ב-14 ביוני 1928 נולד המהפכן הארגנטינאי – קובני דר’ ארנסטו צ’ה גווארה

את האחים פידל וראול קסטרו, לימים נשיאי קובה, פגש בעיר מקסיקו ביולי 1955. באותה עת היה פידל מהפכן שחתר להפיל את השלטון בארצו. כעבור שנה הצטרף גווארה, יחד עם מהפכנים קובנים, לאימוני גרילה תחת פיקודו של לוחם ספרדי, הגנרל הגולה הרפובליקאי אלברטו באיו, והיה לחייל המצטיין ולמפקד כיתה. האימונים משכו תשומת לב רבה, והמהפכנים נעצרו ביוני 1956, אך שוחררו לאחר זמן קצר.

זמן קצר לאחר מכן עזבו המהפכנים הקובנים את מקסיקו בדרכם לקובה, עם צבא קטן של 82 איש, על סיפונה של היכטה “גראנמה”. גווארה הצטרף לקבוצה כרופא. עם עלייתם לחוף נתקלו בכוחותיו של שליט קובה באותם ימים, הרודן הפרו-אמריקאי גנרליסימו פולחנסיו בטיסטה. בשל נחיתותם המספרית, הוכרעו בקרב וספגו אבדות רבות. קומץ הניצולים נאלץ לברוח להרים, לסיירה מאאסטרה, ולנהל לוחמת גרילה נגד צבא בטיסטה שזכה לסיוע אמריקאי רב, בעזרת תושבים רבים שהצטרפו אליהם.

לאחר יותר משנתיים של קרבות, הסתיימה המהפכה בעלייתו של קסטרו לשלטון. בטיסטה, שנחשב אז לבובה של האמריקנים, נמלט מקובה עם 40 מיליון דולר מכספי המדינה. גווארה הפסיק לעסוק ברפואה. לעומת זאת הוא קרא ליישום רפואה מהפכנית עם דגש על מניעת מחלות, על שיפור תנאי התזונה והמחייה הפיזיים של העניים ועל חינוך ההמונים בתחום הבריאות, כמו כן על חשיבות המאבק הפוליטי והמזוין בקפיטליזם ובראש ובראשונה באימפריאליזם האמריקאי. במשך כשש שנים היה גווארה אחד מראשי המהפכה ובסתיו 1966, הגיע לבוליביה על מנת לארגן בה מהפכה דומה לזו שהתרחשה בקובה. בתחילת אוקטובר 1967 נעצר בידי חיילים והוצא להורג.

על מעמדו של גווארה בעת הוצאתו להורג יעיד טיפולם של אנשי הצבא הבוליביאנים בגופה. תחילה הזריקו לתוכה פורמלין, אחר כך הצטלמו לצידה במעמד מתוקשר, ולבסוף קצצו אצבעותיו כדי לשגרם לארגנטינה על מנת לבדוק את וטביעותיהם. מקום הקבורה הוסתר ורק כעבור שלושים שנה, ב-1997 איתר צוות חיפושים קובני וארגנטינאי את עצמותיו של גווארה והן הוטסו לקבורה אנדרטה לזכרו שהוקמה בעיר סנטה קלרה בקובה.