המשורר והדיפולמט הגואטמלי מיגל אנחל אסטוריאס ; לחם למען גואטמלה החופשית ומת במדריד ב-9 ביוני 1974

כבר כתלמיד תיכון החל לכתוב ומה שהחל לכתוב בתיכון הפך לנובלה הראשונה שכתב El Señor Presidente (אדוני הנשיא), כתלמיד תיכון ארגן שביתות ומחאות נגד הדיקטטורה וכסטודנט השתתף במחאות ב-1920 וב-1922 היה ממקימי האוניברסיטה הפופולארית שסיפקה קורסים ושיעורים לאוכלוסיות מוחלשות.

אסטוריאס היה ממקימי התאחדות הסטודנטים הארצית והתאחדות הסטודנטים למשפטים (את לימודים המשפטים השלים ב-1923) והיה פעיל במקביל במפלגה היונניסטית.

בפריז למד אתנולוגיה (ענף באנתרופולוגיה) והתרכז בכתיבה והושפע מהסופר והתיאורטיקן הצרפתי אנדרה ברטון. ב-1933 חזר לגואטמלה לאחר עשור בצרפת.

את מרבית האנרגיה הפוליטית השקיע בשמירה על שלטונו של הנשיא הדמוקרטי הנבחר השני בגואטמלה ג’ייקובו ארבנז והיה לשגריר גואטמלה. עם הפלת שלטונו של ארבנז ב-1954, אסטוריטס הוגלה מהמדינה ואזרחותו הגואטמלית נשללה ממנו.

ב-1966 מונה לשגריר גואטמלה בצרפת לאחר שקיבל את אזרחותו מחדש והורשה לשוב מארגנטינה, את שניו האחרונות בילה במדריד שם גם הוא מת ב-1974. סגנונו הספורתי השפיע על הספרות הדרום אמריקאית כולה, בספריו נהג לעסוק בסוגיות הנוגעות לבני העמים המקורים ונתן להם את הכבוד הראוי, סגננו הספורתי של אסטוריאס מאופיין בסוריאליזם וריאליזם קסום (הטווח בין ריאליזם לסוריאליזם)

ב-1966 זכה בפרס לנין לשלום

ב-1967 זכה בפרס נובל לספרות