ב-11 ביוני 1934 נפטר ממחלה הפסיכולוג הסובייטי הנודע אלכסנדר ויגוצקי
יום בהיסטוריה סוציאליסטית
ב-11 ביוני 1934 נפטר ממחלה במוסקבה הפסיכולוג הסובייטי הנודע לב ויגוצקי, מאבות המייסדים של הפסיכולוגיה התרבותית-היסטורית, ספריו תורגמו בארה”ב ובמערב אירופה החל משנות ה-80 וזכו לתפוצה רחבה. לדבריו לא ניתן להבין את ההתפתחות האישית מבלי להכיר את הרקע החברתי ומעמדי ממנו צמח האדם.
ויגוצקי נולד באימפריה הצארית בשנת 1896 למשפחה היהודית וגדל בעיר הומל. ב-1913 סיים בהצטיינות את בית הספר התיכון ועבר למוסקבה בה התקבל ללימודי רפואה באוניברסיטה. זאת, חרף מגבלות “הנומרוס קלאוזוס” הגזעניות שמנעו מיהודים רבים לרכוש השכלה גבוהה. במהרה נטש את האוניברסיטה ונרשם ללימודים באחת המכללות החופשיות שפעלו בעיר בהן למדו בני כל הדתות ונשים – ללא כל מגבלה. עם פרוץ מהפכת אוקטובר ב-1917 החל ויגוצקי להתעניין במרקסיזם וקרא לראשונה את כתבי מרקס ולנין.
המהפכה הבולשביקית גם פתחה אופקים חדשים בפני ויגוצקי וכלל יהודי רוסיה, בעקבות ביטול החוקים האנטישמיים ובהם ה”נומרוס קלאוזוס”.
ויגוצקי נודע כפסיכולוג על אף שמעולם לא למד פסיכולוגיה. את עבודת הדוקטורט שלו על הפסיכולוגיה של האמנות כתב ללא כל הנחיה, והיא כללה את חיבורו על “המלט” שנכתב בשנים הראשונות ללימודיו במוסקבה. מבין כל הפסיכולוגים הסובייטים היה ויגוצקי, קרוב לוודאי, הבינלאומי ביותר, למרות זאת רעיונותיו התקבלו במערב רק כחמישים שנה לאחר מותו.
לאחר המהפכה, הוא שב להומל בה היה מרצה במכללת העובדים המקומית, בה לימד ספרות רוסית לפועלים בשעות הערב, במשך היום לימד פסיכולוגיה במרכז הפדגוגי וגם בתיאטרון המקומי ויגוצקי לימד היסטוריה של האומנות. ב-1919 חלה ויגוצקי במחלת השחפת, שתגרום למותו כעבר 15 שנה.
מ-1924 ועד 1934, הרצה ויגוצקי וערך מחקרים במכון הפסיכולוגי במוסקבה. זמן קצר לאחר הגיעו למכון, הפך למנהיגהּ של קבוצה קטנה אך הולכת וגדלה של פסיכולוגים צעירים, בהם אלכסנדר לוריא ואלכסיי ליאונטייב. תחומי הפעילות המחקרית שלו ושל קבוצתו כללו היסטוריה של הפסיכולוגיה, מחקר ניסיוני של שפת הילד והתפתחות מושגים, וכן פרויקטים של מחקר ופיתוח בחינוך המיוחד. במקביל לעבודתו במוסקבה הרצה ופיקח ויגוצקי על פרויקטים מחקריים בלנינגרד ובחרקוב. בתחילת שנות ה-30 קידם עם עמיתו לוריא מחקר קוגניטיבי בין-תרבותי ראשוני באסיה המרכזית.
ויגוצקי כתב 108 ספרים ובהם שניים ספרים חשובים עד היום בתחום החינוך: “למידה בהקשר חברתי” ו”חשיבה ודיבור”. בין ספריו שפורסמו בעברית: האסופה “מחשבה ותרבות”, שפורסמה ב-2003 על ידי מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה, “למידה והקשר חברתי” (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2004) ו”חשיבה ודיבור” (הוצאת מאגנס, 2006).
אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il
