מלחמת העולם השנייה, כאשר הצבא הסובייטי ניהל שורת מתקפות גדולות, בהובלת כוחות ניידים חזקים (ארמיות טנקים) בעומק שטח האויב כנגד הצבא הגרמני והצבא היפני.

בשנת 1935 מונה טוכאצ'בסקי למרשל ברית המועצות, בעודו בן 42 בלבד. בשנה שלאחר מכן ביקר בבריטניה, צרפת וגרמניה. טוכאצ'בסקי נעצר ב־22 במאי 1937. הוא הואשם בארגון קונספירציה צבאית-טרוצקיסטית ובריגול לטובת גרמניה הנאצית. הוא נשפט במשפט חשאי, הואשם והוצא להורג יחד עם שמונה קצינים אחרים ב־12 ביוני 1937. למרבה האבסורד, סטלין המשיך להשתמש בתוכנית ההגנה שלו.

ב־31 בינואר 1957, הוכרזו טוכאצ'בסקי ועמיתיו כחפים מפשע על ידי השלטונות הסובייטיים. ההיסטוריון הבריטי רוברט קונקווסט טען בספרו "The Great Terror" (משנת 1968) כי סוכנים גרמנים שפעלו בפקודתו של הימלר זייפו מסמכים המעידים על מזימה של טוכאצ'בסקי להפלת סטלין, במטרה שזה האחרון יחשוד בו ויחסלו, וכך יחליש את עוצמת הצבא האדום. קונקווסט טוען כי מסמכים אלו הועברו לידי נשיא צ'כוסלובקיה אדווארד בנש שמסרם לסטלין. גרסה זו גם זכתה לתמיכה ב־1961 מפי ולדיסלב גומולקה, אך היא לא אומתה לחלוטין עד עצם היום הזה.

תמונה מויקיפדיה

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן